אחרי פסטיבלי ג'אז באילת, תל אביב ואשדוד סוף סוף יש גם לירושלים פסטיבל ג'אז משלה.

במהלך השנים אמנם הקצה פסטיבל ישראל פינה לאמני ג'אז בינלאומיים מוערכים, אך תמיד במספר מצומצם ביותר, ומעולם לא כגולת הכותרת שלו.

השנה החליטו אנשי  פסטיבל ישראל לחנוך אירוע ג'אזי יחודי ורחב  היקף, פסטיבל ג'אז ירושלים הראשון, הכולל אמנים בינלאומיים במשך שלושה ימים בתקווה להפוך אותו למסורת.

שותפים ליוזמה החדשה

המרכיב החשוב בפסטיבל ג'אז כלשהו הוא אישיותו וניסיונו של המנהל האמנותי. תמיד אעדיף מנהל שהוא עצמו נגן ג'אז וכאן נבחר לתפקיד אבישי כהן: מוזיקאי נהדר, חלק משלישיית הכוהנים (יחד עם יובל כהן וענת כהן המוזמנת באופן קבוע לפסטיבלים בינלאומיים), חצוצרן בעל וותק ופרסום ואורח רצוי בכל פסטיבל.

אני מאמין כי בפסטיבל הראשון בניהולו הוא יביא את המקסימום ולא יוותר גם על הצד היותר ניסיוני של הג'אז- תת הז'אנר של הג'אז החופשי שלא בא בדרך כלל לידי ביטוי בפסטיבלים גדולים.

הבחירה במוזיאון ישראל,  שהוא שותף פעיל בפסטיבל, ולא באולם אירועים שגרתי אף היא מבשרת טובות: פרט לאודיטוריום ה"רשמי" שלו ינוצלו להופעות  חללים שונים, פינות בעל גוון אקוסטי מיוחד וכו'. אני מניח שבדצמבר אי אפשר יהיה לנגן בגן הפסלים, המארח הופעות שונות בקיץ, אך יש מספיק מקום בפנים המוזיאון ויש הצע גדול של אמנות פלסטית שכדאי להיחשף אליה לפני המופעים.
 
"הצוללת הצהובה" היא המועדון הירושלמי המרכזי  המארח את רוב אמני הג'אז הבאים לירושלים וגם יוזם אירועים משלו בתחום הג'אז והרוק. רק טבעי  שהוא לוקח חלק ביוזמה החדשה ושהג'מים לאחר המופעים במוזיאון ישראל יתארחו בצל קורתו.

כן נציין שהפסטיבל הוא האירוע המרכזי בסוף השבוע הראשון של סדרת התרבות  שכל ירושלמי מכיר-"חמשושלים" .

אבישי כהן (צילום: Jay Blakesberg)

ג'אז חופשי או סטנדרטים בלבוש עברי

בחרתי להמליץ על ארבעה הרכבים מתוך מופעי הפסטיבל, אם כי גם שאר המופעים מצטיינים במקוריות ובמקצועיות.

שניר עזרא בלומנקרנץ הוא מהחניכים של הלייבל  "צדיק", בן חסותו של ג'ון זורן.  במופע נותן בלומנקרנץ פרשנות לספר השירים של ג'ון זורן  (The Book of Angels vo. 19) בצמוד לדיסק שיצא באותו לייבל. 

המוזיקאי  יליד ברוקלין מנגן על גימברי (בס מרוקאי), לצד אייל מעוז ואראם בז'אקיאן בגיטרות וקני גרוכובסקי שהוא מקיש נפלא. אליהם מצטרף כאורח מוזיקאי צבעוני ומרתק: רביד כחלני ("ימן בלוז"), הפועל בתחום מוזיקת עולם ויכול להתאים את עצמו לכל הרכב אתני ולתרום את קולו המיוחד.  

אסיף צחר הוא אחד המוזיקאים הנערצים עלי ב-25 השנים האחרונות. יוצר בעל שם עולמי בתחום הג'אז החופשי ומבעליו של מועדון "לבונטין 7", הנותן במה לז'אנר זה.  צחר הופיע ואירח את גדולי האמנים בסצנה העכשווית, אבל הפעם יופיע במסגרת טריו  Exhaust, עם שני נגניו הקבועים: הבסיסט איגור קרוטוגולוב הזכור לטוב מההרכב האוונגרדי "קרוזנשטרן ופרוחוד" והמתופף חגי פרשטמן - שם דבר לא רק בחוגי הג'אז אלא גם במוזיקה קלאסית מודרנית וביצירותיו הייחודיות.

אין הופעה של הטריו הזה דומה לקודמתה והכל יכול לקרות. לכן לא להתפלא אם בתוך המסגרת הג'אזית יבצבצו צלילי מטאל, נויז או פוסט פאנק. הופעה מומלצת ביותר. 

תחשבו למשל על שורה מתוך Foggy Day: "אני יודע  שבצפת אין ים-אבל בחופשתי לא אכפת לי להיות מטומטם" או על body and soul  שהפך ל"נפש וגוף".  דג׳יברי הפיק מוזיקלית והביא נגנים מעולים כדוגמת הפסנתרן הצעיר גדי להבי, המלווה את דג'יברי בהופעות אחרות, הבסיסט ברק מורי, הגיטריסט עופר גנור ועוד. 

אלון אולארצ'יק ואלי דג'יברי  (צילום: שרל'ה גור לביא)

  
גם את זוהר פרסקו, המקיש שקידם ללא הכר את אמנות התיפוף האתני בישראל אין צורך להציג. לא כולם זוכרים אבל הטריו של פרסקו נוצר בימי הלהקה המיתולוגית "בוסתן אברהם"- שכללה גם את נגן העוד והמורה הגדול תייסיר אליאס ואת הכנר ניסים דכוואר.
 
טריו זייראב נקרא על שמו של מוזיקאי שפעל במאה התשיעית בחצרו של הארון אל-ראשיד בבגדד. הטריו מתרכז  במוזיקה ערבית וטורקית של המאות ה- 19 וה- 20.

הפסטיבל מציע גם כרטיס זהב, המאפשר כניסה לכל מופעי הפסטיבל, בגלריות ובאודיטוריום, למשך כל שלושת ימי הפסטיבל- בעלות של 400 ₪. לרכישת כרטיסים באתר הפסטיבל