כשהבמאי השבדי רובן אוסטלונד גילה שסרטו הרביעי "כח עליון" לא נמנה עם המועמדים לאוסקר הזר הוא פרץ בבכי. כך ניתן להתרשם בסרטון שהעלה ליו טיוב. הוא אמנם חמק מהמצלמה רגע אחר היוודע הבשורה, אבל יבבותיו נשמעות בברור מהקצה השני של החדר. העלאת הסרטון היא החלטה מחושבת כמובן, ורלוונטית במיוחד לסרט הבוחן את תפקיד הגבר במשפחה.

סדקים בתפאורה המושלמת

חמישה ימים, ארבע נפשות, משפחה אחת, חדר קטן בבית מלון. המלון מפלצתי בגודלו והומה אנשים. בשטחים הציבוריים הנופשים נראים נהדר. ציוד הסקי הססגוני הולם אותם. ההרים האלפים המושלגים מייצרים תפאורה נקייה, מושלמת. ההורים מקדישים את זמנם לילדיהם וגולשים יחדיו. משפחתם של גיבורי הסרט - תומאס החתיך, אבה היפה, ושני ילדיהם הקטנים, זהובי השיער  - מוצלחת ומעוררת קנאה במיוחד.

אבל כשהם נכנסים לחדר 413 , הצפוף וחם יתר על המידה, ופושטים את בגדיהם, מתגלים הסדקים. תומאס הוא בעל שקרן. כאשתו נכנסת לשירותים הוא עט על הטלפון הנייד שלו, למרות שהבטיח להתנתק במהלך החופשה. כשתומאס מגלה שליטה מפתיעה בצעצוע חדש שקנה לילדים, הוא משקר כשאומר שזו הפעם הראשונה שהוא משחק בו. בהמשך הוא מתגלה גם כאנוכי ופחדן.

בעיצומה של מפולת שלגים, הוא נמלט על נפשו ושוכח את אשתו וילדיו שנשארים מאחור. אחר כך הוא גם בוכה. לבמאי השבדי אוסלונד יש, מסתבר, זיקה מיוחדת לגברים בוכים.


כח עליון (צילום: יחסי ציבור)

הומור עדין וחמקמק

הנבירה במערכת המשפחתית מזכירה את "תמונות מחיי נישואין" של במאי שבדי אחר, אינגמר ברגמן. אבל ייחודו של "כוח עליון" הוא דווקא בהומור שלו. הומור עדין וחמקמק, שלמרות זאת, הצליח לשחרר ממני פרצי צחוק קולניים לכל אורך ההקרנה.

ראויה לציון גם השפה הסגנונית. הצפיפות המשפחתית באה לידי ביטוי בשוטים ארוכים הלוכדים את כולם, ללא חיתוכים, בפריים אחד. המצלמה סטטית, לא מתערבת, ומדגישה התבוננות קרה, מרוחקת, אכזרית כמעט. כשבני הזוג רוצים לדבר האחד עם השני הם נועלים עצמם בשירותים, שם הם נראים בעליבותם, ללא איפור, בבגדים תחתונים, שוב כלואים בשוט אחד. לפעמים הם יוצאים אל המסדרון בתחתונים, כדי לריב, שם הם חשופים למבטיו של החדרן החטטן.

אבה מקפידה לא לריב ליד הילדים ולשמור מולם על חזית אחידה. היא לא מתקשה בכך, כי אינה וכחנית. אבל אחרי האסון, כמו ילד שצריך לפרוק שוב ושוב חוויה קשה שעבר, היא מספרת לזרים גמורים על התנהגות בעלה.

בפעם השנייה שהיא מלבינה פניו של תומאס, מתפתחת סצנה גדולה ונהדרת שסחפה אותי ואת הצופים האחרים בצחוק גדול. תומאס ואבה בחדרם, עם זוג נוסף: גרוש בן גילו של תומאס, ואהובתו הצעירה. מטבע הדברים הצעירה מזדהה עם אבה. כשהזוג הטרי חוזר לחדרו שלו, נפתחת מריבה חדשה, שמתחילה כבר במעלית. היא מעלה את האפשרות שהוא היה נוהג כמו תומאס, ולראייה, הוא נהנה איתה במלון, בזמן שילדיו נזנחו ונשארו בבית עם גרושתו.

הגבר נפגע עד עמקי נשמתו, וגורר אותה ללילה לבן של מריבה מעגלית מתמשכת, המעידה, שוב, על פגיעותו הגדולה של מי שאינו מצליח להחזיק בכבוד את התואר המחייב -  "גבר".