את שנתו ה-54 מקבל פסטיבל ישראל עם צוות ניהול חדש – איל שר בתפקיד המנכ"ל ואיציק ג'ולי כמנהל אמנותי -  המחליפים את יוסי טלגן שהוביל את הפסטיבל לאורך 22 שנים.

"הפסטיבל התחיל לפני 54 שנים כפסטיבל מוזיקה בקיסריה, ומתישהו, כמה שנים אחר כך, העלה אותו טדי קולק לירושלים, ותמיד היו לו שלוחות גם מחוץ לירושלים, כמו פסטיבל ישראל לילדים בחולון, למשל", מספר שר,  תסריטאי קולנוע וטלוויזיה, איש תרבות שהיה, בין היתר, מנהל הסינמטק, וכינן בשש השנים האחרונות כאחראי על המחלקה לתרבות ואמנות בקרן ירושלים, העוסקת בכל מוסדות התרבות בעיר, מהממוסדים ועד העצמאיים.

"השנה, באופן מיוחד, אפשר לומר שרציתי כן להתכנס באופן חד משמעי בירושלים, ואפילו תכננתי באיזשהו שלב להתכנס רק בתיאטרון ירושלים, אבל בסופו של דבר זה לא התאפשר, וזה יצא טוב, כי אנחנו מתפרשים השנה על פני כל העיר בכ-12 מוקדים שונים, מבריכת הסולטן ועד 'הצוללת הצהובה', וזה עושה את זה מאוד עירוני.
"אנחנו רואים את הפסטיבל כאירוע ארצי וכמובן בינלאומי, ואנחנו כן רואים מצב שבו לפסטיבלים העתידיים יש נוכחות גם במקומות אחרים בארץ, אבל היה צורך בהתכנסות ובהידוק של התוכן לקראת המשך הצמיחה וההתפתחות".

פונים לצעירים בפייסבוק

עד כמה השפיעו הבחירות והיעדר תקציב מדינה מוסדר על בניית התוכנית שלכם השנה?

"אני לא בטוח שההתמודדות התקציבית פה שונה מבכל מוסד תרבות בארץ ואפילו בעולם, אבל התקציב הוא בהחלט חלק מהאתגרים, גם ברמת התוכן, גם ברמת השיווק, גם ברמת היכולת לסבסד את מחירי הכרטיסים. התקציב מאוד משמעותי אבל עשינו החלטה לא לתת לו לשתק אותנו".

איציק ג'ולי - יוצר בתחומי התיאטרון והמחול, מחזאי, שחקן ובמאי, מנהל שותף בלהקת יסמין גודר ומנהל אירועי "הרמת מסך" - מספר על חלק קטן מהאירועים הבולטים המצפים לקהל בחודש הפסטיבל, בין התאריכים 28 במאי – 24 ביוני, באתרים השונים בירושלים, מתוך הצע המופעים הנרחב הכולל מופעי מחול, תיאטרון, מוזיקה, וכן אירועי פסטיבל לילדים.

"מה שהפסטיבל מנסה להציע זה פתיחות מחשבתית, מקום להסתקרן, לשאול שאלות, לחוות חוויות מיוחדות", אומר ג'ולי. "אנחנו מחפשים את האיכויות האלה, ומבקשים להניח אותן על השולחן היום, ולהתחבר למסורת של פסטיבל ישראל, שהיה באמת אחד הקולות העיקריים שהביאו לארץ תוכן מורכב, אמנותי, איכותי, חד פעמי, כזה שבעצם גם כונן טעם.



איציק ג'ולי (צילום: גדי דגון)

"היום את רואה במרחב התרבותי שלנו הרבה הרכבים שמגיעים, והתחילו בעצם בפסטיבל ישראל, כמו סנקאי ג'וקו, אכרם חאן, מומיקס, אבל אנחנו כן רוצים להביא רוח חדשה, וכדי לעשות את זה אנחנו צריכים להסתכל על מה שקורה עכשיו גם בארץ וגם בחו"ל, לראות מה מיוחד, מה אחר, מה ביסס את עצמו כבר במרחבים התרבותיים בעולם ושווה להציג אותו לקהל הישראלי, שלא חווה אותו יום יום".

"החזון שלנו הוא קודם כל לשאול שאלות", מוסיף שר על הרוח החדשה שמביאים השניים לתוכנית הפסטיבל. "שאלנו מה הייעוד של הפסטיבל, מה הרלבנטיות שלו, מה הוא רוצה להיות, ומה הוא צריך להיות, בשביל להשלים את כל יתר התמונה של הדברים שקורים בארץ, ואיך הוא מבדל את עצמו מיתר הדברים שקורים ומה עושה אותו חשוב. התשובה המעשית לזה נתונה כמובן בתוכנייה, אבל תיאורטית, התשובה היא להביא דברים שהם מגמות אמנותיות שאנחנו מזהים ברחי העולם, ושהן חדשניות, עכשוויות, שונות.

"המגמות שאנחנו מזהים הן מגמות של שילוב בין התחומים, בין מוזיקה לפרפורמנס לווידאו לתיאטרון ולמחול, הכל כבר איכשהו מתערבב, והטשטוש הזה בין התחומים שאנחנו מבחינים בו, מעניין מבחינת התופעה החדשה שהיוצר או היוצרת מביאים לבמה.

"מעבר לזה, יש כל מיני רבדים נוספים כמו המפגש בין יוצרים בינלאומיים ליוצרים ישראלים, הרובד המקצועי שנוצר פה, סדנאות אמן, כיתות אמן, פרויקטים משותפים, היחס בין מה שקורה באולמות לבין מה שקורה במרחב הפתוח, היחס בין המיינסטרים לבין האלטרנטיבי והיותר חדשני ומאתגר, והתמהיל כולו, הוא בעצם החזון.

האם חלק מהמגמות של הפסטיבל הן להצעיר קצת את הקהל המאפיין אותו? כי לי הייתה תחושה שבשנים קודמות אפילו פלטפורמות הפרסום היו כאלה שפנו לחתך יותר בורגני ומבוסס מאשר לאנשים צעירים

"אני חושב שמאוד", אומר ג'ולי. "אנחנו נמצאים המון בפייסבוק, חברנו להמון גופים שנמצאים בפייסבוק וניגשים לצעירים, עשינו מסע הופעות והרצאות בקרב סטודנטים ופתחנו מחירים מאוד נוחים לסטודנטים, ולאמנים. החומר שאנחנו מביאים הוא חומר עכשווי, מאוד מדבר עם יצירה שקורית עכשיו, בתיאטרון, במחול, במוזיקה, והתגובות מהעולם הצעיר מאוד מעודדות.

"זה גם מתייחס לעובדה שכמנהלים אמנותיים אנחנו מנכסים באופן מונוליטי זהות של קהל ומאפיינים אותו כגוף אחד, ואני באמת מנסה להגיד, בואו נחשוב קצת אחרת. יש טווח מאוד רחב לפסטיבל, והוא בהחלט מכיל בתוכו גם פרפורמנס קיצוני, אבל גם תיאטרון וגם מחול מאוד מעניין. אנחנו בהחלט רוצים לבשר גם על הקצה, ולהימצא שם, בלי לפחד מזה, מתוך אמונה שהקהל מגוון ורוצה גם לצרוך את זה".



איל שר (צילום: זואי דניאל)

פסטיבל ישראל 2015 - כל הפרטים

תכניית פסטיבל ישראל

המילה האחרונה

זה הזמן לספר על כמה מופעים בולטים שיעלו השנה על במת הפסטיבל

"רומיאו קסטלוצי', אמן איטלקי, אולי הפליני של עולם התיאטרון, יוצר תיאטרון חזותי, מבוסס על דימויים, איש שבאמת נמצא כמעט בכל במה בעולם, וממש מוביל תיאטרון מאוד מאוד ייחודי ומאוד ספציפי, עם קול מאוד מובהק שלו, שמגיע לראשונה לארץ עם 'יוליוס קיסר'.

"הרכבים כמו ההרכב הגרמני SHE SHE POP, קולקטיב של נשים שעושות גרסה מאוד מעניינת של 'פולחן האביב', עם האימהות שלהן. תיאטרון פוסט דרמטי מעניין שמשתמש במה שנקרא 'נון אקטרס', בהקרנות וידאו בצורה נורא מעניינת, במקום שבו המחזה נוצר בתהליך עבודה. זה תיאטרון יוצר. הוא גם הרכב שמופיע המון ומאוד מבוסס בעולם.

פולחן האביב (צילום: Doro Tuch)

"עוד מטרה שלנו היא להביא גם דברים שהם באמת המילה האחרונה, דברים שנוחלים הצלחה עכשיו, כמו 'החלקיקים האלמנטריים', להקת תיאטרון מצרפת, שמעבדת ספר של מישל וולבק, הצגה שזכתה בהמון תשומת לב ובהצלחה גדולה בפסטיבל הצרפתי החשוב אביניון, שקורה כבר מעל 64 שנים.

"זו הצגה שיש בה המון התעסקות בדור הצעיר, בתשוקה, במיניות, שימוש מרתק בווידיואים, יצירה שעוברת מהצגה לאופרת-רוק, לקולנוע, דברים שבאמת ממוססים את המדיומים אחד לתוך השני ומייצרים שפה אחרת".

החלקיקים האלמנטאריים (צילום: Simon GOSSELIN)

מה שמתכתב יפה עם הכותרת שהענקתם לאירועי התיאטרון השנה, "המתח בין הדימוי ועוצמתו,  לבין המילה וכוחה"

"כן. אנחנו מאוד שמים דגש על כך שהאירועים שאנחנו מביאים יהיו גם קומוניקטיביים, גם מעוררי מחשבה וגם מייצרים איזה הד רגשי חווייתי. קסטלוצ'י, למשל, באמת מתעסק בדימוי, הוא בא ממקום ויזואלי, אבל לוקח את שקספיר, ומוריד כמעט את כל הטקסט ועושה מופע שהוא לגמרי ויזואלי, ושואל שאלות מאוד רציניות על המקום של המילים והדיבור בחברה שלנו, על הרטוריקה, והוא רוצה להגיד את זה בלי לדבר על זה...."

יוליוס קיסר (צילום: LUCA DEL PIA)

תן לי טעימה מהעולם המוזיקלי שיבוא לידי ביטוי בפסטיבל השנה

"אחר האירועים המוזיקליים שהוא חובה לכל איש מוזיקה, זה 'אנסמבל מודרן' שהוא קולקטיב מאוד ידוע של מוזיקה עכשווית, שחבר למלחין ולבימאי הגרמני היינר גובלס, ליצירה בשם 'שחור על לבן'. זה מסע מוזיקלי עם ביצועים תיאטרוניים מרתקים, שזז בין מוזיקת ג'אז למוזיקה ליטורגית, למוזיקה עכשווית, למוזיקה קלאסית, ומייצר על הבמה קונצרט שהוא לא פרונטלי".

מה זה קונצרט לא פרונטלי?

"זה אומר שהנגנים אף פעם לא עומדים ומנגנים לנו מוזיקה. הם נמצאים בסט של עשרות ספסלים, או משוטטים על הבמה בכל מיני מבנים מעניינים, ומשתמשים בכלים מיוחדים, חלקם מומצאים, ונותנים למוזיקה להיווצר מתוך כל מיני סיטואציות בתוך המרחב הבימתי שנוצר עבורם, ולכן זה קונצרט תיאטרון ולא קונצרט פרונטלי. אין שם סטנדים עם תווים ומיקרופונים סטנדרטיים, ובטח לא חליפות ועניבות.

"מרתק לראות איך גובלס הופך מוזיקה לאירוע תיאטרוני. הוא לא מפחד מפופ, לא מפחד מרוק כבד, לא מפחד לערב דברים שבין גבוה לנמוך, בין מערבי למוזיקה שחורה, ויוצא מזה בשלום בצורה מדהימה. זה נמצא במקום שבין כאוס לסדר, והכל קורה כרקוויאם, אבל רקוויאם משעשע, מלא באירוניה, נורא מעניין, בקולו של אחד המחזאים שעבדו איתו, היינר מולר. זה ממש חובה לכל מי שמתעסק במוזיקה באשר הוא, ובתיאטרון, וזה אירוע שמגיע אלינו לכבוד חמישים שנות יחסים דיפלומטיים עם גרמניה".

מוזיקה קלאסית מזרחית בת זמננו

כשאתם בוחרים את הרפרטואר השנתי, האם המטרה של הפסטיבל היא רק לשקף מגמות או גם להשפיע עליהן?

"גם וגם. אנחנו יכולים להשפיע על מגמות בתוך היצירה שלנו כאן ואנחנו באמת רוצים להשפיע, לעזור למגמות מאוד מסוימות שאנחנו חושבים שצריכות יותר תמיכה, לעזור להן להתפתח, להושיט יד, לתת מקום ובמה ואמצעים להתבטא, ולחשוף אותן לציבור הרחב".

אילו הפקות ישראליות חדשות מיוחדות לפסטיבל מתרחשות השנה?

"יש לנו השנה את אייל וייזר, אמן תיאטרון שעובד בשנים האחרונות בצורה נורא מעניינת: הוא ממציא אמנים פיקטיביים, מייצר אותם על הבמה, מייצר להם תוכן אמנותי ומגיש אותם לקהל כפיקציה. ביצירה 'מה שלום החיה?' הוא מתעסק עם שלושה אמני וידאו, פולנייה, ישראלית וגרמני, שנפגשים ומתעמתים על האירוע המלחמתי האחרון, ישראל-פלשתין, ובודקים אותו דרך ההקשרים שלהם ודרך האסתטיקה שהם עובדים איתה. ההקשרים שאייל בוחר נורא מעניינים, ועוסקים בשאלות של איך אמנות נוצרת, איך היא מגיבה לאירוע פוליטי, באיזו שפה היא מדברת. זו כבר עבודה שלישית שלו בכיוון.

"יש את 'ליזיסטרטה X' של עמנואלה עמיחי, גרסה מרתקת עם רן סלווין, שהוא גם מוזיקאי וגם אמן וידאו שעושה שם עבודת וידאו מרהיבה. הגרסה שלה מדברת על עולם שהנשים קיבלו בו שליטה, אבל הנשיות מתבטאת דרך טכנולוגיה, והיא בוחנת דרך המקום הזה מה קורה לתשוקה ולמיניות האנושית בעולם שהטכנולוגיה שולטת בו.

ליזיסטרטהX (צילום: MCF Cente)

"יש את 'הילולה לאם', פרויקט מוזיקלי נורא מעניין עם טקסטים של חביבה פדיה, עיבודים והלחנה של מרק אליהו ופרץ אליהו, מוזיקה קלאסית מזרחית בת זמננו עם טקסטים מרגשים מאוד. בין המשתתפים דקלה, ברי סחרוף, שי צברי, יהודית אנוש. זה סוג של שילוב בין קינה יהודית לבין רקוויאם נוצרי. חוויה מוזיקלית מאוד מעניינת ומאוד מובחנת".

צוק איתן העמיד בפניכם התמודדויות מיוחדות עם הבאת אמנים מחו"ל השנה?

"יש לנו ביטול אחד שפורסם, מיט וורלופ הבלגית, אבל מעבר לזה מה שאנחנו מציעים לקהל השנה הוא באחוזים מאוד גבוהים מה שהתכוונו ומה שרצינו להציע, ואני שמח שזה קורה. אני חושב שהרבה אמנים נמצאים מעבר לדיאלוג השגור, ומחליטים להיות שגרירים של עצמם ושל האמנות, מעבר להיות עסוקים איזה רציונל שהם לא בודקים אותו עד הסוף".

תיאטרון בפסטיבל ישראל

מחול ופרפורמנס בפסטיבל ישראל

מוזיקה בפסטיבל ישראל

פסטיבל ישראל לילדים

פסטיבל ישראל יתקיים בין התאריכים 28 במאי - 24 יוני באולמות ברחבי ירושלים.  אתר הפסטיבל