הביצוע הראשון של "מפצח האגוזים", הבלט של המלחין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, עלה ב- 18 בדצמבר 1892 בתיאטרון מרינסקי בסנט פטרבורג, לכוראוגרפיה של מריוס פטיפה ושל לב איבנוב. והנה באופן סימטרי ומיסטי מעלה "הבלט הישראלי" באותו תאריך ממש עיבוד מחודש ומרהיב ליצירת המופת לכבוד החנוכה. 

הבלט של צ'ייקובסקי נוצר על פי הסיפור מפצח האגוזים ומלך העכברים מאת א.ת.א. הופמן. ביצירה מסופר על ילדה בשם קלרה שטלבאום שמקבלת מתנה לחג המולד, מפצח אגוזים קטן דמוי חייל עשוי בדיל. אחיה של הילדה שובר למפצח האגוזים את היד, קלרה בוכה ולאחר מכן נרדמת.

כאשר קלרה מתעוררת, היא מגלה להפתעתה שהחפצים בבית גדולים פי כמה מגודלה שלה. מחור בקיר פורצים מיליוני עכברים ענקיים. מלך העכברים מנסה להרוג את קלרה ואת מפצח האגוזים, אולם בסופו של קרב מוזיקלי גרנדיוזי והרואי, ניצלים השניים. בסוף היצירה הופך מפצח האגוזים לנסיך יפה תואר והוא וקלרה מתחתנים.

בהפקה של "הבלט הישראלי" הסיפור מעט שונה ומערכות הבלט עוברות דרך מסע מכושף, מרומם רוח ומרתק בעולם הממתקים, כשהרקדנים ותלמידים נבחרים מבית הספר לבלט של הלהקה, לוקחים את הקהל למסע בעולם הדמיון עם ריקוד רועים, מחול סיני, רוסי, ערבי, ריקוד פיית השיזף ו-וואלס הפרחים האגדי.

מי שאחראית על ההעמדה והשחזור של ההפקה המורכבת הזו היא נינה גרשמן שהיתה בעצמה פרימה בלרינה ועכשיו היא משנה למנהל האמנותי עידו תדמור והמנהלת המקצועית של בית הספר של "הבלט הישראלי".



מפצח האגוזים (צילום: עמנואל אוגדן)

"תפקידים שכל רקדן בלט קלאסי חולם לרקוד"

גרשמן, שנולדה בעיר הסיבירית קראסנויארסק, מספרת שכאשר צפתה בגיל חמש בבלט "היפהפייה הנרדמת", בביצוע בלט קירוב, הרושם החזק השתלט עליה והוביל אותה אל חלום אחד ויחיד- להיות בלרינה.

כשהייתה בת תשע נבנה בקראסנויארסק בשנת 1978 תיאטרון לאופרה ולבלט. פתיחת התיאטרון הייתה לאירוע גדול בחיי התרבות של העיר, שחקנים, זמרים, רקדנים ומורים הגיעו מרחבי רוסיה, מופעי הבלט שודרו בטלוויזיה, וילדות קראסנויארסק שצפו בהם בהתלהבות חלמו להיות רקדניות כמותם.

לאחר שנה, כשפתחו ליד התיאטרון בית-ספר לבלט, הלכה גרשמן לבחינות הכניסה, הנסיון שלה בתחרויות התעמלות קרקע עזר לה לעבור את הבחינות בהצלחה. והחיים החדשים שלה, חיי הבלט החלו. את החלום הזה שלה שיש לו שורשים חזקים שנטועים בתוך המסורת של הבלט הקלאסי היא רוצה להעביר הלאה.

"מפצח האגוזים של צ'ייקובסקי הוא אגדת הילדים האהובה עלי" מספרת גרשמן, ויש בו תפקידים שכל רקדן קלאסי חולם לרקוד. בהפקה שלנו משתתפים 30 רקדנים ובנוסף 15 ילדות בגילאי 12-8 שהן חלק בלתי נפרד מהמופע. מאחר ואנחנו להקה שממשיכה את המסורת של הבלט הקלאסי בישראל חשוב לנו שהתלמידים בבית הספר יהיו חלק מהעשייה".  

"אני זוכרת את עצמי בתור ילדה, את הקסם והכישוף שחוויתי כשהופעתי בגיל 12 בהפקה של בלט קלאסי. ראיתי את הרקדנים על הבמה ראיתי מה הם עושים וזה נשאר כל הזמן לנגד עיני. פתאום זה לא היה רק להתבונן במראה ולטפח תקוות גדולות לעתיד, אלא הבנתי שיש איזה שיא שמחכה לי והוא ממשי. ככה בונים מסורת.

"זה מהלך שגם משפיע על הילדים שאינם מופיעים, להתאמן יותר, להשתדל, לנסות להיות טובים יותר כדי שבפעם הבאה גם הם יהיו חלק מההפקה".

חלומות יכולים להתגשם

איך עובדים עם ילדים על הפקה כל כך גדולה?

"להעלות ילדים בפעם הראשונה על הבמה זה אף פעם לא פשוט וזו גם אחריות מאוד גדולה. צריכה להיות דיסציפלינה ברורה, וכללים ואירגון. צריך לעמוד בשורות ולשחק יפה, לתת להם תחושה של בטחון כדי שאף ילדה לא תיכנס לפאניקה ותשכח את התפקיד שלה. אנחנו גם דואגים שיהיו אמהות שישבו בזמן החזרות כסוג של תמיכה וגם הרקדנים של הלהקה מאוד עוזרים לילדים. אנחנו כמו טירה אחת קסומה.

"במלאכת ההעמדה של היצירה נעזרתי רבות ביוליה לוין, מנהלת חזרות בבלט הישראלי ולשעבר סולנית בלהקה, אשר תרמה רבות לעבודה . בעבודה עם הילדים נעזרתי רבות בקלייר בייליס נגר, מנהלת הלהקה וגם היא  סולנית הלהקה לשעבר. גם ללאה לביא מנכ"לית הבלט הישראלי שליוותה יחד איתי את כל תהליך ההפקה מגיעה תודה גדולה. היא תמיד עושה הכול כדי שהבלט הישראלי ימשיך להתקיים וימשיך לשמור על הדרך שלו ועל מסורת הבלט הקלאסי".

איך בחרתם את הילדים?

"בחרנו את הכי טובים, את אלה שהנתונים שלהם היו אופטימליים בעינינו. הרי זה אף פעם לא מספיק לרקדנית להיות בעלת טכניקה טובה אלא היא צריכה בראש ובראשונה לגלם דמות ממשית, להיות שחקנית, ליצור בעזרת הריקוד אופי ולספר על גורל הגיבורות שהיא מגלמת בגופה.

"כאן, ב'מפצח האגוזים', במערכה הראשונה הרקדניות הצעירות הן חיילים שנלחמים עם עכברים ובחלק אחר של הבלט הן בובות. זו אחריות כבדה להטיל על כתפיהן אבל גם אי אפשר בלעדיהן".

אילו שינויים עשית כי להתאים?

"הסיפור המקורי נשאר כמעט כפי שהוא אבל היו דברים בכוריאוגרפיה שהותאמו במיוחד לכמות הרקדנים וליכולות שלהם. זה דבר מאוד מקובל בעולם הקלאסי".

עם מה היית רוצה שהקהל יצא?

"קודם כל אני מקווה שהקהל יראה את מה שאני רואה- את הרקדנים המצוינים, את התנועה הצלולה והאלגנטית שלהם. ההפקה הזו מיועדת לקהל הרחב: החלום של קלרה מתגשם היא מוצאת לה נסיך, הטוב מנצח את הרע, ואני מקווה שהילדים יצאו עם תחושה שהחלומות שלהם גם יכולים להתגשם. ואני מקווה שההורים יתחברו מחדש לקסם לילדים שהם היו פעם. והלוואי שהיופי של הבלט הקלאסי ימשוך ילדים אחרים לרקוד".



מפצח האגוזים (צילום: עמנואל אוגדן)

"זה לא חוג לבלט זה בית ספר לבלט"

את עדיין מתגעגעת לרקוד?

"האמת שלא. יש לי שני ילדים ואחרי הלידה הראשונה חזרתי לרקוד כרקדנית סולנית. כל החיים כל כך השתדלתי לשמור על המקום שלי כרקדנית סולנית ועבדתי מאוד קשה בשביל זה, אבל היה לי חשוב להיות אמא ובאופן מפתיע הצלחתי להגשים ולאחד במציאות את חדוות היצירה עם שמחת החיים המשפחתית.

"החלום הכי גדול שלי היה לרקוד את הנסיכה אורורה ב'היפהפיה הנרדמת' וזה התגשם. בסוף הבנתי שרקדתי כמעט את כל התפקידים שחלמתי עליהם, שרקדתי את כל מה שרציתי לרקוד.  

"אני זוכרת שב- 2008 הוזמנתי להשתתף כסולנית להקת 'הבלט הישראלי' ביחד עם סאשה אוטקין, לערב גאלה חגיגי שנערך בטורונטו בהשתתפות מיטב רקדני הבלט בעולם. פתאום המפגש עם סולנים מלהקות בלט כמו בלט קירוב, הבלט הלאומי של קנדה, הבלט הלאומי של ספרד ולהקות הבלט של בתי האופרה של ברלין, וינה וליטא למופע שנקרא, 'כוכבי המאה ה-21', מיקם אותי. את אף פעם לא חושבת באיזו רמה את נמצאת לבד מתוך עצמך, וכשזה קרה הבנתי שזו פיסגה".

 אז מה החלום שלך עכשיו?

"עכשיו כל מה שאני יודעת שאני רוצה להעביר הלאה לרקדנים הצעירים, לילדים בבית הספר, חשוב לי מגיל קטן לאפשר להם להיות חלק ממסורת. לא מדובר כאן רק על טכניקה או איך לרקוד יפה. זה דיסיצפלינה שלמה של מה מותר לעשות, איך לאסוף את השיער, מה מותר ללבוש איך להגיע בתלבושת אחידה לשיעור. זה לא חוג לבלט זה בית ספר לבלט. חשוב גם לגרום להורים להבין שזה לא חוג. בלט זו עבודה מאוד קשה ואצלנו ב'בלט הישראלי' זה לא רק תחביב זה מקצוע".




מפצח האגוזים (צילום: עמנואל אוגדן)
 

"מפצח האגוזים" יעלה בתאריכים הבאים: יום חמישי, 18 בדצמבר 2014 בשעות 16:00, 18:30, ביום שישי, 19 בדצמבר בשעות 11:00, 13:30 ובשבת, 20 בדצמבר בשעות 11:00, 14:00, 17:30 באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב. כרטיסים 9066*. יום שני, 22 בדצמבר בשעות 12:00, 17:00 באולם שרובר בתיאטרון ירושלים, כרטיסים בבימות 02-6237000 ובקופות התיאטרון 02-5605755 . יום ראשון, 21 בדצמבר בשעות 16:00, 18:45 בהיכל התרבות פתח תקווה, כרטיסים: 03-9125222 לקבוצות: 03-9125223, וביום שלישי, 23 בדצמבר בשעות 12:00, 14:00 באודיטוריום חיפה, כרטיסים בקופת ברק 04-8377777. מחיר 174 שקל, הנחות לוועדים. למידע נוסף וקניית כרטיסים: הבלט הישראלי 03-6046610 .

לרכישת כרטיסים