המחזאי, המתרגם והבמאי אלי ביז'אווי, שהוא גם אב לשתי בנות, נראה נרגש כשהוא אוחז במיקרופון ומסביר לנו הצופים מהיכן הגיע הרעיון להצגת הילדים שכתב וביים "לא דובים ולא יער".

ביז'אווי מסביר שניסה להבין כיצד קורה שבסיפור "זהבה ושלושת הדובים", ילדה קטנה נכנסת לבדה לבית זר. עם לידת בתו השנייה הוא הבין שבתו הבכורה קצת מחפשת את מקומה מחדש במשפחה וזה הוביל אותו לעיבוד החדש שיצר לאגדה המוכרת.

או במילותיו מתוך ההצגה: "לילדה אחת נולד אח קטן, תינוק, ההורים שהיו רק שלה הם עכשיו גם שלו, היא צריכה להיות שקטה, כי בדיוק מרדימים אותו. כל הזמן רק מטפלים בו ומחייכים אליו...לא דובים ולא יער הוא סיפור מסעה של אחות גדולה היוצאת לחפש את מקומה".

הרבה מדי טקסט

התפאורה המקסימה, נעה ומשתנה: ביתה של זהבה הופך לבית הדובים, המיטה נוסעת, המדף מתחלף, וגם התמונות, הטפטים, הכל תוך תשומת לב לפרטים הכי קטנים. הניסיונות החוזרים ונשנים של זהבה למצוא את המקום המתאים לה ביותר באים לידי ביטוי בהתנסויות בקערות הדייסה השונות, בכסאות ובמיטות. יש פה גם בדיקת גבולות: האם בבית הדובים מותר לצעוק ? כי בבית אסור, זה עלול להעיר את התינוק.

השחקנית הראשית סוזאנה פפיאן, כזהבה, היא ליהוק מוצלח. היא  מעוררת את התפעלותי במשחקה המצוין  וגם הבן הגדול שואל אותי במהלך ההצגה אם היא באמת ילדה.

כן מעוררת התפעלות כמות הטקסט שעליה לזכור - ההצגה מורכבת מהרבה מלל וכולו בחרוזים וכשאני כותבת הרבה אני מתכוונת להרבה מדי. כמות הטקסט מכבידה על ההצגה וגם קלילות השחקנית אינה מצליחה לכפר על כך. בין הניסיון להקשיב לטקסט לבין הרצון לעקוב אחרי מה שקורה על הבמה - קצת הלכתי לאיבוד.

לא דובים ולא יער (צילום: בני גם זו לטובה)

לאיזה גיל?

העניין הזה מקשה גם על הדיוק בהמלצה לגיל הצופים. הגעתי להצגה עם בן שבע וחצי ובן שלוש "העומדים בקריטריונים": שניהם מכירים מקרוב את ההתמודדות עם הצטרפות של אח או אחות חדשים למשפחה. 

בן השבע וחצי נהנה מאוד. ברגעים שבהם זהבה אמרה שהיא מאוד אוהבת את האח החדש שלה אבל רק לפעמים היתה רוצה שיעלם הוא הביט בי והרגיש ספק מזדהה, ספק אשם.

אמנם מה שמתרחש על הבמה, הצבעוניות, העליזות, ההומור והחריזה מתאימים בהחלט לגילאי 3 ומעלה. גם הדובים חינניים, לבושים ומאופרים באופן שעושה  חשק לחבק אותם והם ממש אינם מפחידים את הקטנים. אך מנגד  - הטקסט העמוס והארוך מתאים יותר לגילאי 7 אפילו 8, כך שהקטנים בקהל מאסו בשלב מסוים במתרחש על הבמה והחלו לחפש מפלט.

"לא דובים ולא יער" התברכה בשחקנים טובים, במאי טוב הדואג להציג את הילדה כאסרטיבית (במיוחד מול הזאב שמתבלבל בהצגה), במוזיקת פסנתר חיה מצוינת בנגינתה של ליאת פרלוב, בתלבושות נהדרות, תפאורה מקסימה אבל בכל זאת משהו בה מרגיש ארוך וקצת מייגע. מתאים לדעתי לגילאי 10-5.