היורד למעלה (צילום: יחסי ציבור)


"משברים בע"מ" (ארה"ב 2015)
 
דרמה. סרטו של דייוויד גורדון גרין. ג'יין (סנדרה בולוק) היא מנהלת קמפיינים פוליטיים שנחשבת טראבל-מייקרית ולמעשה כבר פרשה לחיים שקטים באזור כפרי. היא מתבקשת על ידי יועציו הפוליטיים של מתמודד לנשיאות בבוליביה, קסטילו (חואקין דה אלמיידה) שהיה בעבר נשיא המדינה, לסייע לו לשוב ולזכות בבחירות. בהגיעה לבוליביה מתברר לה שהקמפיינר של המתמודד המוביל ריברה (לואיס ארסלה) הוא יריב מר שלה זה שנים, פט (בילי בוב תורנטון). ג'יין מבינה שצפוי לה מאבק קשה, מאחר שהמתמודד שלה מפגר בסקרים באופן ניכר. היא פותחת בקמפיין אגרסיבי, אבל פט יעשה הכל כדי להכשיל אותה ולגרום למועמד שלו להיבחר. 107 דקות.     
 
משברים בע"מ – מועדי הקרנות
 
על הנייר יש כאן נרטיב מבטיח אודות שני קמפיינים אמריקאיים יריבים, חריפים ומחודדים, שמביאים את היכולות המוכחות והניסיון העשיר שלהם לזירת הפוליטיקה הדרום-אמריקאית המיטלטלת. כנדרש מעיסוקם, הם מכופפים את האידיאולוגיות כדי להשיג רייטינג. אלא שהתסריט והטיפול בו מפוספסים במידה רבה. הסיפור הופך להיות צפוי וסתמי, אפילו משעמם ומשמים, אם לא לוקחים בחשבון את נופיה עוצרי הנשימה של בוליביה. המשברים שג'יין עוברת בדרכה לא משכנעים, וגם הדו-קרב שלה עם פט מתנהל ומסתיים בקול ענות חלושה. לקראת הסוף יש איזו התעוררות, אבל היא מגיעה מאוחר מדי. נדמה לי שבולוק ותורנטון לא יראו בסרט הזה את אחת הפסגות שלהם. בלשון המעטה. 
  

          
"מתוך האפלה" (ארה"ב 2014)
 
אימה-דרמה. סרטו של לואיס קווילז. בני הזוג שרה (ג'וליה סטיילס) ופול (סקוט ספידמן) עוברים עם בתם הקטנה האנה (פיקסי דייוויס) לעיירה סנטה קלרה שבקולומביה. אביה המנוח של שרה הוריש לה מפעל אותו מנהל סבה, ג'ורדן (סטיבן ריאה).
 
בני הזוג ובתם משתכנים בבית מרווח בלב צמחייה טרופית, השייך למשפחה, ועד מהרה הם חשים שאירועים מוזרים מתרחשים בבית, בעיקר סביב בתם. הם לומדים לדעת שהמקומיים פוחדים מפני רוחות של ילדים, שכן לפני 500 שנה זרים שכבשו את המקום כלאו את כל הילדים בכנסייה המקומית והציתו אותה, וכל הילדים נשרפו למוות. מאז, כך מאמינים המקומיים, רוחות הילדים הזועמות מחפשות נקמה.
 
נראה כי הרוחות שמו את האנה על הכוונת שלהם, אלא שבני המשפחה לא מודעים לסכנה הממשמשת וקרבה. עם ונסה טמאיו, גילרמו מוראלס ויטולה. 92 דקות.

מתוך האפלה – מועדי הקרנות
 
אחד הסרטים היותר מופרכים שנראו בזמן האחרון. זה מתחיל מסיפור רדוד וקלוש, שלא מצליח לייצר עניין, גם כשמעורבות בו רוחות עבר של ילדים קטנים. כסרט אימה הוא נטול אלמנטים מצמררים והתפתחות הסיפור, המסתמך כביכול על אמונה תפלה של המקומיים בקולומביה, לא אמינה וחסרת כל היגיון פחות ופחות ככל שהעלילה מתקדמת. לקראת הסוף היא מגיעה לידי אירועים אבסורדיים מגוחכים. קשה אפילו לבוא בטענות לשחקנים, בהם סטיבן ריאה עתיר הקבלות, משום שלא ניתן להם מלכתחילה חומר סביר לעבוד איתו.