מחול - אביטל לבני – אופטימיות נוגעת וכובשת

אביטל לבני חיה כנראה באינטנסיביות את הקסם שבמחזות זמר ועכשיו היא משתפת בזה את הקהל במופע אינטימי וכובש – "הקסם שברגע".

הכל מאוד אישי

ברגע הראשון שבו עלתה אביטל לבני לבמה לא כל כך הבנתי למען האמת כיצד היא מתכננת להנעים את זמננו במשך שעה וחצי. היא עולה מתוך הקהל, בלי מניירות, לבושה בפשטות, ממש כאילו הגיעה במקרה לקפה תיאטרון הקאמרי. בשירים הראשונים נדמה שהיא עדיין מגששת, ויש תחושה קלילה שהטקסטים מעט מדוקלמים מדי, אבל כל זה עובר ממש מהר. אחרי החימום היא מצליחה לסחוף את הקהל, ולתת וואן מן שואו כמו שרק אישה יכולה לתת.

אחד הדברים שמאוד מצאו חן בעיני הוא שמהרגע הראשון הכל מאוד אישי. אביטל לבני מביאה את עצמה לקהל נטו, מספרת סיפורים שחוותה על בשרה בעולם השואו ביז הקשוח. אודישנים פולשים, פאדיחות על הבמה, קטילות בבית הספר למשחק, חרדות, דכאונות – והכל ארוז יפה יפה ומוגש כחלק מעסקת החבילה של מי שמוכן ללכת כנגד כל הסיכויים ולנסות להגשים את החלום, ולהיות על הבמה מול קהל מפרגן.

לבני שרה גם שירים משלל מחזות זמר, ביניהם "שירת המקהלה", "שיקגו" ואחרים. נדמה שאילו הייתה בוחרת שירים קצת יותר מוכרים, הקהל היה אפילו מצטרף אליה בשירה, כי היא ממש עושה חשק. בין שיר לשיר היא מחליפה דמויות על הבמה, מול עיני הצופים - פאות, תיקים, תכשיטים, צעיפים.

אופטימיות כובשת

אחד השיאים של הערב הוא השיר "Cell Block Tango" הלקוח מהמחזמר "שיקגו". בשיר הזה היא שישה תפקידים – כל בית בשיר מבוצע כביכול על ידי שחקנית אחרת. בעיבוד ההוליוודי למחזמר שש שחקניות שונות מבצעות את השיר. אביטל ביצעה את כל התפקידים בלי למצמץ בכלל, וזו הייתה חוויה של ממש. בשיר נוסף מהמחזמר היא נכנסת לנעליה של רוקסי הארט (רנה זלווגר בגרסה ההוליוודית). בחלק הזה היא קוראת לקהל לשתף איתה פעולה, ונראה כאילו היא שואבת עוד ועוד אנרגיות מהפידבק שהיא מקבלת.

בסוף הערב מבצעת אביטל את "גבריאל" של עפרה חזה, שיר שנכלל גם במחזמר "מרי לו" שבו גילמה לבני תפקיד משני (אלה), והיא מספרת קוריוז על אחת ההצגות שבה נכנסה לנעליה (ולבגדיה) של יעל בר זוהר.

"הקסם שברגע" הוא מופע שכולו אנרגיות חיוביות, אהבה ואופטימיות כובשת. מונולוג הסיום שלה הוא כולו תקווה למחר טוב יותר, להבנה שגם אם היום היא קיבלה תשובה שלילית מאודישן, מחר יכולה בהחלט לבוא הפריצה הגדולה שלה.

כשיצאתי מהאולם לתוך ערב חורפי וקר היה מרוח לי חיוך על הפנים, חיוך שיכול לגרום לי רק מי שמצליח לגעת לי אי שם עמוק בפנים. אביטל לבני הצליחה לעשות את זה. לכו, זו הרגשה מאוד כייפית!

מועדי מופעים