"גשר המרגלים" (ארה"ב 2015)
 
דרמה-מתח. סרטו של סטיבן ספילברג, המבוסס על דמויות ואירועים אמיתיים. בשנת 1957, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב ובריה"מ, עורך דין  מצליח בתחום הביטוח מברוקלין, ג'יימס דונובן (טום הנקס), מתבקש על ידי הסי.איי.איי לתווך בין המעצמות בחילופי שבויים לא רשמיים. האמריקאים ישחררו מרגל רוסי, רודולף אבל (מארק ריילאנס) שלכדו, והרוסים את פרנסיס גריי פאוארס (אוסטין סטוול), טייס מטוס ריגול/ צילום אמריקני שהופל על ידם ונשבה.
 
זוהי משימה מסובכת במיוחד כי דונובן נדרש לפעול באופן עצמאי, ללא קשר לכאורה לשלטונות האמריקאים, מאחר ששני הצדדים לא הסכימו להודות כי מתנהלים ביניהם מגעים כלשהם.
 
דונובן מגיע למערב ברלין, שבגבול בינה ובין מזרח גרמניה אמורים להתבצע החילופים, ומגלה שהמשימה כמעט בלתי אפשרית. הוא נתקל מהצד השני בנושאים ונותנים קשוחים, ובכל זאת מתעקש לצרף לעסקה גם סטודנט ממערב גרמניה שחצה את הגבול למזרח בתום לב ונאסר. עם אמי ריאן, אלן אלדה. 135 דקות.

גשר המרגלים  - מועדי הקרנות
 
עבודת קולנוע מעולה. מסרטיו היותר משובחים של ספילברג, לפחות מאז ראשית שנות ה-2000. הוא נשען על תסריט הדוק ותפור היטב, לו אחראים מאט צ'רמן והאחים כהן (כן כן, איתן וג'ואל!). הכימייה בין ספילברג והנקס, שזהו להם פרויקט משותף רביעי, ניכרת היטב על המסך. משחקו של הנקס הולך ומשתבח עם השנים, ובעבודתו ב"גשר המרגלים" הוא פשוט נכנס לנעלי המבוגר האחראי בשקט, באחריות, ביעילות ובאמינות. אבל מעבר לכל, ניכר בסרט חזונו של ספילברג בהפחת רוח חיים בתקופה ובכל סממניה. הוא בנה פאזל מרתק ומדויק, בזכות נרטיב מצוין, צילומיו האמנותיים מעוררי ההשראה של זאנוס קמינסקי המנוסה, סאונד יעיל, שחזורי תקופה אותנטיים, עריכה בעל קצב נכון וכו'. וכמו כן, במקצועיות רבה הוא שזר לתוך הפריים, כעזר כנגד הנקס, חבורה של שחקני משנה, רובם לא ממש ידועים אבל מאוד אפקטיביים, שכל אחד מהם נשאב באופן מושלם למשבצת אליה לוהק.        

 
גשר המרגלים (צילום: יחסי ציבור)

"ערכו של אדם" (צרפת 2015)
 
דרמה. סרטו של סטפן בריזה. תיירי (וינסנט לינדון) בן ה-51 מובטל כבר כמעט שנתיים, שבהן רמת החיים שלו ושל משפחתו ירדו באופן ניכר.
 
במפגשים עם עובדים סוציאליים ומעסיקים פוטנציאליים חדשים, וכן בסדנה בה מלמדים לכאורה מהי הנוסחה להתקבל מחדש לשוק העבודה, הוא חווה השפלות ומפחי נפש ונראה כאילו הוא נידון שלא להיקלט מחדש בפס ייצור פרנסתי קבוע.
 
אלא שבניגוד לכל הסיכויים מצליח תיירי להתקבל לעבודה, אלא שהיא מעוררת אצלו בעיה מצפונית. הוא נדרש לפקח על המצלמות בסופר גדול, ולתפוס בקלקלתם גנבי מוצרים, ואף להביך אותם. אבל הבעיה היותר קשה שלו היא כשהוא מתבקש להפליל את עמיתיו לעבודה בסופר. עולם הערכים המוסרי שלו מתחיל להתערער ובהמשך מתרסק כליל. 93 דקות.

ערכו של אדם - מועדי הקרנות
 
סרט מעולה המציג משל חברתי-מוסרי חריף ותקיף. בריזה משרטט בזעף את חוסר החמלה והאכזריות בהתייחסות האל-אנושית לעובדים המגיעים לאמצע החיים והופכים באחת לחסרי תועלת בשוק העבודה. רמיסת כבוד האדם, השפלות והתעללויות מעסיקים - הם עניין שבשגרה עבור אנשים מסוגו של תיירי, וכשהוא נקלט מחדש לתוך הלופ, אין זה אלא כדי להוציא אחרים מאותו פס ייצור, ולפגוע בפרנסתם ובכבודם העצמי. במחוות קטנות של פנים וגוף מצליח וינסנט לינדון, שחקן אופי נדיר – לשחרר צעקה גדולה. עבודה זו מתכתבת עם הסרטים בעלי האג'נדה החברתית "יומיים ולילה" של האחים דארדן ו"שלגי הקלימנג'רו" של רובר גדיגיאן. 
  

"ליד הים" (ארה"ב 2015)
 
דרמה. סרטה של אנג'לינה ג'ולי-פיט, המתרחש ב-1970. ונסה (ג'ולי-פיט), רקדנית לשעבר, ובעלה רולנד (בראד פיט), סופר אמריקני, מגיעים לעיירת חוף ציורית בפרובאנס, בעל נוף מרהיב, ומתמקמים במלון אקסקלוסיבי מעוצב.
 
מהתנהלותם זה מול זה ניכר כי השניים שרויים במשבר בחיי הנישואין שלהם, ומקווים כי היציאה מהשגרה והשהייה במקום הפסטורלי תסייע לפתור את הפלונטר. בסוויטה הסמוכה לשלהם משתכן זוג צרפתי, לי (מלאני לורן) ופרנסואה (מלוויל פופו). ונסה ורולנד בעיקר שותקים ומבלים בנפרד. הוא מנסה להחזיר לעצמו את ההשראה שאבדה לו ולהקיש על קלידי מכונת הכתיבה שלו, והיא מטיילת באזור. ובעודם מנסים להיפתח זה אל זו מחדש ולהתגבר על הניכור ביחסיהם, מגלים ונסה ורולנד חור בקיר המאפשר להם להציץ בקנאה לשכניהם העושים סקס באינטנסיביות. האם זה הטריגר לשינוי? עם נילס ארסטרופ, ריצ'רד בורינגר. 132 דקות.

ליד הים - מועדי הקרנות
 
זה לא סרט רע, אבל הוא פשוט לא מספיק טוב. עבודת הבימוי השלישית של אנג'לינה ג'ולי-פיט (אהבתי בעיקר את הקודם שלה, "לא נשבר") מצדיעה לבמאי האיטלקי הנודע מיכלאנג'לו אנטוניוני. בצילום השקט עם השוטים הארוכים, בהתנהלות האיטית, בדיבור המדוד. אבל כל זה לא הופך את "ליד הים" לסרט שמתקרב לאיכויות עבודותיו של המאסטרו האיטלקי. התסריט שלו לא מספיק מגובש והדיאלוגים שלו לא מתחברים לאמירה קוהרנטית. נראה שפרט   לאסתטיקה מוקפדת ולכמה סצנות מסקרנות - הסרט מפוספס. הקונפליקט הזוגי לא מטופל כהלכה ולא מובן עד הסוף. הצילום והלוקיישן אמנם בונים אווירה, אבל זה בלבד לא מצליח להרים את הסרט לרמה סבירה.            

לב רחב - מועדי הקרנות