הפייטן ליאור אלמליח פועל במרץ להרחבת גבולות הפיוט. לקראת ההופעה הקרובה שלו בפסטיבל העוד הוא מספר על שיתופי הפעולה שלו עם מיכה שטרית וסאבלימינל, על מופע פלמנקו חדש וגם סדרת דיסקים של קבצי פיוטים לכל ימות השנה.
"מוזיקה שהיא ערבית וגם ישראלית"
חיבורים מעניינים יירשמו השנה בפסטיבל העוד הבינלאומי בירושלים שיתקיים בין התאריכים 26-14 בנובמבר, וביניהם החיבור בין הפייטן ליאור אלמליח (לשעבר סולן התזמורת האנדלוסית) לבין התזמורת הערבית- יהודית של הנוער המוזיקלי בישראל.
במופע יתארח אלמליח - אחד הפייטנים הבולטים בתחום - בקטעים של מוזיקה ערבית מהרפרטואר של התזמורת, עוד הם יבצעו ביחד את האדג`יו של אלבינוני בערבית, ביצוע לשיר מאלבומו הראשון של אלמליח, "נשימה", שיצא לפני שלוש שנים, חומרים אלג`יראיים ממגרשו הביתי של אלמליח, וגם הפתעה מוזיקלית שנרקמת בין אלמליח למנצח התזמורת.
"קודם כל נגיד כמה מילים על התזמורת", מבקש אלמליח, "כי אני בעצם אורח במופע שלהם. בעצם זו תזמורת נוער, צעירים מוכשרים, כולם ישראלים, חלק יהודים וחלק ערבים, והחיבור ביניהם יוצר את התלכיד הזה של לנגן מוזיקה שהיא גם ערבית וגם ישראלית. אני מתארח במופע שלהם בכמה קטעים, וזה בעצם שילוב ראשון שהם עושים עם אמן ישראלי מתחום שירה".
היפ הופ אלג`יראי
שמו של אלמליח, שמופיע כפייטן כבר מגיל 13, נודע גם בקרב הקהל ה"רגיל", זה שלא פוקד באופן קבוע, בלשון המעטה, את מופעיה של התזמורת האנדלוסית, כשהבליח בשנים האחרונות במופעים של מיכה שטרית, ברי סחרוף, אהוד מנור ז"ל (עימו העלה מופע משותף) זהבה בן וכנסיית השכל. לפני שלוש שנים הוציא את אלבומו הראשון, "נשימה", שהמשיך גם הוא את הקו המשלב בין הישן והאותנטי לחדש העכשווי.
- אתה נחשב לאחד מצעירי הפייטנים?
"יש צעירים ממני בתחום. התחלתי כילד, אבל כולם מתחילים בפייטנות כילדים. מה שנכון הוא שברמת הידע שהגעתי אליו בתחום שלי, אצרתי בתוכי הרבה חומרים, יותר מהרבה מבוגרים שעוסקים בתחום והצלחתי גם להביא את חומרי הפייטנות החוצה מעבר לקהל הרגיל של הפיוטים".
- והדרך המרכזית שאיתה אתה מגיע לקהלים שונים היא הדיאלוג שלך עם ז`אנרים אחרים, בשיתופי הפעולה המקצועיים שלך.
"כן, עצם השילובים עצמם זו כבר דרך להגיע לקהלים נוספים. במופעים האלה אני נותן מהפיוטים, וגם הזמרים נותנים משהו מהפיוטים שאני מלמד אותם, בין אם זה מיכה שטרית, ירמי קפלן, ערן צור, כנסיית השכל. אנחנו מוצאים טקסטים שהם יוכלו להתחבר אליהם, ומנגינה שתהיה נגישה, כי לא תמיד קל לשיר פיוטים, מבחינת הביצוע"
- את החיבור שלך עם רוב השמות שציינו קודם אני מבינה, אבל החיבור המסקרן ביותר מבחינתי הוא שלך ושל סאבלימינל. מה בעצם מקשר ביניכם? איפה נקודת החיבור?
"הקשר עם סאבלימינל התחיל כשארחתי אותו אצלי באלבום. בעיני שירת הראי האלג`יראי היא בעצם ההיפ הופ האלג`יראי, וזו בעיני נקודת החיבור בינינו. המקצבים של הסגנון הזה הם מעין ראפ ערבי כזה, והעובדה היא שבאירופה אתה יכול למצוא הרבה שילובים בין להקות ראפ צרפתיות וזמרים אלג`יראים מרוקאים כמו שפ חאלד למשל, והשילובים האלה הם להיט היסטרי באירופה. סאבלימינל ואני החלטנו ללכת עם זה כברת דרך, ובאלבום הבא שלו נבצע ביחד שני קטעים".
לקום באשמורת לילה ולשיר
- בטח יש עוד אנשים כמוני שישמחו להבין בדיוק מה זה פיוטים, כי יש לי בעיקר תחושות מופשטות ומעט ידע בתחום הזה
"פיוטים אלה שירים שנכתבו בתקופת תור הזהב, לפני גירוש ספרד ועוד קודם לכן, על ידי גדולי הפייטנים והמשוררים שהיו בזמנו, כמו אבן גבירול, יהודה הלוי, שבעצם אפשר לקרוא להם מחיי השפה העברית. חלק מהפיוטים האלה הולחנו, עם השנים ניתנו להם גם לחנים משירים ערבים מכל מיני סוגים, בהתאם למקום שממנו כל עדה באה.
" אני, כמרוקאי, התמקדתי מטבע הדברים בעיקר בשירה המרוקאית והספרדית. המנגינות של הפיוטים השתמרו בבתי כנסת, בתפילות, בימים הנוראים, ובשירת הבקשות, שזו מסורת שהונהגה עוד בארץ ישראל ומשם יצאה לתפוצות ולגלות, שבה בכל שבת, בחורף, קמים באשמורת לילה, בחצות, באחת בלילה, ושרים עד שבע בבוקר, כשלכל שבת יש את הפיוטים המיוחדים לה".
- מה ההבדל מבחינה מוזיקלית בין שירת הפיוטים לשירה מודרנית?
"כל הפיוטים נשענים לרוב על מסורת של מקצבים ומקאמים. מקאם זה מין סולם מוזיקלי שעליו יושב כל הפיוט, והמקצבים הם מקצבים ומשקלים מאוד מוגדרים שלא כל כך מוכרים לאמני הרוק והפופ. אבל מה שיפה בחיבורים עם הזמרים זה שאני נותן להם את החופש לקחת את הפיוט למקומות שהם רוצים לקחת אותו, וזה יוצר סינתזה מעניינת ביותר. זה לא מבוצע אמנם באופן מסורתי, אבל עדיין שומר על המקור באינטימיות שלו ובצורת הגשה שלו".
ביאת המשיח ויופיה של אשה
- באיזה נושאים עוסקים הפיוטים?
"פיוטים נחלקים לשירת קודש ושירת חול. שירת הקודש יכולה לעסוק בכמיהה לארץ ישראל, כי בסך הכל כתבו את זה מהגלות, כמיהה לירושלים, לעבודת השם, לגאולה, לביאת המשיח, יש שירי וידוי, שירי חטאים. שירת החול מדברת בעצם על כל נושא, גם על נושאים כמו אהבה, יין, משתה, הפירות שגדלו, התפוחים שקטפו, יופיה של אשה".
- גם היום כותבים פיוטים?
"כותבים גם היום, אבל לא הייתי אומר שבאותן רמות ובאותו סגנון. הפיוטים נכתבו בעיקר בתור הזהב ועד לפני חמישים שנה, פיוטים שכתב הרב דוד בוזגלו ממרוקו, מאחרוני המשוררים הגדולים בעצם, כי השפה שהוא דאג לכתוב בה הייתה גבוהה מאוד ומאופיינת בסגנון של משוררים כמו אבן גבירול".
כותב ואוגר
- אתה בן 31, לא באת מבית דתי, אתה שייך לשכבת גיל שבכל זאת נחשפה יותר לרוק ופופ מאשר לפיוטים, מה בעצם חיבר אותך לעולם הזה?
"נחשפתי לזה, והאהבה למוזיקה משכה אותי לשם. גדלתי בקריית שמונה, מקום שבו יכולתי להיחשף - מעבר לדברים הרגילים שכולם נחשפים אליהם - גם לדברים האלה. גם במשפחה שמעו פיוטים, אבל לא יותר ממה ששמעו מוזיקה ישראלית או להקות לועזיות.
"אהבתי מאד את המוזיקה, ועם עזרה ותמיכה של ההורים (והיום אני אומר על זה תודה לאלוהים, כי באמת יש בגיל צעיר פיתויים הרבה יותר מושכים מלשבת וללמוד אצל פייטנים), ישבתי ולמדתי אצל מורה גדול בשם נסים שושן, שיכולתי לדלות ממנו הרבה מאד חומרים וידע".
- אתה גם כותב או רק שר חומרים שקיימים כבר שנים רבות?
"אני גם כותב, אבל פחות עושה בזה שימוש בינתיים בהופעות שלי. אני אוגר על מנת להוציא את זה בעתיד. הכתיבה שלי דווקא לא באה ממקום של דת או פיוט, אלא מתחברת יותר ליום יום, שירי אהבה ופרידה, נושאים כמו קשיי יום למשל, ועד הצלחות ואכזבות והכל. דברים שדווקא במובן הזה קשורים יותר לנישה של זמרי הרוק".
"טקסטים של השנים האחרונות לא תמיד מכבדים את המוזיקה שלהם"
- איך אתה מסביר את ההתעוררות היחסית בארץ סביב הפייטנות, וההיפתחות של קהל אחר לחומרים האלה? על איזה צורך זה עונה לדעתך?
"הייתי אומר שזה עונה על צורך של כמיהה לחזור - לפחות ברמת הטקסטים, פחות במוזיקה - לחזור קצת לשפה העברית היותר מכובדת, או יותר אמיתית ונכונה, כי יש רוויה קצת בכל מה שקשור לטקסטים של השנים האחרונות, שמנקודת המבט שלי, לא מכבדים אפילו את המוזיקה שלהם. וזה יפה שאמנים כמו אלה שאני עובד איתם, יכולים להתחבר לדברים כאלה ולהבין עד כמה המקום של זה חשוב ונכון גם להיום.
"מה שהיה נכון לאז נכון גם להיום מסתבר, והראייה לכך היא גם בדברים שאני עושה. אני תמיד טורח לחבר את הפיוטים עם המוזיקה העכשווית. גם במופע חדש שאני עובד עליו עכשיו וייצא אחרי המופע של פסטיבל העוד. זה יהיה מופע שכולו פלמנקו, שיפיק גיטריסט הפלמנקו חנן לוי שגם ינגן בו בשילוב עם רקדניות פלמנקו. שם אנחנו מחברים את כל העולמות שבין הספרדי, לצועני, לשירת הטרובדור מפעם ועד לפלמנקו הכי עכשווי. זה מופע שיש בו טקסטים עכשוויים לצד טקסטים של פייטנים מתקופת גירוש ספרד. גם את מיכה שטרית נארח במופע הזה".
פיוטים על גבי דיסקים
- אתה גם עובד על אלבום סולו נוסף עכשיו עם מיכה שטרית
"אנחנו עדיין בשלב איסוף החומרים, למרות שכבר אספנו הרבה יותר חומרים ממה שצריך לתקליט. זה אלבום שיהיו בו טקסטים מתקופת גירוש ספרד ואחריה, מיהודה הלוי ועד אבן עזרא ושמואל הנגיד, ולחנים שחלק מהם נשענים על המקורות וחלק מולחנים בימים אלה על ידי מיכה ועל ידי".
- על מה עוד אתה עובד בימים אלה?
"על פרויקט של שירת הבקשות שייצא בשנה הבאה. לכל שבת יש קובץ פיוטים משלה - כמספר הפרשיות והשבתות מסוכות ועד פורים. אנחנו הולכים להוציא כל קובץ כזה לשבת על גבי דיסק, כולל ניתוחים לשוניים אקדמאיים של הפיוטים, ובליווי תרגומים לצרפתית ולאנגלית כי זה פרויקט שייצא לכל הקהילות בחו"ל".
- למרות שלא באת מבית דתי, אתה מרגיש שהעיסוק בפיוטים קירב אותך לדת?
"בהחלט, אבל זה לא דבר שגרם לי להיות דתי יותר ממה שהייתי. ההתקרבות היא בזה שהפיוטים נתנו לי אפשרות להכיר טוב יותר עולם שלא הכרתי קודם. אבל זה לא ברמה של לימודי רבנות, אני פשוט אוהב את זה".
תזמורת הנוער המוזיקלי תארח את ליאור אלמליח במופע שיתקיים ביום ראשון ה- 20 בנובמבר , ב21:00 בסינמטק ירושלים, במסגרת פסטיבל העוד. לפרטים נוספים
פיוטים ומחוות בפסטיבל העוד
תכניית מופעי הפסטיבל
14/11/2005
:תאריך יצירה
|