לקראת פתיחת עונת 2015 של תיאטרון המדיטק, בחר השנה התיאטרון, לראשונה, להפיק עונה סביב נושא ספציפי: ילדים ומגדר.

ארבע הפקות מקוריות חדשות יעלו במסגרת העונה החדשה, שבמרכז כל אחת מהן גיבורה, ילדה צעירה , השוברת חסמים וסטיגמות חברתיות ומגדריות.

גיבורות שיכולות לשנות את העולם

"ילדים חשופים לענייני מגדר מעצם טבעו של העולם הזה", אומר רוני פינקוביץ', מנהלו האמנותי של המדיטק, זו העונה הרביעית. "את יכולה לא לרצות לחשוף אותם לכל סוג של קיפוח, אבל הם סובלים. או שהם בצד המקפח או המקופח. המושג 'מגדר' הוא איזו שהיא הכלאה לא עתיקת-יומין בין מין ומיניות לבין גדרות, והוא לוקח בחשבון שמאוד ברור שהטבע יצר אותנו זכרים ונקבות, אבל מכאן ולאורך היסטוריה שלמה של נגזרות תרבותיות הפכו את ההבדלים הביולוגיים האלה, בפרשנויות כאלה ואחרות, למין הבדל תהומי שחוצה כל, שהוא הרבה מעבר להבדל בין זכר ונקבה.

"אבל אני לא מדבר עם הילדים במובן של מושגים. אני רוצה לתת להם חוויות שהן יותר ממושגים. חוויות חושניות, רגשיות, אינטליגנטיות. המנדט שלי הוא להעניק חוויות שמעוררות כל מיני רבדים של רגש, של מחשבה, ברמה החווייתית.

"אבל הרי תיאטרון לילדים לא פונה רק לילדים. עד שאני מגיע לילדים אני צריך לעבור עוד כמה שכבות, בעיקר של ההורים ושל המחנכים, ואיתם אני כן רוצה לפתח דיון במושגים, כי הטיפול בזה, או העיסוק היומיומי בזה הוא נחלת ההורים והמורים, לא הילדים. אז אני עושה הצגות לילדים, ובמסגרת חוויות התיאטרון שאני מעניק להם, הנושא המשותף של מגדר היה לי דבר שחשוב לדון בו עם המבוגרים, ולחשוף אותו לילדים דרך גיבורות.

"באופן מוצהר ומפורש אנחנו שמים בכל ההצגות שלנו גיבורות על הבמה, שזה כבר מעשה חתרני, ולא גיבורות במובן של סינדרלה, שהיא תפקיד ראשי בסיפור אבל כל מה שנעשה סביבה לא נעשה בכוחותיה - כי היא טובה בלנקות - אלא פשוט קורה לה, שבאה קוסמת ובאים עכברים כדי לעזור לה, ובסוף כל זה נועד בשביל להשיג איזה נסיך שמתאהב בה בגלל מידת הנעליים שלה.

"אצלנו יש ממש גיבורות שיש להן פוטנציאל, הן יכולות לעשות דברים, לשנות את העולם, לעשות דרך, לקחת אחריהן אנשים".

ארבע הצגות חדשות במדיטק חושפות בפנינו, חודש אחרי חודש, את הגיבורות החדשות

"'הנקה ופיט' שעולה בשבוע הבא, זה סיפור אמתי, ספר שיצא לפני שנה של בחור בשם רן כהן אהרונוב, על שתי ילדות, האחת יהודייה שהסתירו אותה בשואה בבית של משפחה נוצרית, והשנייה, הילדה הנוצרייה, שקיבלה אותה כמו אחות, וככה הן גדלו ביחד שלוש שנים.

"בחודש שאחרי עולה 'מופע זוגי' (בבימויו של פינקוביץ' עצמו – ט.ג.), שתי תאומות בנות עשר שאמא שלהן נפטרה והן גדלות עם אבא וסבתא, והן מאוד מאוד סימביוטיות, הן פרפורמנס של שתיים, כי הן מופיעות מול העולם כזוג תמידי. פתאום אבא שלהן מכיר אישה חדשה שנכנסת להן לחיים ולאט לאט הן לומדות להיות שתי אינדיבידואליות, ולשמור על החי וּ ת אבל לפרום את הזוגיות הזו, ולא להיות שתיים שהן אחת.

"חודש לאחר מכן תעלה 'מושלמת' שכתבה ג'קלין וילסון, וזה סיפור על תיכוניסטיות שנחשפות לתחרות של איזה מגזין על להיות פרזנטורית של נעליים, ואחת מהן לא מתקבלת והיא יוצאת למסע שמטרתו לרזות בקרסוליים, עד שהיא נופלת לתוך כל הלופ הזה של הפרעות אכילה מטורפות ודימויי גוף וכולי.

"ההצגה האחרונה היא לקטנים, כיתות א', ב' וכל המשפחה, וזאת גרסה אחרת, חדשה ומודרנית, שכתב אלי ביז'אווי, סביב הסיפור של זהבה ושלושת הדובים, כשפה זהבה היא לא סתם איזה ילדה בלונדינית שסתם נקלעת לבית של הדובים, אלא ילדה שיוצאת למסע נדודים בדמיון, כנראה, סביב העובדה שהולך להיוולד לה אח קטן ולתפוס את מקומה".




הנקה ופיט (צילום: בני גם זו לטובה)




"לנשים מותר להיות על הבמה ועדיין יש המון דברים שאסור להן"

ככל שאני שומעת יותר ככה אני מבינה שאני כנראה לא לגמרי יורדת לסוף דעתך, או להבדל בין המושגים מגדר לבין פמיניזם.  למה, למשל, חברות בין שתי בנות היא תחת הכותרת הזו של עיסוק במגדר?

"ברגע שאני מתעסק בזה, זה החריג. לצורך העניין, בהוליווד, בערך עשרה אחוז מהסרטים, בתפקידים הראשיים עם גיבורות, יש נשים, ואגב, בשנה האחרונה זה פחת. ויש כמובן את המבחן שהוא באמת פמיניסטי, שסרט שייחשב כזה שיש בו איזשהו מקום לנשים הוא סרט שתהיה בו יותר מאשה אחת, שהנשים שיש בו בכלל ידברו ביניהן, ושהנושא שהן ידברו עליו לא יהיה גבר, וכאלה יש אפילו פחות מעשרה אחוז. אז אצלנו זה בכל ההצגות.מגדר זה כל מה שקשור למסכת התרבותית שנהייתה סביב המיניות של האדם.

"אני מרחיב לצורך ההנאה שבדיאלוג: אתמול ראיתי במקרה איזה חצי שעה מהתכנית 'המערכת', על איך הממסד הדתי רואה את הגרושים והגרושות מולו בענייני גט, וקשה להאמין לדגנרציה, מה זה גבר שרוצה להתגרש ומה זה אשה שרוצה להתגרש. אתה לא מצליח להבין מה זה קשור. היא נולדה אשה, הוא נולד גבר, מה זה הזכויות היתרות שהוא מקבל? מה זה הדבר הזה? אנחנו חיים את זה היום, זה משהו שנעשה פעם על רקע תרבותי מסוים, איך אנחנו עוד סוחבים את זה היום?

"או סתם לצורך העניין, מישהו היה יכול להעלות היום על הדעת מצב שלנשים אסור לעלות על במה?"

זה עדיין ככה אצל חלק מהאוכלוסיות בארץ

"לא. זה בניגוד לחוק היום. יש אולי כאלה שלא רוצים, אבל זה נראה לנו דבר חריג ולא הגיוני, אבל פעם, בתקופה של שקספיר, התקופה הכי זוהרת של התיאטרון אי פעם, מצד אחד צמח המחזאי הכי גדול בכל הזמנים, ומצד שני, לשקספיר היו כל מיני מתחרים, אבל לא היו לו מתחרות, כי נשים לא כתבו אז, וכשהן כתבו הן לא פרסמו, ואם הן לא מפרסמות אף אחד לא קורא. יותר מזה, לנשים אסור היה לשחק על הבמה בכלל.

"ואני אומר, כל הדבר הזה של מגדר, קשור בקונסטלציות תרבותיות, והנה הגענו למאה ה-21, ולנשים מותר להיות על הבמה, ועדיין יש המון דברים שאסור להן, או שמותר להן בערבון מוגבל".




רוני פינקוביץ' (צילום: אייל לנדסמן)




השקעה בחשיבה

איפה פוגש אותך הנושא הזה באופן אישי? מה הוביל אתכם, במדיטק, דווקא אליו?

"כל הנושא הזה של מגדר, זה מונח שצמח כי הייתה בעיה. אחרת לא היה צומח המושג הזה. גם המושג 'צדק' הוא לא אובייקטיבי. אם העולם היה צודק לגמרי אף אחד לא היה צריך להמציא את המילה צדק. צריך היה אותה כשנהיה חוסר צדק. אז זה דבר שמקורו בתודעה מסוימת. החיים שלי היומיומיים, המציאות שאני חי בה, אני אבא לשלוש בנות, ואני רואה, הבעיה נחשפה בעצמה, וככה מגיעים למגדר ורואים שהבעיות מתחילות מגיל מאוד צעיר.

"חלק מהבעיה, למשל, היא בשפה שלנו. סתם אתן לך דוגמה, הייתה פרסומת על עזריאלי לא מזמן, שלט חוצות ענק, והיה כתוב בו, 'כמה קל להיות מאושר'. זה בזכר, נכון? אבל התמונה הייתה של אשה בתוך נעל. ואני מניח שאם זה היה גבר זה היה על סקטבורד או מחבט טניס או משהו, או על כדורסל, ואני גם מניח שאם זה היה גבר על סקטבורד לא היה כתוב שם 'כמה קל להיות מאושרת'. כי אשה היא לא על סקטבורד, וגבר הוא לא בנעל. עכשיו, ברור שזה שטויות במיץ עגבניות, אבל אלה בדיוק המושגים שהתערבבו, ופתאום יש פה איזה עניין, יש פה איזה דבר בעייתי, שצריך לדבר עליו".

כמי שמנהל את המדיטק אמנותית כבר ארבע עונות, מה הייחוד של המקום בנוף הצגות הילדים הלא מעטות שיש בארץ?

"המדיטק זה מקום שלוקח את כל העיסוק בילדים מאוד לעומקו, גם חוקר אותו, שואל עליו שאלות, מעסיק את טובי אנשי המקצוע, ולא רק בשלב הביצוע של הדברים אלא גם בשלב המחקר, השאלות. אנחנו הרבה בקשר עם האקדמיה, ההצגות שלנו מאוד מושקעות לא רק בתפאורות, במוזיקה מקורית, במוזיקה חיה, בכל מה שקשור לאמצעי הפקה, אלא גם בהרבה מאוד חשיבה.

"בשנתיים האחרונות זכינו בפרסי התיאטרון להצגות הכי טובות, אנחנו מקום שלוקח את העיסוק שלו מאוד מאוד ברצינות, אבל גם מאוד מחויב לילדים, לגילאים הנכונים, לאמירה הנכונה ולחוויה הכוללת. מבחינתי, הטקסט הוא רק אלמנט אחד בהצגה, לצד הדברים הוויזואליים והאודיטוריים וכל מה שצריך. אני מרגיש שהצגה טובה זו חוויה להרבה שנים".
 
"הנקה ופיט" תעלה בשבת, 28 בפברואר 2015 בשעות 10:30, 12:30 במדיטק חולון. כרטיס: 75 ₪. טל' לרכישת  כרטיסים: 03-5021552.