"עלים אדומים" (ישראל 2014)
 
דרמה. סרטו של בזי גטה. מסגניו טדלה (אשטו דבבה), בן כ-70, מהגר מאתיופיה עם אשתו ושלושת ילדיו, חי כבר 28 שנה בארץ, אבל עדיין חש כאן זר.
 
עם פטירת אשתו הוא מאבד את הקשר המרכזי שלו למורשת העבר הרגשית החזקה,  למקורות שבהם ניסה להיאחז. הוא מכנס את ילדיו הבוגרים והנשואים, ונשותיהם, על מנת לספר להם כי מכר את דירתו וכעת יעביר את שארית חייו במסע בין בתיהם, עד שיחליט באיזה מהבתים ישתקע.
 
אלא שהמסע הזה צופן בעבורו התפכחות נוראה מהעולם האידילי עליו חלם, של המשך מורשתו במשפחות בניו. הם כבר חיים במציאות הישראלית, בה הפטריארכאליות הגברית איבדה המון מכוחה. מסגניו מגלה שכל סולם הערכים שניסה להנחיל לבניו התנפץ במפגש עם הישראליות האחרת.
 
הנשים כבר דומיננטיות יותר ולא סרות אוטומטית למרות הגברים, הנכדים חצופים וסוררים, והכבוד שכולם אמורים לרחוש לאב/ סב כבר התמוסס לחלוטין. המפגש של מסגניו עם ילדיו ומשפחותיהם מייצר קונפליקטים קשים, ונראה כי יהיה קשה עד בלתי אפשרי לגשר על הפערים שנוצרו בין הדורות. עם מאיר דסה, חנה איילה, רותי אסרסאי, סולומון מרשה, שולה מולא. 88 דקות.

"עלים אדומים" - מועדי הקרנות

עלים אדומים (צילום: עידן ששון)





אחת מעבודות הקולנוע המקומי היותר מרגשות של הזמן האחרון. סרט חשוף שכולו כנות, אמינות ויושרה. אף שזהו סרטו הראשון באורך מלא של בזי גטה, בוגר מכללת "ספיר"(שם יצר שני סרטים קצרים), מדובר ביצירת קולנוע בשלה ובוגרת. גטה אמנם ציין כמקור השראה את "המלך ליר", אבל קשה שלא למצוא דמיון ל"כולם בסדר", של ג'וזפה טורנטורה האיטלקי מ-1990 (שאף עובד להוליווד על ידי קירק ג'ונס  ב-2009). "עלים אדומים" הוא סרט על ישראל. ישראל האחרת. ישראל בתוך ישראל. ישראל של עדה שנקרעת בניסיונותיה להיקלט כאן, בין מסורת העבר הקשיחה, אותה מייצג מסגניו, ובין המודרנה הישראלית, אליה הסתגלו, או הסתגלו חלקית, עדיין עם רגשי אשם, ילדיו. אשטו דבבה, שחקן אתיופי בעל רקורד בינלאומי בתיאטרון ובקולנוע ובעל נוכחות חזקה עושה תפקיד מעולה, אותנטי ועתיר ניואנסים. שחקני המשנה משמשים לו כמקהלת ליווי נהדרת. הבחירה שלא להשתמש במוזיקה אלא רק בקולות ורעשי החיים, ובמצלמה בדרך כלל בתנועה, תורמים להוויה הכמו-דוקומנטרית של הסרט, לתחושה המציצנית של פלישה לטרקלין המשפחה, שם נחשפים בפני הצופה כל סודותיה, בעיקר אלה הלא נעימים.