"הזדמנות נוספת" (דנמרק 2014)
 
דרמה. סרטה של סוזן בייר. חייהם של אנדריאס (ניקולאי קוסטר-וולדו) ואנה (מריה בוניבי) מתנהלים על מי מנוחות. יש להם תינוק קטן ואהוב, הם חיים בבית מרווח בקרבת הים. אנדריאס עושה חיל בעבודתו כחוקר משטרה. באחת ממשימותיו הוא מגיע עם הפרטנר שלו סימון (אולריך תומסן), גרוש טרי חובב אלכוהול, לביתם של טריסטן (ניקולאי לי קאס), עבריין אלים ששוחרר לא מזמן מהכלא ובת זוגו סנה (מי אנדרסן), שניהם מכורים לסמים קשים, שאף להם תינוק, מלוכלך ומוזנח. בני הזוג מנהלים מריבה אלימה ואגרסיבית, וצמד השוטרים מנסה להרגיע את העניינים. כאשר מתברר לאנדריאס ואנה לחרדתם שהם איבדו את תינוקם בעקבות מוות בעריסה לכאורה, אנה מסרבת להשלים עם המציאות ואנדריאס הוגה תוכנית מסוכנת ולא חוקית. 102 דקות.
 
"הזדמנות נוספות" – מועדי הקרנות
 
יש לבמאית הדנית סוזן בייר יותר מעשרה סרטי קולנוע בארסנל האישי (בכלל זה זכייה באוסקר הסרט הזר, על "בעולם טוב יותר"), ובהיותה בת ליהודים שבתקופת השואה חוו טלטלה אישית, היא מרבה לעסוק בעבודותיה הקולנועיות בסוגיות מוסר, אישיות ואוניברסאליות. ב"הזדמנות נוספת" היא פורשת סיפור אישי קשה, שבקצהו קונפליקט מורכב, מייסר, בלתי אפשרי, שאנדריאס נדרש לו. העשייה הקולנועית של בייר מהפנטת וטורדת שלווה. לכל אורך הסרט חשים את המשקולת הכבדה שתלויה על צוואר הגיבור והפתרונות שהוא מנסה לייצר בהתמודדות עם הטרגדיה האישית שחווה. אמנם מדובר בנרטיב אותו יכול היה בקלות להגות תסריטאי טלנובלות ארגנטיני, אבל הטיפול של הבמאית בחומרי הסיפור ובהשלכותיו עוצמתי, מורכב וטעון. עוד אלמנט ששומר על המתח לכל האורך זהו רצף הטוויסטים המפתיע, שלא מאפשר לצופה להיות על קרקע מוצקה, בכל הקשור להבנת המתרחש, כמעט עד השנייה האחרונה. לאוהדים המושבעים של "משחקי הכס", קוסטר-וולדו, מכוכבי הסדרה, עושה כאן תפקיד מצוין. 
  

הזדמנות נוספת (תמונת יחסי ציבור)


"בורג" (ישראל 2014)
 
דרמה. סרטה של שירה גפן. מיכל קיים (שרה אדלר), אמנית פלסטית קונספטואלית ירושלמית נודעת, מקבלת צוות עיתונות גרמני שבא לראיינה, ברגע ממש לא נכון. היא מתמודדת עם מיטה שבורה, ממנה נפלה ומהמכה נפגע זיכרונה. היא דורשת מחנות הרהיטים מיטה חדשה להרכבה, ולאחר שמביאים לה אותה מתברר כי חסר לה בורג. תלונתה של מיכל על הטעות, גוררת את פיטוריה של נאדין (סמירה סרייה), פלסטינית העובדת במפעל לייצור מיטות, ותפקידה להכניס לשקיות ניילון את המספר המדויק של הברגים הנחוצים להרכבת המיטות. שתי הנשים מגיעות יחד, במקרה, למחסום של צה"ל, וטעות אנוש של חייל גורמת להן להתחלף. מיכל נשלחת לרשות הפלסטינית ונאדין לביתה של מיכל בירושלים. השתיים לומדות לראות את העולם כל אחת דרך עיני האחרת. 91 דקות.
 
"בורג" - מועדי הקרנות 

 
הרעיון הבסיסי-גולמי מצוין, גם ראשיתו של הסרט, שמציגה בדרך אבסורדית את השאלה האלגוריה, האירונית והחיננית, למי באמת חסר בורג בסכסוך הישראלי-פלסטיני? אלא שהמשך הסיפור לא הולך בעקבות הקו הליניארי הזה ובכך הבמאית שגתה, לדעתי. כי מה שמתפתח כאן זו קומדיה של טעויות, שמצד אחד לא נראית מעוגנת במציאות ומצד שני גם לא מנסה לצייר תמונה סוריאליסטית, שהייתה יכולה לשרת היטב את היצירה. הסרט הופך להיות מן יצור כלאיים לא מוגדר, ובעיקר בלתי מובן, וחבל, כי שירה גפן היא במאית רגישה ומוכשרת, בהסתמך על "מדוזות", אותו ביימה יחד עם בן זוגה, אתגר קרת.                  

 
"סרט עם קתרין דנב" (ישראל 2014)
 
קומדיה. סרטו של עמרי יבין. מנו (רפי קלמר) והלפרין (דני שגב), צמד חברי ילדות תל-אביבים כבני 50, עדיין מחפשים אחר האישה האידיאלית. בוקר אחד פגישה עם בן מחזורם בבא זי (רונן יפרח) אותו לא ראו יותר משלושים שנה, הנראה צעיר בהרבה מגילו, מלמדת אותם שהוא חי בחווה מבודדת בנגב ומנהל שם מרכז רוחני שמציע טיפולים במין טנטארי. מתברר שאחת המטופלות שלו היא לא אחרת מאשר שחקנית הקולנוע הצרפתייה קתרין דנב (אסתי אשכול).
 
מנו והלפרין מחליטים להיענות להזמנת חברם ויוצאים למסע לדרום. במהלכו יצרפו אליהם אליהם את נטלי (אסיה נייפלד), נערת ליווי שנמלטה מהסרסור שלה איגור (ולדימיר פרידמן) ופנינה (רות פרחי), דודתו הקשישה של הלפרין, שנכנסה לפתע לתרדמת וגיבורינו מקווים כי המפגש עם כוכבת הקולנוע הנערצת עליה יחולל נס ויעיר אותה. 75 דקות.
 
"סרט עם קתרין דנב" – מועדי הקרנות
 
אחד הסרטים ההזויים והתמוהים, שלא לומר המגוחכים והמיותרים, שנראו כאן. קשה להבין מנין שאב יבין, התסריטאי-במאי (שגם הפיק), לעבודת הקולנוע הראשונה שלו, את הסיפור העלוב והמעליב (את הצופה) הזה. כבר מהמשפטים הראשונים אתה למד שזו אמורה להיות קומדיה, אך קלמר ושגב ממש לא מצחיקים. בטח לא עם הטקסטים שיבין שם בפיהם, וגם לא באופן שבו הוא ביים אותם. הבמאי פשוט אינו יודע לייצר פאנצ'ים קומיים. וככל שהסרט מתקדם, המצב לא רק שאינו משתפר, אלא  הולך ומחמיר. כל הסצנות, ללא יוצא מן הכלל, לוקות בחובבנות בוסרית שלא ראויה עדיין להגיע למסך הקולנוע. כשצופים בסרט, התחושה היא שהוא מחזיר את הקולנוע הישראלי 50 שנה אחורה. לפחות. חבל שלא היה מי שהתריע בפני יבין (איש אקדמיה ותיק בעל קבלות בתיאטרון, בטלוויזיה ובספרות) שעדיף כי יגנוז את יצירת הביכורים שלו בקולנוע.   
  

"פול בלארט נשאר בווגאס" (ארה"ב 2015)
 
קומדיה. סרטו של אנדי פיקמן. המשכון ל"פול בלארט: שומר קניון", מ-2009.  פול בלארט (קווין ג'יימס) עושה הפעם את דרכו ללאס-וגאס, על מנת להשתתף בכנס שומרים. הוא לוקח איתו את בתו המתבגרת מאיה (רייני רודריגז), רגע לפני שהיא עוזבת את הבית ועוברת ללמוד בקולג'. במהלך הכנס נחשפת בפני פול מזימה, לשדוד את בית המלון בו הוא שוהה עם בתו. עד מהרה מבין פול שהוא היחידי שיוכל למנוע את ביצוע הפשע. 94 דקות.

"פול בלארט נשאר בווגאס" - מועדי הקרנות