שנה של עבודה יצירתית
 
זה איננו תאטרון נוסח התפיסה המוצגת על ידי שרת התרבות מירי רגב במשפט "חשיבות התרבות היא לספק לעם ישראל לחם ושעשועים העם הזה עובר תקופה קשה מאוד, עובר מלחמות ועובד קשה, ולכן צריך לספק לו את הצד של השעשועים דוגמת תיאטרון או קולנוע”.
 
ולא שאין רגעים יפים של שעשוע והומור ב״שעת הגלגול״ מאת רות קנר ושחקני קבוצת התאטרון שלה, ההולכים עמה שנים רבות במעגלי יצירה העוברים דרך ס. יזהר, פרנץ קפקא, עדויות מימי תל אביב הישנה שנבנתה על רכוש נטוש, עדויות מהשואה ועוד מקורות השראה, ואפילו זכתה להפוך לא מכבר לעמותה הנושאת את השם ״עלילה מקורית״.
 
אבל מה שיש בארוע הרב-תרבותי החדש שקנר רקמה עם שותפיה, כפי שיוזכרו בהמשך, הוא התבוננות מרתקת רבת שכבות בעולם האנושות. הם מגיעים עד כאן, למציאות שלנו המצויה בתהליך ממושך של גלגול פוליטי ממלחמה אל מלחמה, עם הפוגות של שלום מדומה.
 
המסע יוצא מתוך הספר ״טבעות שבתאי״ מאת וו.ג. זבאלד, שעניינו גלגולן של תולעי המשי, במחזוריות השנה שלהן, ופולשת אל מסע התרבות,  התעשייה והמסחר שהתפתחה סביב הפקעות שלהן וחוטי המשי הדקים-חזקים.

אבל בדרך אל הראשית החדשה של סאגת המשי אוספת קנר טקסטים - צריך לומר חוויות - מתוך ״אליס בארץ הפלאות״ של לואיס קרול, מחזות של אנטון צ׳כוב, זכרונות של דוכס צרפתי, וגם מדריך ״החי והצומח של ארץ ישראל״ בעריכת יהושע קוגלר.
 
ולא פחות מאלה שיחות טלפון ״שניקרו בדרכנו״ וכמובן ״במהלך שנת העבודה ובמיוחד בחודשים יוני-נובמבר 2014, פלשו אל חדר החזרות ידיעות איומות, אזעקות ותמונות. גם הן התגלגלו אל תוך היצירה בדרכים שונות".

התוצאה היא עבודה רבת שכבות ומרתקת לכל משתתפיה, כפי שמעידים קטעי יומניהם המתפרסמים בתכנייה. 
 


שעת הגלגול (צילום: יחסי ציבור)


מתהפכים בתוך הטקסטים
 
קריאת היומנים לאחר מעשה משלימה את החוויה, וכמעט בכל קטע תימצא התשובה על תהייה זו או אחרת שהיצירה מעוררת בלב הצופה בה ב״בית המידות״ שברחוב לילינבלום 23 בתל אביב. בית שעצם גילויו והבחירה בו כבימת תאטרון היא חוויה בפני עצמה. ואינני יודע מה יהיה גורלו בהמשך, לאן יתגלגל הבית הישן, הנראה כעל סף הריסה, חלילה, או שיפוץ מבורך.
 
העבודה על שעת הגלגול החלה בסוף מרץ אשתקד, והיומן של טלי קרק, עם תוספות של חבריה בקבוצה - יעל מוצפי, עדי מאירוביץ׳, רונן בבליקי ושירלי שגב - מתאר שנת גלגול שמתחילה בהתבוננות בתולעת משי על עלה. ובכלל מה היא תולעת זו שכמעט כל ילדוּת מנכסת אותה לזכרונותיה?
 
הרי גם היא תוצר של גלגול, כפי שאנחנו לומדים מיד בתחילת המופע, ישובים בארבע כנפות החדר הגדול, שפתחיו מוליכים אל חדרים שמהם יישלפו תלבושות שבחרה מעצבת החלל כנרת קיש, כמייצגי המטרמופוזה של זהות ומקום. ומהפתחים זורמים פנימה ונעלמים אביזרים שונים ,כולל קינטוסקופים המשלימים את עבודת הווידאו והצבות של נועה אלרן, שאספה, צילמה ותיעדה את גלגול תולעי המשי.
 
אחד המאפיינים המוכרים של עבודותיה של רות קנר עם הקבוצה שלה היא הגישה לטקסטים. כפי שיעל מוצפי מעידה קנר רואה בטקסט ״קודם כל טקסט, אותיות, מילים, פסיקים, נקודות. לפעמים הדבר הכי חשוב במשפט הוא איפה לשים בו פסיק". הגדרה מדויקת לדרך הגשת הטקסטים ביצירותיה. וטלי קרק משלימה את הגדרת התוצאה על פי קנר כ״קריאה קרנבלית… שמכירה באפשרות שלנו להתהפך בתוך הטקסט ולא להשתעבד לו.״ 
 


שעת הגלגול (צילום: יחסי ציבור)

החלומות הגדולים של התאטרון
 
העדויות של חברי הקבוצה מעידות על מהלכו של הגלגול שהם עצמם נדרשים לעבור, הגילוי המעשי כי ״החומרים של הדמויות הם בתוכנו, הם קצה של רגע של אדם״, כפי שכתבה עדי מאירוביץ׳, ו״יותר מ-15 שנים של יצירה מתגלגלות בעבודת הקבוצה… אני חש שאנחנו, בני האדם, נמצאים כל חיינו בשלב הזחל המחפש… במרדף תמידי מרגע הלידה ועד רגע המוות אחרי הפינה המושלמת שתתאים לחוט הנכון.״
 
ובפינה המושלמת של החלל שבו מתקיימת ״שעת הגלגול״ יושב המוזיקאי המקורי אבשלום אריאל שיצר גלגול מרתק, מקהלתי וכלי, של ״הנה מה טוב ומה נעים״ ברצפי צלילים ״הנשלפים מהקשרם המוכר ומשתנים בהתמדה״ כעדותו, ובאמת יוצרים גולם מוזיקלי ש״מגלה מסתיר ומאזין למקורותיו המגוכחים, הממכרים ולעתים אף המאיימים.״ אריאל מנגן בעיניו, בזרועותיו ובפסנתר-צעצוע, ומהפנט את המבצעים להיות שלוחה רבת ראשים של הצליל המקורי שיצר.
 
גלגול יצירתי אחר ואופייני ליצירות הקבוצה קשור הפעם לתאורה שעיצב שקד וקס, מתוך כוונה שתתאים לתוכן ההצגה אך גם תשתלב, כדבריו, בחלל הייחודי שבו היא מופיע וגם בפרטי העיצוב השונים ובהקרנות הווידאו. חומרי התאורה נעים בין הביתי לתאטרלי, אך התאורה המעוצבת מבפנים יכולה גם להיטמע בתאורה הטבעית של אור יום (כפי שהיה בהופעה שנכחתי בה) החודר מבעד לחלונות הגדולים, כמו סאון התנועה שברחוב.
 
אלה ועוד הם החומרים שממנו יוצרת רות קנר עם שותפיה את החלומות הגדולים של התאטרון המיוחד שלה. כזה הוא ״שעת הגלגול״ - המופע על כל מרכיביו,  שבצירוף קטעי היומנים וההערות של היוצרים שבתכניה, הוא גם שיעור חשוב ומקורי באמנות הגלגול ששמה תאטרון.