הריון ארוך מאוד  – יותר מ-16 שנים - היה ליצירה החדשה של המלחין חיים פרמונט והמשוררת מיריק שניר. במוצאי שבת בחיפה תראה היצירה  "ישרא ישמע" אור לראשונה (ובהמשך בתל אביב ובכפר שמריהו).
 
היצירה נכתבה למקהלה ולאנסמבל כלים ובקונצרט ישתתפו מקהלות מורן ואנסמבל סולני תל אביב.

"לא ידעתי מה לעשות עם הטקסט"

"את היצירה הזמנתי לקראת יום ההולדת ה-50 של המדינה," מספר המלחין חיים פרמונט, "ביקשתי מסופרת הילדים מיריק שניר - שנינו גדלנו בקיבוץ כפר גלעדי - לכתוב משהו. ה"משהו" הוא מה שהילדים אומרים למדינה בת החמישים. היצירה לא הגיעה מייד וכשהיא הגיעה קראתי, קראתי שוב, עיינתי מחדש ולא ידעתי מה לעשות עם הטקסט.."
 
כלומר?
 
"בשונה מטקסטים אחרים,  מיריק שניר שלחה  12 שירים לכאורה, ולמעשה אלה טקסטים שבין פרוזה לשירה, טקסטים שהם משחקי מלים, נרטיב אסוציאטיבי. טקסט דקלרטיבי, תמהיל של שפה מודרנית וציטוטים מן הנביאים ומן התורה ושיר של יהודה עמיחי. יש יסוד מוזיקלי חזק מאוד במלים עצמן, לעתים בחלקי המלים וגם בהברות הבודדות.
 
"בנוסף לכל התכנים,  הצורה הגרפית של השירים גם היא משמעותית. את כל זה צריך לכתוב ליצירה מוזיקלית ולשתף את הקהל בחוויה הכוללת. הדברים האלה ארכו זמן ובסופו של דבר לפני כשנה וחצי הלכו הדברים והתגבשו לכלל יצירה".
     
התחלתָ מאפס? כלומר לקראת כתבת את היצירה בתהליך אחד?
 
"לא בדיוק. שיר אחד, השיר ה-12 ביצירה, הולחן ראשון. הבתים נפתחים ב-'חן עמי...אור עמי...עוז עמי..' ולתוך זה משתלב  הטקסט המקראי רווי התקווה 'לא יישא גוי אל גוי חרב' וגו'. את המוזיקה לשיר הזה חיברתי מזמן, לפני כמה שנים. מקהלת מורן כבר הופיעה איתו בכמה מקומות.
 
"הצטרפתי  לאחד מסיורי ההופעות של המקהלה לפסטיבל מקהלות 'סוֹנגפֶסט' בעיר לונד בשוודיה. שהיתי שם במשך שבוע ימים ושמעתי הרבה מקהלות. במשך שבוע בוצעו שם עשרות יצירות, מתוכן שלוש יצירות קלאסיות – אחת של ברהמס, מיסה של בטהובן ו"כרמינה בורנה" של אורף, אבל אלה  היו היצירות ה'קלאסיות' היחידות. כל היתר, עשרות יצירות, נכתבו על ידי  קומפוזיטורים שוודיים, סקנדינביים בטכניקות שירה לא פשוטות- מוזיקה חדשה ונפלאה והקהל קיבל את היצירות בהתלהבות ובחום.
 
"חזרתי משם  עם תחושה חזקה שניתן להתייחס אחרת לטקסט, אפשר להרחיב את האמצעים האמנותיים ומן הסתם ההקשבה למקהלות השונות. היתה הדרבון ששלח אותי לסיים את המלאכה ובכל זאת התהליך היה ארוך וממושך."
 
על אותו ביצוע בשוודיה מרחיבה גם נעמי פארן: "השיר 'ישרא וישמע' הושר אז על ידי מקהלת מורן, עם הסולנית עינת ארונשטיין (שבינתיים מנהלת קריירה עצמאית כזמרת י. ש.) אבל את התוספת של הציטוט מספר ישעיה, שרו ארבע מקהלות ביחד והרושם היה אדיר. היצירה כבשה אותנו ואת הקהל. מאז שרנו את השיר במקומות רבים וחיכינו לתום תהליך הכתיבה'".


מקהלת מורן ונעמי פארן (יח"צ)




"אבינו מלקנו"
 
תוכל להרחיב על האמצעים האמנותיים ביצירה?

"ראשית כל השימוש בקולות, הפוליפוניה, המסורת מדברת על ארבעה קולות, יצירות חדשות יש בהן יותר קולות. הוספת קול  - ויש ביצירה מקומות שהמקהלה שרה שישה ושמונה קולות – כמוה כהוספת צבע לציור.  אם נשוב ליצירה המילולית עצמה, בפנייה הראשונה ביקשתי ממיריק שניר התייחסות של ילדים למדינה, אבל לא התייחסות ילדותית, לא מתקתקות של ספרי ילדים.
 
בשירים שלה נוספו לקול הילדים גם קולותיהן של אימהות. התוכן עוסק בהרבה כאב ובהרבה תקווה.  הנה כמה צירופים 'קם עם לָעֵגל...קם עם לָרֶגל...קם עם לַדֶּגל..', 'בונה ציון בדמים וירושלים בעולה', מספר מיכה, או משחק המלים בין 'ברוך שלא עשאני גוי' שמתחרז עם 'אוי, אוי' או המלים 'למגר, להגר, לשגר' שמתהדהד להן הצליל 'גֵר'  שוב ושוב.
 
"באחד השירים באים ברצף שני צירופי מילים 'אבינו מלכנו', טקסט מוכר היטב לכל, מתוך התפילה  לראש השנה ומייד אחריו כותבת שניר 'אבינו מלקנו' מלשון מלקות. צרופים כאלה ישנם לרוב ולכן במקביל לשירת מקהלה 'מקובלת' השתמשתי בשיטת הדיבור-שירה (שיטה שמוכרת יותר בשמה הגרמני  sprechgesang), לצד חלוקת המקהלה לקבוצות וסולן מול מקהלה.
 
"יסוד נוסף והוא שבביצוע משתתפות שתי מקהלות מקהלת מורן ואנסמבל מורן של זמרים מבוגרים יותר, זה אפשר לי להפוך את מקהלת הילדים למעין סולנית מול מקהלת המבוגרים. חלק מהטקסט מושר בצעקות, ממש צעקות שכתובות בתווים, קריאות, נגיעות אטונליות מקרבות ומורכבות. במהלך החזרות הראשונות זיהה ברק טל, מנצח אנסמבל סולני תל אביב, יסודות מתוך מוזיקה של ברהמס ושל מסיאן".
 
חשבת על המלחינים האלה בזמן חיבור היצירה?

"כל אחד מאיתנו פועל בסביבה אמנותית כזו או אחרת, ציטוט של רעיון, פסוק, או רוח מסביבה  הוא דבר טבעי לכל יוצר, לכל אמן. ברהמס הוא לא מלחין שחשבתי עליו, כאמור ברק זיהה צירוף של ארבעה צלילים מתוך הסימפוניה הראשונה. לעומת זאת אני מסכים בהחלט לנוכחותו של המלחין אוליבייה מֶסיאן כמקור השראה,  בעיקר עם יצירתו 'רביעייה לקץ הימים'.  לכאורה זו רביעייה קאמרית לכל דבר, למעשה זו רביעייה שבה לא כל הכלים מנגנים כל הזמן, יש קטעים סולניים ובכל זאת הקאמריות נשמרת. יש אפשרות שבמקום האנסמבל יויע בעתיד עם מקהלה  הרכב כלי מצומצם יותר ועל הרכב כזה חשבתי".




אנסמבל סולני ת"א  עם אנסמבל זמרי מורן (צילום: דניאל קימחי)





"לוז היצירה הוא התקווה לשלום"
   
 אם נחזור למשמעות של היצירה, נראה לי שגם הזמר הטוב יותר יתקשה בהעברת המסרים  החריפים של שניר

"חשבנו גם על זה ואנחנו נקרין במהלך הקונצרט את מילות השירים, לא ככתוביות, בשיטה המקובלת באופרה, אלא שיר שלם, כך שהקהל באולם ייחשף לממד הגרפי-ויזואלי של היצירה. למרות הקשיים המתוארים כאן, הרי שהמקהלה השתלטה על היצירה כבר מזמן. אני משוכנע שהקהל יחוש במסרים, בקוהרנטיות של היצירה, בכוונותיה, בהקשרים, בסאב טקסט, ויחוש במקום שבו המוזיקה מתחילה או למעשה יחוש שהמוזיקה מהווה את המשכן של המלים"
  
"לוז היצירה," אומרת המשוררת מיריק שניר, "הוא התקווה לשלום. השירים הם מגוון הקולות שמקיפים אותנו, קולות שנחרטים בנו כילדים, ילדי ישראל וילדי ישמעאל, חלק מהטקסטים נכתבו במיוחד ליצירה, כשחיים פרמונט פנה אלי וחלקם נשלפו מן המגירה. צריך לומר שהטקסטים לא נכתבו במיוחד לילדים. היצירה נכתבה לפני שנים, היא מתארת מציאות שהיתה נכונה לשעת כתיבת הדברים, והיא רלוונטית יותר ויותר".
 
הרעיון שאת הטקסט הזה שרים ילדים גרם לך לעשות "הנחות" בטקסטים?
 
"נוכחתי בחזרות וחשתי בנחישות שהם מביאים אותם אל הבמה. הם דואגים לכך שכל הקולות יישמעו. מה שאני שמעתי בחזרות הוא תוצאה שמדברת אל הקהל, מוזיקה מצמררת ובסך הכל חוויה חזקה מאוד שהצעירים מצליחים להעביר בכל פעם מחדש". 

 
אנסמבל זמרי מורן (תמונת יחסי ציבור)

יצירה מילולית חזקה 
   
  "אלַי, הגיעו מיריק שניר וחיים פרמונט לפני כעשור," אומרת נעמי פארן, "למעשה כבר באותה פגישה ראשונה אמרתי קדימה. מצאו חן בעיני צורת השימוש בשפה, העובדה  שיש כאן יצירה מילולית חזקה שאינה בורחת מקשיים. נוסף לכל היה שיר אחד מולחן שמיד נכנס לעבודה. חיים שמע התלהב ו...  אז הוא חיפש את הדרך להתמודד עם הטקסט, לפצח אותו ונעצר. אותו מעצור  נחלץ בסופו של דבר.
 
"לפני כמה חודשים הוא אמר לי בטלפון: 'את חייבת לבוא לשמוע!' נסעתי, שמעתי, והתלהבתי. לא מדובר במשימה פשוטה. הטקסטים חזקים, טורא בטורא, פולסא דנורא, קם, עם, דם; הר בהר יפגוש; עין תחת  עין; כל אלה לא רק מלים, אלא מושגים שלא בטוח כיצד ילדים יגיבו, כיצד יבינו ובסוף כיצד ישירו. היום ברור לי שהצלחנו. הילדים אינם אטומים למתרחש סביבם, הם יכולים להתמודד עם טקסט כזה בכלים שלהם. אני כבר מחכה לראות את תגובת הקהל".


הקונצרטים יתקיימו  בתאריכים הבאים: 14 בפברואר 2015 בשעה 20:30 במרכז רפפורט בחיפה, מחיר כרטיס 125-80 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 04-8363804, ה-15 בפברואר בשעה 20:30 בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב. מחיר כרטיס 140-80 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 054-6934439. ה-16 בפברואר בשעה 20:30 במרכז וייל בכפר שמריהו. מחיר כרטיס: 120-80 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 09-9569430.