כל אחד והאהוד בנאי שלו. כבר 20 שנה הוא מנגן אותנו, הישראלים. מתחילת שנות ה-80 הוא מצייר את המציאות שלנו ומחבר לה מילים ומנגינה, מגשר על פערים ועל הבדלים, מביא אותנו לשיר אתו יחד את השירים שכבר מזמן הפכו למנטרות.
אחרי כ- 6 שנות שתיקה שחלפו מאז "טיפ-טיפה", הוציא אהוד בנאי בשבוע שעבר את "ענה לי". 13 שירים, או יותר נכון פנינים, שאת כולן כתב בנאי למעט שיר אחד שמילותיו נכתבו על ידי יוסי אלפנט ז"ל, ובנאי הלחין.
שלושה משירי האלבום – "גבולות", "היום" ו-"בלוז כנעני" – כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהפליי-ליסטים של התכניות הנחשבות. אבל אלה הם רק קצה קצהו של אלבום מופלא, פרי יצירתו של אחד האמנים שמצליחים לגעת בכל השכבות ובכל הגילאים, גם אם במקור הוא בכלל לא מכוון לקונצנזוס.
השירים תופסים את האוזן מהרגע הראשון ומכניסים לתחושת רוגע כזאת, כמו שמרגישים כשחוזרים הביתה אחרי תקופה ארוכה. שמעתי את "ענה לי" לאורך כל השבת. והרגשתי שמצאתי את עיר המקלט שלי. את המפלט. את החום, את האדמה. את הנשמה.
האלבום נפתח ב"דממה דקה", שמכניס לאווירה האהוד בנאית ומחמם את האוזן לטמפרטורה הנכונה. כשהוא שר את "ברוקלין" ו"הופעת מילואים" האוזן כבר הולכת שבי אחריו. כל שיר הוא עולם אחר הסגנון הרוקיסטי ב"אש" וב"מסך הברזל מתחלף ברגאיי ב"היברומן" (אחיו הצעיר של ה"יידישע רסטהמאן"). הגעגועים לאביו ב"ברוקלין" מתחלפים בגעגועים למאיר אריאל ב"בלוז כנעני". ויש גם עיסוק בצבא ב"הופעה במילואים" ועיסוק בחיים שלנו ב"גבולות".
בנאי מחלחל לנשמה כמו סם וגורם למי שמקשיב לשירים לרצות לשמוע אותו עוד פעם, ועוד פעם ועוד. בכל פעם שומעים משהו אחר בכל פעם המילים מקבלות משמעות אחרת ובכל פעם השיר יפה יותר. אחרי 6 שנות זריעה, אהוד בנאי מחלק לנו מפירות ארצו הפורייה. כמו בטריפ שלוקח אותך למחוזות רחוקים, כך גם בנאי – רגע אחד הוא עם דרבוקות ובאחר יש ניחוחות מהמזרח הרחוק. בשיר אחד הוא אפילו שר אפילו באנגלית, אבל עם ניחוחות מדרום תל-אביב, מברוקלין ומהודו.
כשהאלבום מסתיים (שניה לפני שלוחצים שוב על ה-PLAY) עוברות בראש המילים. אלו שנקלטו מפעם ראשונה של האזנה. בדיוק כמו שב-"מהרי נא" נחרת בזיכרון הקטע המופלא- "את עכשיו כמו כוכב מנצנץ במרחב/ את חזרת אל ביתי ועכשיו את אתי/ אני קורא בשמך לבתי", כך מציע "ברוקלין" המלנכולי את "ברוקלין אומרת אבא לא מת/ הוא רק ישן קצת בעולם האמת/ הוא יחזור בגדול ובפיו שיר הלל".
והערה אחרונה למי שמתכנן לצרוב את הדיסק - אפשר להוריד את האלבום מהאתר www.songs.co.il ב-35 שקלים בלבד בצורה חוקית ובלי לגנוב. תסכימו איתי שזה סכום שגם מי שמורגל בצרובים יכול להרשות לעצמו . אז תנו לאמנים שלנו גמול על היצירה שלהם.
האתר החדש של אהוד בנאי
מיכל בן-דוד
25/01/2004
:תאריך יצירה
|