"דירה בפריז" (אנגליה-צרפת-ארה"ב 2014)
קומדיה-דרמה. סרטו של ישראל הורוביץ, על פי מחזהו. מתיאס (קווין קליין), גבר בן 57, מגיע לפריז כדי לקבל לידיו, ולמכור, את הדירה שהוריש לו אביו. אלא שבדירה הוא מגלה קשישה ממוצא בריטי בת 92, מתילד (מגי סמית). מתברר לו שהיא שוהה ברשות אביו לפי חוזה שלא מאפשר למתיאס לפנותה ועליו להמתין למותה .
הדירה רחבת ידיים, דו קומתית בעלת חדרים רבים וגינה מתיאס מגלה בה הפתעה נוספת: קלואי (כריסטין סקוט תומאס), בתה של מתילד, שהיא בת גילו. מתיאס שוכר מהקשישה חדר בדירה, מתחיל לברר אצל מתווכים ועורכי דין מהן דרכי הפעולה החוקיות שעומדות לרשותו, ובתוך כדי כך מתחיל לשמוע מפי מתילד סיפורים ששופכים אור חדש על מה שידע אודות אביו. 107 דקות.
מועדי הקרנות "דירה בפריז"
מסוג הסרטים שבהם האיך טוב לאין שיעור מאשר המה. העלילה, שגם אם לא יודעים שמקורה במחזה - הדבר מתברר מייד בשל אופייה התיאטרלי, יכולה להתקבל כנרטיב משפחתי סבוך ואניגמטי, או כסיפור טלנובלי עסיסי מפותל. אלא שבכל אחת מהאופציות - בסרט הזה כבר היינו. היו דברים מעולם, ולכן ליבת הסיפור ושיאו די צפויים. הערך המוסף כאן, שעושה את ההבדל, הוא הליהוק ועבודת השחקנים שנבחרו. בייחוד קווין קליין ומגי סמית. הם מגלמים דמויות בשרניות ונועצים בהן שיניים רעבות, גם אם יש במשחקם, בעיקר זה של קליין, לא מעט מניירות (ובקבוקי יין מתכלים במהירות). מסייעים להם דיאלוגים מודולריים, קצת אבסורדיים, קצת אירוניים, עם הומור שחור פה ושם. עוד אלמנט שעשוי לחבב עליכם אולי את הסרט זהו האופן הזהיר, האיטי והמחושב בו מקלף הבמאי הורוביץ את שכבות הסוגיה הנדונה.
דירה בפריז (צילום: יחסי ציבור)
"פנסיון פראכט" (ישראל 2014)
דרמה. סרטה של תמר ירום על פי הרומן "לילה ועוד לילה", של אהרון אפלפלד. ראשית שנות ה-60 בפנסיון פראכט בירושלים. בעלת המקום, גב' פראכט (מיכאלה עשת), מנהיגה משמעת ברזל ומתעקשת שהדיירים יקפידו על תקנון נוקשה. רוב השוהים במקום הם ניצולי מלחמה, חלקם רדופי סיוטים ומועקות עבר. בלילה הם לוגמים קוניאק, משחקים פוקר ובחדר האוכל מאזינים לשירתה של זמרת היידיש האגדית חנה ריגלר (מרינה מקסימיליאן בלומין).
גברת פראכט, אינטלקטואלית קרה, מתעבת את שימוש דייריה ביידיש, בה היא רואה שפה גלותית שלא מתאימה לישראל. אבל מנפרד (צחי גראד), דייר בעל אמצעים, מוכן להשקיע חלק ניכר מממונו כדי לשמר את היידיש, כזיכרון לאשתו המנוחה. זאת למגינת לבה של צילה (יעל טוקר), בת זוגו החדשה, רוקחת במקצועה. בין השוהים האחרים בפנסיון פראכט, כל אחד ומטענו האישי, קירצל (ולדימיר פרידמן), תרזה (סיגלית פוקס), זיידל (אורי קלאוזנר), כריסטינה (אוליאנה סתוי) ונחמן (משה פרסטר). 92 דקות.
מועדי הקרנות "פנסיון פראכט"
הערה אישית: כמי שגדל בבית של דוברי יידיש, השפה בסרט והאינטונציות שלה לא נשמעים נכון, לא במבטא ולא באופן בו היא יוצאת מפי הגיבורים. אלמנט שפגם לי באמינות הסרט. הבמאית ירום גם לא השכילה לאגד את כל סיפורי דיירי הפנסיון לתמונה קוהרנטית שלמה. ההקפדה והדיוק בשחזורי התקופה ובבניית האווירה אמנם ניכרים, אבל התוצאה היא מבחר סצנות נפרדות, חלקן יפהפיות, שתפרי החיבור ביניהן גסים. גם הקצב האיטי לא תורם לזרימה ראויה בהתפתחות העלילה. מיכאלה עשת, צחי גראד ויעל טוקר הם היותר מרשימים מבין השחקנים.
"ג'ק מאוהב" (ארה"ב 2010)
קומדיה-דרמה. סרטו היחיד כבמאי של פיליפ סימור הופמן על פי מחזהו של רוברט גלאודיני.. ג'ק (הופמן) עובד כנהג לימוזינה בחברת הסעות, בעיקר לאנשי עשירונים גבוהים שיוצאים למסעות שופינג ועינוגים אחרים. ג'ק משתוקק לאהבה ולעזרתו נחלצים קלייד (ג'ון אורטיז), חברו הטוב, ובת זוגו לוסי (דפני רובין-וגה), המכירים לו את קוני (איימי ריאן), חברתה של לוסי.
ג'ק וקוני מגששים במבוכה זה אצל זה, ובעקבות הערה של ג'ק על שיוט במים, רומזת לו קוני שתשמח לשייט רומנטי איתו בנהר. ג'ק נלחץ כי הוא לא יודע לשחות, אלא שהחבר הטוב קלייד מתנדב לתת לו שיעורים בבריכה מקורה.
פליטת פה נוספת של ג'ק, בדבר ארוחה, מניבה תגובה של קוני שאיש לא בישל לה עד כה ושהיא תשמח שהוא יהיה הראשון. אבל ג'ק גם לא יודע לבשל, ושוב נחלץ קלייד לעזרתו ומציע שיקבל שיעורי בישול מהשף של מלון ולדורף אסטוריה, שניהל לפני שנים רומן עם לוסי, שקלייד עדיין לא התגבר עליו. הוצאת השלד הזה מהארון מעכירה את היחסים בין קלייד ולוסי, בעוד ג'ק וקוני ממשיכים בחיזור המהוסס ביניהם, שמתקדם אט אט. 91 דקות.
מועדי הקרנות "ג'ק מאוהב"
ראשית תמיהה: מדוע בני שווילי וסרטי שובל מפיצים את הסרט חמש שנים לאחר שנוצר? עניין של זכויות? רכש מאוחר? הרי סרט של הופמן כבמאי בוודאי עורר סקרנות גם כשהיה עדיין בין החיים. ולעניין היצירה: אופי הסרט והתנהלותו די משקפים את מורכבותו של הופמן כשחקן. גיבוריו הם אנשים שקופים בעיר הגדולה והתוססת. הם חיים בשוליים, בהישרדות מתמדת ובניסיונות להפיק את המיטב ממערכות היחסים ביניהם. אלא שהדרמות הגדולות שקורות להם בחיים, לשיטתם, לא משנות סדרי עולם ולא מזיזות לאף אחד מלבדם. זהו סרט על דיסקומוניקציה בכרך הבדידות והניכור, על דמויות נבוכות ומהוססות בהתנהלותן, ועילגות בהליכותיהן הרומנטיות. המעמדים שיצר הופמן והדיאלוגים שהתסריטאי גלאודיני שם בפי הגיבורים, לעתים משעשעים במגוחכות שלהם, לעיתים מעוררי מבוכה וחמלה. עד כדי כך שהם מצליחים להשיג את ההזדהות והאמפטיה שלנו. בסך הכל זהו סרט קטן ורגיש על הצורך הנואש בקשר.
"ילד 44" (ארה"ב-בריטניה-צ'כיה-רומניה 2015)
דרמה. סרטו של דניאל אספינוזה, על פי רב המכר (ראשון מתוך טרילוגיה) של טום רוב סמית. העלילה מתרחשת בברית המועצות ב-1952, תקופה בה שלט בה ביד רמה יוזף סטאלין. לאו דמידוב (טום הארדי), סוכן אידיאליסט בשירות החשאי הסובייטי, נשלח לחקור מקרה פלילי מזעזע של סדרת רציחות ילדים ברחבי המדינה.
המשטרה הסובייטית מערימה קשיים בדרכו, בשל סירובה לקבל את העובדה שייתכן מצב בו רוצח ילדים סדרתי פועל באין מפריע במדינה בעלת השלטון ההדוק והנוקשה. אלא שככל שדמידוב ממשיך בבדיקת סדרת הפשיעות המחרידה, נאספות אצלו יותר ויותר עדויות הרומזות לכך שאנשי שלטון רמי דרג קשורים לפרשה. דמידוב מודח מהחקירה ונשלח לגלות, אך מחליט, לא מעט בדחיפת ותמיכת אשתו המסורה, להמשיך בחקר האמת. עם גארי אולדמן, נומי ראפאס. 137 דקות.
מועדי הקרנות "ילד 44"