שמחה, שרוצה לשמח את הוריה ואת עצמה באמצעות השתתפות בתכנית הגשמת המשאלות הטלוויזיונית "מוכרחים להיות שמח". סרטה החדש של ג`ולי שלז הוא ספק ריאליסטי וספק הזוי. ובמרכזו תגלית קולנועית ושמה סיגלית פוקס.
עשייה תיעודית
ג`ולי שלז היא ללא ספק מהבמאיות הפעילות, הפורות והיצירתיות מקרב הגל החדש של הקולנוענים שפועלים אצלנו. בעצם לא כל כך חדש. את סרטה העלילתי הקודם, "עפולה אקספרס" (96`) היא יצרה כבר לפני תשע שנים.
מאז הייתה שקועה בעיקר בעשייה דוקומנטרית, שגם בה הצטיינה, וכללה סרטים כמו "סנג`ין", "בבה לובה", הסדרה "דרומה" שיצרה עם דורון צברי (על התופרת ממצפה), וכן ספיישלים התיעודיים לתכנית הטלוויזיה "עובדה" ( "אם את שומעת תעני" על חנית קיקוס, "חברון", "קו 16" והדסים").
היא יצרה גם את הדרמה "משחק האמת והשקר" במסגרת הטלוויזיונית "סיפורים מהסרטים" וכעת יוצא סרט עלילתי ארוך חדש שלה, "מוכרחים להיות שמח".
אוטובוסים,המראות ונחיתות
גיבורת הסרט היא שמחה (סיגלית פוקס, זוכת פרס האקדמיה הישראלית כשחקנית הטובה ביותר) רווקה כבדת גוף בת 35. שמחה עוסקת במכירת טלוויזיות בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. עבודה אפורה, יבשה ומשעממת. לפחות מול עיניה מרצדת דרך קבע, מעל עשרות מסכי הטלוויזיה שבחנות "הגיבורה" שלה, תמרה (מיכל ינאי), מנחת תכנית הגשמת החלומות "מוכרחים להיות שמח", שמזמינה אנשים להתקשר ולהציע את סיפוריהם קורעי הלב וסוחטי הדמעות.
התכנית הזו היא קרן האור בחייה של שמחה וכך גם תחביבה - שחייה בבריכה. פרט לכך חייה דיכאוניים למדי. היא בקשר לגמרי לא מספק עם גבר נשוי, שימי (ליאור רז), ובזמנה הפנוי היא רובצת מול הטלוויזיה בדירתה העלובה שעל גג אחד הבתים שליד התחנה המרכזית, ממנו רואים בעיקר אוטובוסים שיוצאים מהמפלסים העליונים של התחנה. באופן טבעי, שמחה מכירה את כל קווי האוטובוסים ומספריהם, תדירות צאתם ויעדיהם.
לאמא שלה, חיה (רבקה מיכאלי) יש שריטה אחרת. היא עוקבת אחרי לוחות ההמראות והנחיתות של המטוסים שחולפים מעל ביתה במושב, הקרוב לשדה התעופה נתב"ג. בעצם היא הייתה רוצה לשלוח על אחד המטוסים האלה את בעלה יצחק (יוסי פולק), למאהבת השוודית שלו מן התקופה שבה עוד היה שוגל הולל. 20 שנה לאחר שבגד בה אשתו עדיין מרירה, כועסת וחיה את עלבון בגידותיו. הוא בגד בה עם כל חברותיה והדבר גרם לבידודם החברתי. כיום יצחק כבר תשוש וחולה, הולך ומאבד את השליטה על הפרשותיו.
בנם של חיה ויצחק והאח של שמחה הוא גיל (טל פרידמן), גאון מחשבים, שנכנס להלם לאחר שמפטרים אותו מחברת ההיי טק שבה עבד. את ימיו הבאים הוא מבלה במכוניתו, בחניון החברה שפיטרה אותו. הוא לא מספר לאשתו העקרה נורה (קרן מור) את דבר פיטוריו, ומנהל איתה מערכת יחסים קרה, מנוכרת, נטולת תשוקה. היא סובלת מחרדות שמונעות ממנה לצאת מהבית ואף לנהוג ברכבה.
ובינתיים שמחה מחליטה להכניס עניין מחודש לחייה, ולנסות לזמן את הוריה וחבריהם למפגש איחוד באמצעות התכנית האהובה עליה "מוכרחים להיות שמח". כך היא פוגשת את מפיקת התכנית, מאיה (דורית בר אור), מפיקת התכנית, שמנהלת אורח חיים כמו שרואים בטלוויזיה: צפונבונית עם חבר חתיך, ציידת אייטמים ורודפת רייטינג ששונאת פשלות בשידור חי.
מאיה מטילה על שמחה להזמין את כל חברי העבר של הוריה לתכנית, אבל רובם ככולם מסרבים אפילו להתייחס לפניותיה. הקונפליקט המרכזי של הסרט הוא האם תצליח שמחה לגרום לאותו איחוד מיוחל . במקביל מתהווה קשר מיוחד בינה ובין רדי (אלכסנדר סנדרוביץ`), בחור קטן ומוזר שעבד פעם כמוכר בחנות טלוויזיות אבל היה יותר מדי ישר ולכן פוטר. כעת הוא מבצע תרגילי פנטומימה בקומה הראשונה של התחנה המרכזית, ומצלם תמורת תשלום את האנשים הצופים בו.
סיגלית פוקס: תגלית
הסרט מתקיים בחלל התרחשות שהוא בחלקו קודר-ריאליסטי ובחלקו חלומי-הזוי, שנותן לו לוק פלסטי מקורי ומעניין, וזאת בעיקר בחלקים המצולמים במתחם התחנה המרכזית החדשה.
מרבית הדמויות ביזאריות ומוקצנות באופיין ובתכונותיהן, ולא כולן מנומקות עד הסוף. יצחק, למשל, נשאר לא ברור ואניגמטי, והסרט לא מבהיר למה הוא וחיה גרים בבית עלוב למדי במושב, בעוד כל חבריהם המתנכרים להם התמקמו בצפון הבורגני.
סיגלית פוקס היא ללא ספק התגלית של הסרט, בתפקיד קולנועי ראשון של שחקנית תיאטרון ("אשכבה", "מלכוד 22") וטלוויזיה ("תיק סגור", "שאול", "לילה ללא לולה"). החלק השני של הסרט המצחיק-עצוב הזה הרבה יותר נוגע ומרגש מראשיתו, ובסך הכל זהו ניסיון קולנועי נועז ומעניין. על סיגלית פוקס כבר דיברנו?
ועוד סרטים חדשים שעולים השבוע (1 בדצמבר 2005):
"זוג משמים" (ארה"ב 2005)
קומדיה רומנטית המבוססת על רומן הצרפתי "אילו זה רק היה באמת". אליזבת (ריס וויתרספון), רופאה בסן פרנסיסקו שעובדת שעות נוספות, יוצאת מבית החולים ומתנגשת עם מכוניתה ברכב שמגיע ממול ובעקבות התאונה הקשה הופכת לצמח, עם סיכויים קלושים בלבד להתאושש.
הוריה הלומי הצער משכירים את דירתה לחודש לדיוויד (מארק רופאלו), צעיר שמחפש את דרכו. עם כניסתו לדירה הוא קולט שיש מישהו זר בבית, ועד מהרה מגלה שאליזבת נמצאת שם וזועמת עליו על שפלש לדירתה. אט אט מתברר לדיוויד שהיא בעצם רוח (הוא לא יכול לגעת בה) ושבעצם רק הוא רואה אותה, ואחרים לא. בסופו של דבר דייוויד מגלה שהוא היחיד שיכול להוציא אותה מהתרדמת בה היא שרויה, אבל הוא יצטרך לגייס לכל את כל האנרגיות שלו, מאחר שהרופאים מתכוונים לנתק אותה ממכשירי ההחייאה. עם דונאל לוג, דינה ווטרס. בימוי: מארק ווטרס. 95 דקות.
בסך הכל בידור חביב, נחמד ולא מתיימר. יחד עם זאת הסרט מעורר תחושת דה ז`ה וו חריפה, ומתחבר לז`אנר "השמיים יכולים לחכות", "רוח רפאים" וכו`.
"משחקי גנגסטה" (ארה"ב 2005)
אליסון (אן התאוויי), נערה פופולרית מפרבר עשיר בלוס אנג`לס, משועממת ממקומה הבטוח בפרברים ונמשכת יותר ויותר לתרבות ההיפ הופ של הרחוב. יחד עם חברתה הטובה אמילי (ביז`ו פיליפס), הן מחקות את תרבות הגנגסטה וחוברות לכנופיה ממזרח אל.איי, המונהגת על ידי הקטור (פרדי רודריגז). לאט לאט אליסון מגלה שהיא נמשכת להקטור, למרות שהם מגיעים מעולמות שונים, שבדרך כלל לא מתחברים. אליסו ואמילי, שבדרך כלל מנהלות חיי רווחה ומותרות, נקלעות לסחרור, ולומדות שאפילו למעשיהן התמימים עלולות להיות תוצאות הרות אסון. בימוי: ברברה קופל. 90 דקות
01/12/2005
:תאריך יצירה
|