סרטה המדובר של נטלי פורטמן, סיפורם של אייס קיוב וד"ר דרה הופך לסרט, סוויטה צרפתית ועוד
"סיפור על אהבה וחושך" (ישראל 2015)
דרמה. סרטה של נטלי פורטמן, המבוסס על ספרו עמוס עוז, אודות זיכרונותיו מילדותו בירושלים בשנים שלפני הקמת המדינה. אריה (גלעד כהנא), אביו, היה אדם זהיר, שלא טיפח תקוות רבות מדי בנוגע לעתיד. אבל אמו פניה (פורטמן) שאפה להרבה יותר. השניים שרדו את מלחמת העולם השנייה והבריחה מאירופה, אך חיי היומיום הכבידו עליה. על מנת לעודד את נפשה היא נאחזה בעמוס (אמיר טסלר) בן ה-10 וכדי לבדר אותו המציאה סיפורי הרפתקאות מסעירות. הוא הוקסם במיוחד כשקראה לו שירה והסבירה לו את פירושן של מילים אותן לא ידע ושפות זרות, הדברים השפיעו מאוחר יותר על כתיבתו, למשך כל חייו. גם עצמאות מדינת ישראל לא החזירה לפניה את חדוות החיים, והיא הלכה ושקעה בבדידות ועצב. עמוס מצא עצמו חסר אונים, בלי יכולת לעזור לה וכך מצא עצמו נפרד ממנה מוקדם מדי. וכעת עליו להתמודד עם חייו החדשים, במדינה החדשה. 98 דקות.
סיפור על אהבה וחושך- מועדי הקרנות
העברית של נטלי פורטמן והשימוש שלה בשפה היא בעיה קטנה מאוד, אם בכלל, בסרט. מה שכן זועק לשמיים זה הנרטיב התסריטאי, ובעיקר קריינות הרקע, באופן בו היא העבירה אותו למסך מספרו של עוז. הטקסט נשמע לרוב ילדותי ובמקרה הטוב פדגוגי (אפילו כשהדובר הוא מוני מושונוב) ומנסה לומר את מה שכלל לא צריך להסביר במילים. פורטמן גם לא הצליחה לפתור את רוב בעיות הרגש. אריה ופניה, בעל ואישה, נראים לאורך רוב העלילה כמו שני פלקטים שאינם קשורים זה לזה. גם המשבר הנפשי ותסמיני ההתנתקות שפניה לוקה בהם אינם מגובים או מוסברים היטב. אפילו לא כשהמלל הקרייני לוקח את מקום פרשנות העלילה. האם הרף העין בו רואה עמוס את אביו יושב בבית קפה ונוגע בידה של אישה יפה שיושבת מולו, אמור להציף איזה קונפליקט? גם זה לא קורה. לא שהגרסה הקולנועית ל"סיפור על אהבה וחושך" מביכה, אבל זה פשוט לא זה. כנראה שפורטמן הלכה על פרויקט שאפתני מדי ליכולותיה בעת הזאת. גם עיבדה את ספרו של עוז לתסריט, גם ביימה, לראשונה בקריירה שלה, וגם שיחקה. אפילו עבור שחקנית הוליוודית משגשגת, זוכת אוסקר, זה יותר מדי. נקודות האור כאן הן האספקטים הוויזואליים: שחזור התקופה המוקפד, בניית האווירה, השימוש בדימויים מעוררי השראה לפעמים והצילום הנהדר של סלאבומיר איז'אק. גם המוזיקה שהלחין ניקולאס בריטל תפורה נכון על העלילה. אמיר טסלר הוא בחירה נהדרת, מעניינת גם עבודתו של גלעד כהנא, בעוד פורטמן עצמה, כשחקנית, רחוקה מלהרשים.
סיפור על אהבה וחושך (תמונת יחסי ציבור)
"
Straight Outta Compton
" (ארה"ב 2015)
דרמה. סרטו של פ. גארי גריי. הם היו חבר'ה צעירים שגדלו, יותר נכון שרדו, בשכונת קומפטון הקשה בלוס-אנג'לס של שנות ה-80. איזי אי (ג'ייסון מיטשל) סחר בסמים וגם אנדרה יאנג (קורי הוקינס), לימים ד"ר דרה, ואייס קיוב (אושאה ג'קסון ג'וניור) פלירטטו עם הפשע. השלושה היו נעצרים לא אחת על ידי המשטרה בלי סיבה ממשית, נקלעים לתגרות רחוב ומה לא. אבל כל אלה שימשו חומרים אותם מימשו תוך עיסוק בתשוקה האמיתית שלהם – יצירת מוזיקת ראפ.
הם הקימו לייבל מאולתר שלהם בשם "רות'לס", היו הראשונים שהשמיעו את קולם בטקסטים נוקבים אמיתיים מחיי השחורים בשכונות, בלי טיוח ובלי התייפייפות. חיבר אותם אייס קיוב, הפיק את המוזיקה ד"ר דרה ושר סולו איזי אי. הם קראו ללהקתם NWA (Niggers With Atitude), כלומר "כושים עם עצבים", גייסו את די.ג'יי ילה (ניל בראון ג'וניור) ועוד כמה חברים למקצוע והחלו להופיע עם החומרים המקוריים שלהם, שכאמור נשאו מסרי הארד-קור תקיפים, בשפה בוטה.
גורלם עתיד להשתנות, תחילה לטוב ואחר כך גם לרע, כשיפגשו מפיק לבן ממולח וכריזמטי, ג'רי הלר (פול ג'יאמטי). אז נפתחה להם דרך להצלחה גדולה בכל רחבי אמריקה, מה שאפשר להם חיים מרווחים, מסיבות חשק ומימוש כל גחמה שרצו. אבל ההצלחה גם הביאה למשבר קשה ביחסים ביניהם ולפירוק ההרכב. 147 דקות.
Straight Outta Compton- מועדי הקרנות
המעלה הגדולה ביותר של הסרט המצוין הזה היא שהוא דובר את שפת הראפ. בדיוק כמו ששירי ההיפ-הופ של NWA עוסקים בריאליזם קשוח, אבל מציגים אותו לקהל בפאתוס דרמטי, כך הסרט הקצבי והדינמי עושה האדרה לדרך שעברו השלושה. מתרבות הרחוב האלימה, הקשוחה והמחוספסת, לבמות הרועשות והסוחפות, למסיבות הבריכה הפרועות, לאורגיות, לסקס ולסמים חסרי המעצורים. פ. גארי גריי נותן בראש כשצריך וכשיש לכך מקום מסגנן, עד שכמה סצנות הן על גבול הריאליזם הפיוטי. ייתכן שד"ר דרה ואייס קיוב, ממפיקיו, קצת "ייפו" את המציאות, אבל הסרט מספק מבט אמין על האופן בו התפתחו העניינים בזירה הזו, איך התפתחו קרבות הראפ המילוליים ואיך צמחו יריבויות קשות בין אמנים, כמו בין חבורות רחוב בין בריונים, משם הגיעו.
"סוויטה צרפתית" (אנגליה 2014)
דרמה. סרטו של סול דיב, על פי הרומן של אירן נמירובסקי. 50 שנה לאחר שנמירובסקי נספתה באושוויץ, אוזרת בתה דניס אפשטיין עוז לקרוא את כתב היד האחרון שלה, ונחשף בפניה סיפור מדהים. היא כתבה בו על לוסיל (מישל וויליאמס), אישה צרפתייה צעירה הממתינה באחוזת חמותה, מדאם אנגלר (קריסטין סקוט תומאס) בכפר בצרפת לשובו של בעלה משדה הקרב.
בינתיים משתלטים הגרמנים על הכפר וכופים על בעלי הבתים שבו להקצות בהם חדר לאנשי הצבא הגרמנים. כך מתאכסן ברונו (מתיאס שונארטס) בבית בו גרות לוסיל ומדאם אנגלר. תחילה שוררת עוינות בין הנשים והקצין הגרמני, אלא שלוסיל מתחילה לגלות שהוא איש תרבות מעודן ומנגן בפסנתר, כמותה. בחלוף הימים מתקרבים השניים זה לזה ומתלקח ביניהם רומן לוהט. כמובן שהרכילות מתפשטת בכפר והיחסים האסורים האלה הופכים מסוכנים. עם מרגו רובי, סאם ריילי. 107 דקות.
סוויטה צרפתית - מועדי הקרנות
הפקה מושקעת ומעוצבת בהקפדה, אבל בבסיס אין זה יותר מאשר רומן רומנטי סכריני, שנראה בעיקר מוגזם ומופרך. למעשה מדובר בטלנובלה טיפוסית, אלא שבמקום שתתרחש בארגנטינה של ימינו, היא מתחוללת בצרפת הכבושה בתקופת מלחמת העולם השנייה. העלילה איטית ונמרחת, ואף שיש בה לא מעט טריגרים הבונים מומנטים מותחים, הסך הכל נותר מאכזב ונטול רבדים נוספים, מעבר לסיפור הבסיסי השטחי והלא משכנע. כריסטין סקוט תומאס ומישל וויליאמס נראות לעיתים סובלות ולא מחוברות לדמויות ולסיפור שתפרו להן.
אין לאן לברוח (ארה"ב 2015)
מתח. סרטו של ג'ון אריק דודל. במרכז העלילה משפחה אמריקאית ממוצעת, העוברת לגור במזרח הרחוק לאחר שאב המשפחה מקבל שם משרה נאה. בני המשפחה מכינים עצמם לחיים שלווים ונוחים במדינתם החדשה שבגן העדן האסייתי. אלא שפתאום הכל משתנה בעקבות הפיכה המתחוללת במדינה. בני המשפחה מוצאים עצמם נמלטים ממקום למקום ומנסים לחמוק בחשאי מהמדינה, בה הזרים הפכו לפתע לבלתי רצויים ורבים מהם מוצאים להורג ללא משפט. עם אוון ווילסון, פירס ברוסנן, לייק בל. 103 דקות.
אין לאן לברוח - מועדי הקרנות
"טרנספורטר: סכנה מיידית" (ארה"ב 2015)
אקשן. סרטו של קמיל דלמאר. פרנק (אד סקריין), סוכן מיומן, נשכר על ידי אנה (לואן שאבאנול) הערמומית והמפתה לבצע ג'וב מסוים, אבל עד מהרה מתברר לו שהוא הולך שולל על ידה. מתברר לו כי היא ושותפיה חטפו את אביו כדי לחייב אותו לחסל כנופיה של פושעים רוסים מסוכנים. אלא שפרנק מחליט לשבור את חוקי המשחק, יוצא להציל את אביו ועל הדרך גם נוקם באלה שניסו לעשות עליו מניפולציות. 96 דקות.
טרנספורטר: סכנה מיידית- מועדי הקרנות