"יקירי" (סין-הונג קונג 2014)
 
דרמה. סרטו של פטר צ'אן המבוסס על אירועים אמיתיים. לזוג הורים גרושים בשנג'ין בדרום סין יש בן משותף בן שלוש. האב טיאן (הואנג בו) , המפעיל חנות תקשורת קטנה עם רשת אינטרנט ומחשבים, זכה במשמורת על הילד. לאם, שאו-צ'ן (האו ליי),  הנשואה מחדש לבעל אמיד ומנהלת חיי רווחה, יש הסדרי ראייה איתו.
 
באחד הימים, לאחר שהאם הביאה את הילד לאביו, הילד משחק עם ילדים בסביבה, עד שהם נעלמים מעיניו. הוא משוטט לבדו ואז רואה את מכוניתה של אמו בכביש. הוא מנסה לרוץ אחריה, אבל היא נעלמת מעיניו. הילד נותר על עומדו. זמן מה לאחר מכן אביו נוכח לדעת שבנו הקטן לא חזר והוא פותח בחיפוש אחריו.
 
מתברר שהילד נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. מכאן נפתח מסע ארוך של ההורים ברחבי סין, מייסר וברגעים רבים גם שובר ומייאש, בתקווה למצוא את הילד. 130 דקות. למועדי הקרנות   
 
דרמה מרתקת ויוצאת דופן, מהסיפור האמיתי, המדהים והלא ייאמן, ועד הביצוע הטכני, המאוד רגשי אך נכון ומהוקצע בשמירה על אמינות ואותנטיות בכל החוליות של הטיפול בסוגיה הקשה והכאובה של ילדים שאבדו להוריהם. צ'אן, במאי ממוצא תאילנדי שנחשב היום לאחד הבולטים בסין, הוציא תחת ידיו סרט מסעיר. אמנם הוא לא חף ממניירות המלודרמה, אבל הוא גם מהוקצע ומלוטש בכל הפרמטרים,  הטכניים והענייניים של הרכבת סיפור קולנועי - ממש בסטנדרטים של עבודה הוליוודית. המיומנות הקולנועית ורוחב היריעה הקולנועי של מסע החיפוש אחר הילד, מציגים פרופיל חברתי עוצר נשימה של סין העכשווית. בשליש האחרון הסרט מאבד מעט את המיקוד ומפתח סיפור משנה במקביל לקו העלילה המרכזי. אבל זה עניין שולי שכמעט לא פוגם ביצירה כולה.

יקירי (תמונת יחסי ציבור)





"מאמי" (קנדה 2014)
 
דרמה. סרטו של קסבייה דולאן. דיאן (אן דובל) היא אלמנה זה שלוש שנים,  המגדלת לבדה את בנה בן ה-15 סטיב (אנטואן אוליבייה פילון), בעל הבעיות ההתנהגותיות הקשות. הוא סובל מהפרעה רגשית שמתבטאת בהתנהגות היפר אקטיבית ובאלימות מתפרצת.
 
דיאן, אישה המונית, מצליחה בקושי לשרוד כלכלית, ולא מקלה עליה העובדה שהיא נאלצת להעביר את בנה ממוסד אחד למשנהו, עקב הבעיות שהוא מעורר בכל מקום אליו הוא מגיע. במתקן החינוכי האחרון בו שהה, הוא הצית את הקפטריה, גרם לפציעתו של נער אחר ולכן נזרק גם משם. על מנת שלא יועבר למוסד קשוח לעבריינים צעירים, לוקחת דיאן את בנה, והשניים אוהבים זה את זה אהבת נפש, לביתה. למרבה המזל נרתמת לעזרתה השכנה החדשה שלה קילה (סוזן קלמנט), שלא נרתעת מהתנהגותו של סטיב, ומסייעת לשניים ככל יכולתה. 139 דקות. מועדי הקרנות      

אחד הסרטים המסוגננים והמיוחדים שנראו על המסכים בזמן האחרון. קסבייה דולאן נחשב לנער הפלא של הקולנוע הקנדי וסרטיו מאתגרים באקסצנטריות שלהם. כאן הוא מצליח לסחוף את הצופה לעולם המאוד לא שגרתי של דיאן וסטיב, ויוצא איתם למסע רגשי מסחרר, בעל תבנית מסוגננת ושונה, הכוללת פריימינג מיוחד ונרטיב מכושף, מאוד בלתי צפוי. בניצוחו של דולאן, מפגינים שלושת השחקנים המובילים משחק וירטואוזי מהפנט. הבעיה היחידה שהייתה לי עם הסרט זו העובדה שדולאן יותר מדי "חוגג" ומחצין, בסוג של יוהרה, את האמצעים האמנותיים בהם הוא משתמש. אבל עדיין, זוהי כאמור יצירה חשובה, שזיכתה את הבמאי בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן.

 
"מלון מריגולד האקזוטי השני" (ארה"ב 2015)
 
קומדיה-דרמה. סרטו של ג'ון מאדן. הבעלים הצעיר והאנרגטי של מלון מריגולד, סוני (דב פאטל), מגיע ללוס-אנג'לס עם מיוריאל (מגי סמית), כדי לעניין איש עסקים בתחום המלונאות בהשקעה בנכס נדל"ני שבו הוא חושק, על מנת לפתוח מלון נוסף, בהנחה שיצליח כקודמו.
 
במקביל הוא מתכונן לחתונתו עם סונאינה (טינה דסאי), אהבת חייו, ומקנא בקשר שהיא רוקמת עם חברו מהעבר קושאל (שהזד לטיף), מאמן הריקוד שלה. מלון מריגולד הראשון, המיועד לקלוט פנסיונרים, הפך ללהיט ולא נותר בו אלא חדר יוקרתי אחד, אליו מופנה גאי (ריצ'רד גיר), זר מקסים ומסתורי שסוני חושד שנשלח על ידי המשקיע מלוס-אנג'לס, כדי לבחון את התנהלותו. את האורחת לה יועד החדר, לאביניה (טאמיש גרייג) הוא משכן בחדר ברמה נחותה יותר. בינתיים, דיירי המלון הותיקים, אוולין (ג'ודי דנץ') ודאגלאס (ביל ניי) הצטרפו למעגל העבודה בג'ייפור, ובמקביל מגששים רומנטית זה אצל זה. גם נורמן וקרול בודקים בזהירות את הזוגיות שלהם בעוד מאג' (סיליה אימרי) מדלגת בין שני מחזרים ראויים ועשירים. ואילו מיוריאל שומרת את הסודות של כולם. 122 דקות. מועדי הקרנות
 
בניגוד לסרט הקודם, שהיה הבלחה מרעננת ומשעשעת על זקנים חסרי מנוח, סרט ההמשך מאכזב מאוד. התסריט צפוי, מגושם ונטול חן ופאנצ'ים קומיים, העלילה נמרחת ומייגעת, וסיפוריהן של הנפשות הפועלות פשוט משעממים ומתישים. גלריית השחקנים המצוינת עושה כמיטב יכולתה, אבל הכלים שניתנו לה הפעם פשוט לא טובים.