פעמיים השבוע, ינצח פרדריק שאזלן מנהלה של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, על "רקוויאם המלחמה" של בנג'מין בריטן: ביום רביעי בערב במשכן לאמניות הבמה בתל אביב ולמחרת ביום חמישי באולם הבית של התזמורת, אולם הנרי קראון, בירושלים.
 
בקונצרט בירושלים יוענקו לפרדריק שאזלן ולשמעון פרס, הנשיא התשיעי של ישראל, תארי "נאמן כבוד" על ידי ראשי האקדמיה למוזיקה ולמחול ירושלים, נשיא האקדמיה פרופ' ינעם ליף, ויו"ר הוועד המנהל עו"ד יאיר גרין.

מלחין פציפיסט
 
את "רקוויאם המלחמה", אחת היצירות החשובות של המאה שעברה חיבר בריטן לרגל חנוכתה מחדש של הקתדרלה בקובנטרי, אנגליה בשנת 1962. הכנסייה הופגזה על ידי חיל האוויר הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. בריטן, לא רק קומפוזיטור, אלא גם פציפיסט מוצהר, כבר חיבר יצירה מוקדמת כמחאה על הטלת פצצת האטום ביפן וחשב לחבר יצירה בעקבות רצח מהטמה גנדי לפני שהוזמנה אצלו היצירה שתהיה ל"רקוויאם המלחמה" הנודע. 
 
למה נבחר "רקוויאם המלחמה" לחתום את עונת הקונצרטים הנוכחית?
 
"הבחירה ביצירה של בריטן היא בחירה אידיאלית בהקשר של תכניות העונה שעתידה להסתיים החודש. כל העונה הוקדשה לציון מאה שנים למלחמת העולם הראשונה ושבעים שנה לניצחון בנות הברית על גרמניה הנאצית. לאורך השנה שיבצנו יצירות שקשורות בדרך זו או אחרת במלחמה והופענו בין היתר בהצלחה רבה בירושלים ובפריז בנגינת סימפוניית 'באבי יאר' של שוסטקוביץ'.
 
"נשוב לבריטן, הבחירה ביצירה שלא רק שהמילה 'מלחמה' מופיעה בשמה, אלא גם מנסה לשלוח את ה'מלחמה' למנוחת עולמים, הרי זה הרקוויאם (תפילת אשכבה) למלחמה. בריטן עצמו שכתב את היצירה בתחילת שנות השישים של המאה שעברה, חיבר ביצירה הזאת שני גופי טקסטים, הרקוויאם הקתולי המוכר ומחזור שירים של המשורר האנגלי וילפרד אוֹוּאֶן, שנחשב לבכיר משוררי אנגליה בתחילת המאה שעברה ונהרג במלחמת העולם הראשונה כשהיה בן 25 בלבד".
 
מה חשוב יותר היום למאזין ששומע את היצירה ההיבטים הפוליטיים שלה או ההיבטים המוזיקליים?
 
"אי אפשר להתעלם מנסיבות חיבורה ומן האירועים שליוו את השמעת הבכורה שלה. בריטן, לא היה רק פציפיסט אלא גם הומוסקסואל בתקופה שבה מעמדו ושל עמיתיו לא היה  מעוגן בחוק. אואן גם הוא הומוסקסואל שבשיריו ביכה או התריע בעיקר כנגד חורבן היופי שמביאות המלחמות. ולכן בבחירת הטקסטים על ידי בריטן יש משום אמירה שחוצה גבולות של זמן ומקום.
 
"הטקסטים של אואן, תשעה שירים ובהם 'המנון לנעורים האבודים', 'המלחמה הבאה', 'משל על הזקנים והצעירים' כשהשיר האחרון הוא פרפראזה על עקידת יצחק המקראית עם סיום אחר, לאחר שמלאך אלוהים אומר לאברם: אל תשלח ידך את הנער, קח את קרני הרבה במקומו..." מסיים אואן את השיר במלים'ויקשח לב אברם וישחט את בנו את ואת חצי אירופה אחד אחד'. מלים אלו נכתבו במהלך מלחמת העולם הראשונה.

"בריטן ראה כאן שילוב של שתי יצירות כאמור: מיסה קתולית לזמרת סופרן, מקהלת ילדים, מקהלה ותזמורת, ויצירה לתזמורת קאמרית ושני זמרים, טנור ובריטון,שהם חייל אנגלי וחייל גרמני, האחד הרג את השני במהלך הקרבות והשניים נפגשים בעולם הבא. את השניים מלווה תזמורת קאמרית.
 
"החיבור של שני חלקיה הנפרדים של היצירה ייצר את המחאה הפוליטית שבה רצה בריטן. בביצוע הבכורה  חשב בריטן על שלושת הסולנים כנציגי שלוש המדינות המרכזיות במהלך מלחמת העולם השנייה: זמרים מאנגליה, מרוסיה ומגרמניה. אבל, כידוע, השלטונות הסובייטיים אסרו על הזמרת הרוסיה (גלינה וישנבסקיה) לצאת את ברית המועצות ולעמוד לצדו של זמר גרמני על במה אחת.
 
"היו עוד אירועים טראומטיים שליוו את מופע הבכורה. אבל אותי דווקא מעניין שכאשר ראה אור אלבום התקליטים של היצירה, היא נמכרה ביותר ממאתיים אלף עותקים. יצירה שנכתבה בתחילת המחצית השנייה של המאה שעברה זוכה להצלחה כזאת. זה מעודד אותי כמלחין וכמי שרואה את עצמו מעודד יצירה חדשה בכל מקום בו אני נמצא".

בנג'מין בריטן (צילום: יחסי ציבור)

מנצח אחד על שתי תזמורות
 
למעשה מדובר כאן בשתי תזמורות, המתפקדות על במה אחת: תזמורת קאמרית קטנה שאליה מצטרפים שני זמרים, טנור ובריטון (חיילי שני הצבאות הנלחמים זה בזה, האנגלי והגרמני) וזמרת סופרן עם התזמורת הסימפונית הגדולה בטקסט הלטיני. יש ביצועים שבהם יש שני מנצחים על הבמה והם חולקים את התפקיד ביניהם, כל אחד על תזמורת אחת וסולניה....
 
"כן נכון גם לי בתחילת דרכי יצא לנצח לצד מנצח מפורסם. אבל בריטן בעצמו ניצח על היצירה כולה ולא חלק את הבמה עם מנצח אחר. מעשית ומוזיקלית, כלומר מבחינת דרישות התפקיד ודרישות היצירה, אין סיבה לחלוק וניצחתי בעבר על היצירה מספר פעמים כמנצח יחיד".

פרדריק שאזלן (תמונת יחסי ציבור)

 
היצירה מורכבת יותר,  תובענית יותר?
 
"עקרונית זו יצירה שנכתבה לפני  כמה עשרות שנים, ואינה מציבה דרישות מיוחדות מן המבצע המקצועי, המוזיקאי. מצד שני אם נפרק את היצירה למרכיביה, לפחות נעמת את קבוצות הכלים בתזמורת. לדעתי התפקיד הקשה ביצירה נפל בחלקם של כלי הנשיפה. מצד שני התפקיד המורכב הוא של המקהלה. תפקיד שנופל בחלקן של המקהלה הפילהרמונית תל אביב ומקהלת הקיבוץ הארצי. מקהלת נוספת היא מקהלת ילדים, זו תהיה מקהלת 'בת קול' מתל אביב".
 
מה על הסולנים? גם הם ישראלים?
 
"למעשה רק זמרת הסופרן, יסמין לוי-אלנטק, היא ישראלית שמתגוררת בשנים האחרונות בגרמניה והופיעה על במות רבות באירופה, בארצות הברית ובישראל. זמר הבריטון לורן נאורי הוא צרפתי שלמד בשעתו בלונדון והשתתף בפסטיבל האופרה של סנטה פה במערב ארה"ב, פסטיבל שניהלתי בשנים האחרונות.  זמר הטנור הוא האמריקני רוברט מקפירסון שהופיע כמה פעמים באופרה הישראלית ובין היתר באופרה של בריטן". 

צ'ייקובסקי, מלחינים ישראלים ויצירות ווקאליות

השנה הקו של התזמורת היה כפי שציינת הנצחון על גרמניה, אפילו שני נצחונות. מה הקו שתוביל בשנה הבאה?

"לצד המלחמות הקדשנו  את השנה הנוכחית לתשע הסימפוניות של בטהובן. בעונה הבאה יעמוד במרכז המלחין צ'ייקובסקי. התזמורת תנגן את שש הסימפוניות שלו, הקהל, בכל מקום, מכיר בדרך כלל את שלוש הסימפוניות האחרונות. הזדמנות לשמוע את כל השש  היא אירוע בכל מקום ולצדן יצירות ישראליות. יש לנו בארץ שפע של מלחינים מצוינים ואני שמח לתת ליצירה הישראלית ביטוי ונוכחות על במת הסימפונית הירושלמית".
 
והשיטה תהיה שיטת הסנדוויץ' - סימפוניה של צ'ייקובסקי אחריה יצירה ישראלית ואחריה עוד סימפוניה של צ'ייקובסקי?
 
"לא בהכרח ולא תמיד. אני כמובן אשמח מאד להוביל קונצרטים שבהם התזמורת תנגן רק מוזיקה ישראלית, אבל בינתיים שיטת הסנדוויץ', מוכיחה את  עצמה כך הקהל מכיר את היצירה משמיעה ואינו שופט אותה מראש על פי שם המלחין. בין המלחינים הישראלים שאת יצירותיהם נשמיע יהיו ארי בן שבתאי, אורי ברנר, נטע שחר, גדעון לבינסון ואייל אדלר.
 
"קו שלישי בתכנית לעונה הבאה יהיה בהדגשת יצירות ווקאליות. הרבה זמרים ומקהלות יתארחו על במת התזמורת ביצירות כמו הסימפוניות השלישית והרביעית של מאהלר; רקוויאם של ורדי , רקוויאם ומיסה של מוצרט ושירים של ריכרד שטראוס ושלי וגם שירים מספרד ומדרום אמריקה, אריות אופראיות ומוזיקה מתוך מחזות זמר. הרבה מוזיקה קולית".
 
העונה הבאה תהיה הרביעית בהנהלתך, האם אתה מנהל עוד תזמורת במקביל?
 
"אני לא מאמין בביגמיה. נראה לי שעיקר עיסוקי כמנהל תזמורת יוקדש לתזמורת ירושלים,  הופעות אורח על במות אחרות בהחלט. כפי שהזכרתי עד לא מזמן ניהלתי את פסטיבל האופרה בסנטה פֶה בקליפורניה. אבל כעת אני כאן וזה אומר לא רק תכנון עונה וניצח על קונצרטים רבים במהלכה, אלא האחריות הכוללת על קבלת נגנים חדשים לשורות התזמורת.
 
"בשנים האלה ישנה פרישה של חברים לא מעטים בכללם רבים יוצאי העליות מרוסיה שבקבוצת גיל מגיעים לגיל פרישה. אנחנו דואגים לטפח חברים ותיקים וגם לתת לחברי התזמורת לבלוט כסולנים בחלק מהקונצרטים, באשר לקליטת נגנים צעירים, אני מאמין בקבלת אמן צעיר גם אם אינו בהכרח סולן מרשים, אם אני שומע במבחני הקבלה משהו ששובה את לבי, אני מעדיף לקבל אותו ולטפח אותו. זו דרך שנראית לי הנכונה ביותר בתהליך של הצערת גיל הנגנים ושינוי פני התזמורת בעתיד".       
  
  
  
קונצרט ראשון  יתקיים ביום רביעי, 15 ביולי ב-20:00 במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. טקס חלוקת תארי הכבוד והקונצרט יתקיימו ביום  חמישי, ה-16 ביולי 2015 בשעה 20:00, תיאטרון ירושלים. מחיר לכרטיס: 175-155 ₪, לאזרחים ותיקים: 120-100ש"ח. להזמנת כרטיסים: 1-700-70-4000