מחול - בהופעה: עמיר לב מארח את יהלי סובול ואפרת גוש

מיכל בן דוד תיקח את הגיטרות של עמיר לב לאי בודד, עם השירים שלו היא אמנם פחות מסתדרת, אבל החיבור ליהלי סובול ולאפרת גוש תורם הרבה עניין להופעה המשולשת.

קסמים במיתרים

אם לומר את האמת, עמיר לב הוא לא בדיוק כוס התה שלי מבחינה מוזיקלית. השירים שלו הופכים בדרך כלל את העפעפיים שלי לכבדים, המילים מייגעות לי את האוזן והאיטיות שלו מכניסה אותי בדיוק למוד של להתכסות בפוך ולחלום חלומות נעימים. הדבר היחיד שמצליח לחבר אותי למוזיקה שלו היא הגיטרה, שבה לב עושה פלאים. ביום חמישי האחרון הוא עלה עם הגיטרה לבמה בתיאטרון תמונע בתל-אביב ושוב עלה קסמים במיתרים. על הדרך הוא העלה לבמה גם את יהלי סובול המקסים ואפרת גוש בעלת הלוק ההזוי והקול שאי אפשר להישאר אדישים אליו.

לב עולה לבמה בלי שום פוזה. הוא אפילו לא אומר שלום, ובכלל נדמה שהוא לא ממש מוצא את עצמו מול כל האנשים הזרים בקהל שבאו להקשיב לו. עם ג`ינס מהוה וחולצה שחורה נראה שהגיטרה היא המפלט שלו, ואליה הוא בורח. על הבמה נמצאים בנוסף ללב שני גיטריסטים ומתופף. המילים בשלב מסוים נעלמות בין הפריטות. מצאתי את עצמי מחכה בקוצר רוח לסופו של כל שיר כדי לקבל מנה גדושה של גיטרות ותופים.

המופע נפתח ב"אהובתי" היפהפה, ואחריו באים ברצף ובלי קטעי קישור שירים נוספים מהרפרטואר של לב. בשלב מסוים עולה לבמה יהלי סובול ומכניס אנרגיות מחשמלות חדשות. יחד הם מבצעים כמה משיריו של עמיר לב, וכמעט מקפיצים את הפיוזים ב"תמונע" מרוב גיטרות.

יהלי המסמר

הנציגה הנשית במופע הייתה אפרת גוש, עוד אחת שלא ממש נוח לה מול קהל. יחד עם עמיר לב הם עשו ביצוע מקסים-מקסים ל"אוקטובר". בשלב מסוים יורדים מהבמה הנגנים, וגם עמיר לב ויהלי סובול מפנים את השטח. אפרת גוש נשארת לבד על הבמה עם פסנתרן, ואלומת אור לבנה שמדגישה את המיניאטוריות שלה. בזה אחר זה מבצעת גוש כמה מהלהיטים שלה, ביניהם "תמיד כשאתה בא", "דיאטה", "טוב לבד". גם גוש כמו עמיר לב לא "מבזבזת זמן" בפנייה לקהל. בין שיר לשיר היא ממלמלת תודה קלושה. ראיתי אותה בעבר בהופעה חיה בכפר סבא. גם אז תהיתי איך מהבחורה השברירית הזו יוצא קול עוצמתי וחודר כל כך.

מייד אחרי הסולואים של גוש חוזרים החבר`ה האחרים לבמה. הפעם הפוקוס הוא על יהלי סובול ועל להיטי מוניקה סקס. אם עמיר לב ואפרת גוש משדרים שממש לא נוח להם מול הקהל, ליהלי העיניים שצופות בו עושות רק טוב. הדאווינים שלו עם הגיטרה, החיוכים לנגנים האחרים שעל הבמה והקופצניות שלו הופכים אותו למסמר על הבמה. הגיטרה של עמיר לב והליווי של אפרת גוש עשו פלאים ל"פצעים ונשיקות", "סאן חוזה" ו"שנים חסומות".

בסוף הערב, אחרי שהכל הסתיים, ניסיתי לחשוב האם ההופעה שינתה משהו בגישה של לעמיר לב. והתשובה שלי הייתה שלילית. עם המוזיקה שלו עדיין קשה לי. את הגיטרות שלו הייתי מוכנה לקחת איתי לאי בודד.

לפרטים נוספים