פסטיבל מובוסין לקולנוע הצרפתי ה-12 יצא לדרך . המלצה על חמישה סרטים נבחרים, מתוך הרפרטואר העשיר שיוקרן בסינמטקים של תל אביב, חיפה, ירושלים, שדרות הרצליה חולון וכן בנתניה ובאשדוד.  
   
"סמבה" (צרפת 2014)
 
צמד יוצרי הקולנוע היהודים הצעירים אריק טולדנו ואוליבייה נקש עמדו כידוע מאחורי הצלחתו הפנומינלית המרשימה, כולל בהקרנותיו בארץ, של הסרט  "מחוברים לחיים". סרטם החדש, "סמבה", שונה לגמרי מקודמו באופיו ובסגנונו.
 
זהו סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה-12, המתקיים בימים אלה בסינמטקים ברחבי הארץ. בסרט, שעובד לקולנוע מהרומן של דלפין קולן, סמבה (עומר סיי) הוא מהגר עבודה מסנגל, החי בצרפת כבר 10 שנים ועובר מעבודה לעבודה, תוך שהוא נאלץ לשמור על פרופיל נמוך, שכן אין לו עדיין, למרות ה"וותק" בשהייה, מעמד חוקי במדינה. אליס (שרלוט גינסבורג) היא מנהלת בכירה שעברה משבר, בעקבותיו נפגע תפקודה, בעבודה ובחיים בכלל. היא מנסה להחזיר לעצמה את ביטחונה העצמי ואת השליטה על חייה באמצעות התנדבות לארגון המסייע למהגרי עבודה לפתור את בעיותיהם עם השלטונות ולהשיג להם אישורי עבודה קבועים. הסרט עוקב תחילה אחר מפגשיהם במסגרת ניסיונותיה של אליס לסייע לסמבה, עד שהחיבור ביניהם הופך לקשר יותר עמוק ומשמעותי.

הסרט מטיל זרקור על מהגרי העבודה בצרפת, בעיקר אלה המגיעים מאפריקה הקרובה, עניין רלוונטי וכאוב מאוד היום, אחרי מתקפות הטרור בפריז. "סמבה" מיטיב להציג את המהגר הדומם לא כאדם שקוף אלא כבעל דעות, מודעות, אוריינטציה חברתית ומאוויים בחיים.

סמבה (צילום: יחסי ציבור)
 
"ניסינו להגדיר בסרט את עניין הזהות והשייכות של המהגרים בצרפת", אמרו טולדנו ונקש, שהגיעו לארץ עם סרטם, במסיבת עיתונאים שקיימו אתמול. טולדנו הדגיש ש"מתסכל וממלכד להיות זר בצרפת. הסרט שלנו מציג את האמת, אך מאפשר לצופה לשפוט את המצב בעצמו. זה לא סרט פוליטי אלא אמנות, ובאמירה שלנו בו יש גם תקווה. 

"על פי התגובות שאנחנו מקבלים הסרט גרם לשינוי אצל אנשים. כשאנחנו מגיעים איתו למקומות שונים בצרפת, אנשים בערים קטנות אומרים לנו שהם מופתעים שזה המצב. יהיה מצוין אם יהיה בכך גם אקט חינוכי. היו שאמרו לנו שאחרי הצפייה בסרט הם רואים את מהגרי העבודה באור שונה".
 
נקש מדגיש שזו לא בעיה המתייחסת רק לצרפת. הוא מספר שכאשר השניים הסתובבו בעולם עם "מחוברים לחיים", "יצא לנו לראות צעירים מכל מיני מדינות, מסין ועד תאילנד, פקיסטן ואפריקה, העובדים במטבחי מסעדות. ייתכן שזה המאפיין העצוב של התקופה הזאת. אנשים מגיעים מרחוק לאירופה, כשהחלום שלהם הוא לעבוד ולהתערות בחברה. הסרט שלנו מתמקד באדם כזה ומנסה לאפיין אותו. את אורח החיים שלו, את חיי האהבה שלו וכו'".

מועדי הקרנות

 
"האיש שאהבו יותר מדי" (צרפת 2014)
 
סרטו של אנדרה טשינה מגולל אירועים אמיתיים שהתרחשו באזור הריביירה הצרפתית בסוף שנות ה-70. אנייס לה רו (אדל הנל), צעירה שזה עתה התגרשה, שבה ב-1976 לאחר שהות ארוכה באפריקה לאחוזת אמה האריסטוקרטית שבניס.
 
האם, רנה (קתרין דנב), בעלת הקזינו "פאלה דה מדיטרנה", נעזרת ביועץ אישי, מוריס אניילה (גיום קאנה), כדי לזכות להפוך לראשת מועצת המנהלים של הקזינו. מוריס מבקש בתמורה להיות מנהל הקזינו, אך רנה מסרבת לו והוא מחליט שלא לעבוד איתה יותר.
 
מוריס, גבר נאה חובב נשים, מנצל את חולשתה של אנייס אליו, גורם לה להתאהב בו ואז מתמרן אותה לדרוש מאמה את חלקה בירושה המשפחתית אותו הותיר לה אביה, ומשהאם מסרבת גם לבקשה הזו, הוגים אנייס ומוריס מזימה נקמנית.
 
דרמה מרתקת, שהאופן בו טשינה פורש אותה והמתח הנבנה בה מזכירים לא במעט את סגנונו ועבודותיו של קלוד שברול המנוח בסוגה זו. טשינה אכן נחשב לאחד מממשיכי הדרך של הגל החדש. הוא מרכיב סיפור מהוקצע, ישיר, ענייני ונטול מניפולציות רגשיות מיותרות. שלושת שחקניו המרכזיים, הנל, קאנה ודנב הוותיקה, עושים כאן בהדרכתו תפקידים נהדרים.

מועדי הקרנות

            
"היפוקרטס" (צרפת 2014)

סרטו של תומא לילטי. בנז'מן (וינסנט לקוסט) הוא סטאז'ר לרפואה, העושה את צעדיו הראשונים בבית החולים בו משמש אביו, פרופסור בארויס (ז'ק גמבלין) כרופא הבכיר. הבן משוכנע שיוכל להפוך לרופא דגול, אלא שהמציאות מוכיחה לו שהפרקטיקה הרבה יותר מורכבת מהתיאוריה.
 
בנז'מן מתאכזב לגלות שסטאז'ר אחר, עבדל (רדא כאתב), מוכשר יותר ממנו. כאשר אחד הפציינטים שלו חווה התקף באמצע לילה, הסטאז'ר הצעיר מטפל בו, אך מכיוון שמכשיר הא.ק.ג מקולקל הוא מוותר על בדיקת הלב. בבוקר מתברר לו שהחולה נפטר, ואז באופן מהיר ואלגנטי מחפים עליו ועל טעותו, כלא הייתה. בנז'מן לומד ששבועת היפוקרטס שלו לא שווה את הנייר עליה היא כתובה, כשנדחסים לתוך שגרת הפעילות הלוחצת של בית החולים. מה גם שאביך הוא אחד הרופאים הבכירים בו. טיוח טעויות של רופאים (בהם גם המתת חסד), כך מתברר לגיבורנו, הוא נוהל שכיח ושגרתי במוסד.
 
הסרט עוסק בנושא בהחלט חשוב וראוי, נטילת אחריות ומוסר אישי של רופאים כשחיי אדם עומדים על כף המאזניים, אבל הוא לא נטול פגמים.
 
ראשית, הוא מתרחש אך ורק בין כותלי בית החולים, מה שיוצר תחושה קלסטרופובית וצורך לנשום קצת אוויר מחוץ למוסד. שנית, בחלקו האחרון מקבל הסרט תפנית תמוהה ומוזרה, וכתב האשמה החריף על התנהלות חמורה ומרושלת בתי חולים, אולי גם מערכת הבריאות, הופך למשהו הרבה יותר קליל ולא מחייב. מה שעומד בסתירה מוחלטת לכל התנהלות הסרט.

מועדי הקרנות

 
"טימבוקטו" (צרפת 29014)
 
סרטו של עבדרחמן סיסאקו. לא רחוק מהעיר טימבוקטו במאלי, שנפלה בידי קיצונים איסלמיסטים, מנהל קידאן (איברהים אחמד) חיים פשוטים ורגועים במאהל בחולות.
 
הוא חי עם רעייתו סטימה (טולו קיקי) ובתו טויה (לילה וואלט מוחמד), ועובד איתם איסאן (מהדי א.ג מוחמד), רועה בן 12 המוציא למרעה את הפרות שלהם. בעיר סובלים התושבים חסרי האונים מהטרור שמשליטים הג'יהדיסטים. אלה מונעים מהם לשמוע ולנגן מוזיקה, לצחוק, לעשן סיגריות ולשחק בכדורגל. הנשים מאולצות להתכסות מכף רגל ועד ראש ואלה המוחים כנגד החוקים הנוקשים החדשים נידונים בבתי-דין מאולתרים הגוזרים כל יום פסקי-דין אבסורדיים וטרגיים.
 
נראה כי הגורל הזה פסח על  קידאן ובני ביתו, אבל הכל משתנה ביום שבו קידאן הורג בשוגג את אמאדו הדייג, שהתרגז על הפרה האהובה עליו והרג אותה. כעת עליו להתמודד עם החוקים החדשים של הכובשים האכזרים.
 
יצירה אותנטית נדירה, המעורר התפעלות וזעם כאחד. התפעלות, בשל העלילה הדטרמיניסטית, שנעה במסלול חד-סיטרי כמעט ידוע מראש, הלוקיישנים המדהימים והאווירה המכושפת של המדבר האפריקאי. זעם, לנוכח פשעי הג'יהאדיסטים הקיצונים, חסרי צלם אנוש, שניסחו סט של חוקים מחרידים.

מועדי הקרנות

טימבוקטו (צילום: יחסי ציבור)
           
"לנשום" (צרפת 2014)
 
סרטה של מלאני לורן. חייה של שארלי (ג'וזפין ג'אפי) בת ה-17 מתערערים כשלכיתתה מגיעה שרה (לו דה לאג), תלמידה חדשה, יפה, מסתורית וכריזמטית. שארלי נכבשת בקסמה, מתנתקת מחברתה הטובה הקודמת, ויקטואר (רוקסן דוראן), ומתמסרת לתלמידה החדשה והנועזת.
 
היא לא יכולה להעריך מראש את ההשפעה המכרעת שתהייה לשרה עליה ואת הסכנות הכרוכות בקשר הזה. מודעת להשפעתה הדרמטית על שארלי, שרה מנצלת את החברות ביניהן לתועלתה.
 
חבריה של שארלי לא מבינים מדוע היא מרשה לשרה לתמרן אותה, והדאגה גוברת כששארלי מתחילה לסבול מהתקפי חרדה שבהם היא אינה מצליחה לנשום.
 
מלאני לורן יצרה סרט מורכב וטורד שלווה. נדבך אחר נדבך היא בונה את התלות האובססיבית שתפתח שארלי כלפי שרה, שיש בה כניעה מזוכיסטית והיסחפות טוטאלית, עם רמיזות אירוטיות. מרבית הסצנות שבין שתי הבנות  כובשות ומהפנטות, ושתי השחקניות עושות תפקידים נהדרים.

 מועדי הקרנות      
 

לנשום (צילום: יחסי ציבור)

פסטיבל הקולנוע הצרפתי יתקיים בתאריכים 15 במרץ - 1 באפריל 2015 בסינמטקים של תל אביב, ירושלים, חיפה, שדרות, הרצליה, חולון. כן יתקיימו הקרנות מיוחדות של מבחר סרטים בנתניה ובאשדוד.