"עדיין אליס" (ארה"ב 2014)
 
דרמה. סרטם של ריצ'רד גלזר, ווש ווסטמורלנד. פרופסור אליס הוולאנד (ג'וליאן מור) היא מרצה לבלשנות באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. יש לה בעל אוהב, ג'ון (אלק בולדווין) ושלושה ילדים בוגרים, אנה (קייט בוסוורת'), צ'רלי (שיין מקריאה) ולידיה (קריסטן סטיוארט).
 
באחת ההרצאות היא שוכחת לפתע מילים, ואחר כך, באמצע ג'וגינג בקמפוס של האוניברסיטה, מאבדת אוריינטציה ולא מזהה היכן היא נמצאת. בדיקת נוירולוג מעלה את החשש שאליס סובלת מאלצהיימר. תוצאות הבדיקות מאשרות את האבחון הקשה והיא ובני משפחתה מתקשים לעכל את המכה שניחתה עליהם.
 
אליס נאבקת כדי לשמור על אישיותה, האינטלקט הגבוה שלה, בו היא כה מתגאה, ומאגר זיכרונותיה, אבל התפתחות המחלה משנה אותה אט אט. התפרצויות רגשיות לא שכיחות אצלה מופיעות יותר ויותר, רגעי ההתנתקות הולכים ורבים ואף נוצר אצלה קושי הולך וגובר לזהות את יקיריה. 101 דקות. מועדי הקרנות
 
שני הבמאים, שמרבים לעבוד יחד, יצרו סרט רגיש ועדין המפרק לגורמים ולרסיסים אנושיים שבירים ופגיעים את מרקם החיים של שבט משפחתי הדוק ומחובר - כשאם המשפחה מאובחנת כחולת אלצהיימר. היוצרים מרכיבים באופן שקול ומדוד את השלבים השונים בתהליך שבו אליס מאבדת לאט אבל בטוח את עצמה, ובני משפחתה חסרי האונים לא מצליחים לסייע. ניסיונותיה הנואשים לשמר את אישיותה ותכונותיה, והטכניקות שהיא מאמצת לשם כך, מתוארים באמפטיה כואבת, כמו גם הפאזה בה מתחיל להיווצר קרע בינה ובין בעלה וילדיה, כשרגעי הנתק והניכור שלה הולכים ותוכפים. זוכת האוסקר הטרייה ג'וליאן מור מבצעת כאן עבודת משחק אינטליגנטית, יוצאת מגדר הרגיל.     

"מידות רעות" (ארה"ב 2014)
 
דרמה. סרטו של פול תומאס אנדרסון, עיבוד לספרו של תומאס פינצ'ון. השנה היא 1970. שאסטה (קתרין ווטרסטון), האקסית של הבלש הפרטי ההיפי דוק ספורטלו (חואקין פניקס), מפתיעה אותו בביתו שלחופי קליפורניה ומבקשת את עזרתו. היא מספרת לו על מזימה מוזרה להעלים את המאהב שלה מיקי וולפמן (אריק רוברטס), טייקון הנדל"ן, על ידי אשתו והמאהב שלה.
 
דוק מנסה להיכנס לעובי הקורה ומגלה שהתמונה הרבה יותר גדולה ממה שחשב. בסיפור מעורבים גם חברתו הנוכחית של דוק, התובעת הפדראלית פני קימבול (ריס וויתרספון), איש המשטרה המושחת "ביגפוט" ביורנסן (ג'וש ברולין), פרקליטו-ידידו של דוק סנצ'ו סמילקס (בניסיו דל טורו), אישה צעירה בשם הופ הרלינגן (ג'ינה מלון) המבקשת מדוק לאתר את בעלה המוזיקאי שנעלם, קוי (אוון ווילסון) ועוד מגוון צבעוני וססגוני של טיפוסים. 148 דקות.  מועדי הקרנות   
 
את מרבית עבודותיו של פול תומאס אנדרסון ממש אהבתי: "זה ייגמר בדם", "המאסטר", "מגנוליה", "לילות בוגי" ו"מוכה אהבה". אבל "מידות רעות" הוא משהו אחר לגמרי. מעורר הרבה פחות אמפטיה. סרט של כן ולא. כן – לבניית האווירה הפרועה, הפסיכדלית ואפופת הנרקוטיקה של תקופת התפר שבין הסיקסטיז לסבנטיז במערב אמריקה. כן גם לניסיון להרכיב נרטיב שכולו מחווה לדמות הבלש הפרטי הקלאסי, כפי שניסחו בזמנם ריימונד צ'נדלר ודשיאל האמט. ולא – להסתבכויות המיותרות בעלילה מורכבת, עד בלתי אפשרית, כשכל סיפור נוסף שנארג לתוכה הופך אותה לטרחנית, מייגעת וכזו שלא ניתן לעקוב אחריה. פניקס אמנם ראוי לתשבוחות על משחקו המשכנע כאן, אבל השורה התחתונה למאמץ הזה של אנדרסון היא - כישלון מפואר.    
  

"בלקהאט – פרצה ברשת" (ארה"ב 2015)
 
מתח-אקשן. סרטו של מייקל מאן. ניק (כריס המסוורת') הוא אשף מחשבים, האקר שהושלך לכלא בשל מעלליו. אלא שכאשר קודים למחשב אותם כתב בנעוריו מסייעים לפעולת טרור בסין, הרשויות משחררים אותו, כדי שיפעל נגד פושעי הסייבר שמתכננים מזימה גדולה הרבה יותר. ניק יחבור לידיד ותיק שיסייע לו, אבל ימצא עצמו בתווך, סופג אש צולבת משני צדדים, במשחק הכוחות שבין ממשלות ארצות הברית וסין. הוא גם יאוים על ידי האקר-על, ארכי-פושע בינלאומי אותו יהיה עליו לאתר כדי להציל את חייו. מסעו של ניק ייקח אותו משיקאגו ללוס-אנג'לס, להונג קונג ולג'קרטה. 133 דקות . מועדי הקרנות
 
הבמאי מאן, שברקורד שלו הסרטים "המקור", "היט", "עלי" ו"אויבי הציבור", הוא לרוב מקצוען שיודע את העבודה. ולכן, בצד הטכני מדובר בסרט אקשן משויף ומלוטש, שומר על קצב ומתח פנימי ומצולם וערוך באופן כמעט מושלם. אלא שיש כאן שתי בעיות קריטיות. האחת, ליהוקו הלא מובן של כריס המסוורת' לתפקיד הראשי. הוא נראה מתאים יותר לסרטי גיבורי על או אקשן, ולגמרי לא הולם את דמות ההאקר המבריק והמתוחכם. הבעיה השנייה היא שלמרות המיומנות הטכנית של הסרט, הוא מותיר את הצופה אדיש למתרחש על המסך ואין בו ולו מומנט רגשי אחד. סרט קר כקרח.   

"אנני" (ארה"ב 2014)
 
קומדיה-דרמה. סרטו של וויל גלוק, עיבוד למחזמר מאת תומאס מיהו וקומיקס מאת הרולד גריי. אנני (קוונז'אני וואליס) היא ילדה יתומה, הגרה במשפחת אומנה עם אם מאמצת מרושעת, גברת האניגן (קמרון דיאז), בחזקתה היא נמצאת מאז הוריה נטשו אותה.
 
אנני לא מאבדת תקווה שהוריה יחזרו וייקחו אותה לחיות איתם ביום מן הימים, בעוד האם החורגת לועגת לה וטוענת באוזניה שהיא מגדלת אותה רק כדי לקבל את הקצבה הממשלתית. גורלה של אנני משתנה מהקצה אל הקצה כשוויל (ג'יימי פוקס), איש עסקים ודמות פוליטית בכירה, בוחר בה לצורך קמפיין שהוא משיק. 118 דקות.  מועדי הקרנות    
 
ב-1982 יצר ג'ון יוסטון את "אנני" שלו, עיבוד קולנועי למחזמר המצליח מ-1977, אבל סרט זה לא נרשם כאחת מפסגות יצירתו, בלשון המעטה. למרבה הצער, הרימייק העכשווי עוד יותר כושל ועלוב. הוא נראה מלאכותי, חובבני וירוד, וגם חינניותה הטבעית של הילדה וואליס ("חיות הדרום הפראי") לא מצילה אותו.