מחול - מיכה שטרית בהופעה- ללב, לאוזן, לשכל

חורף, קר, גשום, תקופת בחירות. זה בדיוק הזמן ללכת לשמוע את מיכה שטרית בהופעה. מיכל בן דוד חזרה עם אור בעיניים וחמימות בנשמה.

שעתיים מופלאות

עזבו אתכם מגיטרות חשמליות. עזבו אתכם מתופים. עזבו אתכם מדיסטורשנים. אם אתם מחפשים הופעה שבאה מהלב ונכנסת ישר אליו - מיכה שטרית. זה צמד המילים שצריך להתגלגל לכם על הלשון. בשעתיים מופלאות של מופע מבצע שטרית יחד עם הקהל את מיטב הלהיטים שלו ושל "החברים של נטאשה", וזה פשוט תענוג לאוזן.

למרות האיחור בתחילת ההופעה, הכל נשכח ברגע ששטרית עולה לבמת מועדון ה"מיטש" בראשון לציון, נטול מניירות ופוזה, רק הוא ומיקי הררי על הבמה.

הקול המעושן שלו כובש את כל הקהל מייד. את תחילת המופע הוא מקדיש לשירים מאלבומי הסולו המשובחים שלו "מסמרים ונוצות", "סנטיאגו דה קובה" ו"שלהי קיץ". הקהל מתחמם, מוחא כפיים. אחר כך מגיעים שירים כמו "לפעמים" בביצוע מופלא (רון שובל שר במקור את השיר הזה של שטרית ודוכין), "בדקה אחת שפויה", "שברי את הטלוויזיה", "אם כבר לבד" ועוד הופכים לנוגעים ורגשיים באופן כזה שפשוט אי אפשר שלא להיסחף אחריהם.

ארבעה הדרנים

הקהל מצידו מפרגן לשטרית, ובכל שיר מחיאות הכפיים חזקות יותר. בשלב מסוים מיכה מרשה לעצמו פשוט לשבת על הבמה ולהתענג על העובדה שהקהל יודע בעל פה שירים שכבר מזמן לא זכו להשמעות בתחנות הרדיו השונות. בכלל, נדמה שהקהל (ואני בתוכו) רוצה עוד ועוד ממיכה. לרגע הוא מתכנן לרדת מהבמה כדי לחטוף איזו סיגריה, אבל במחשבה שנייה הוא נשאר, ממשיך לנגן, ונותן לקהל עוד קצת מהמוזיקה שלו.

אני לא יודעת מה היה התכנון המקורי לגבי הדרנים, אבל בסיכום הסופי היו לא פחות מארבעה. בכל פעם ששטרית רצה (או אפילו חשב) לקום ולנטוש את הבמה, מחיאות הכפיים לא איפשרו לו לעשות את זה. ואז שוב, עם חיוך מבויש והמון שארם הוא התיישב על הכסא, ופרט שיר קסום נוסף.

בשלב הזה זכו לביצועים "יהללו" (ששטרית שר עם עמיר בניון), "נאמר כבר הכל", "סנטיאגו דה קובה", ובשל בקשות הקהל גם "קוק בצהריים". מיכה התוודה שהוא לא ממש זוכר את המילים, ושהקהל יאלץ להירתם לעזרה. זו ממש לא הייתה בעיה...

אחרי שעתיים ומשהו של מופע מחמם ומרגש, בקושי הרגשנו את הקור בחוץ. כל הדרך הביתה זמזמתי את "שיר הבחירות" של מיכה שטרית, "אינתי עומרי", שנשמע אקטואלי מתמיד – "הקשבנו לאיש שאמר ואמר ואמר/ והאמנו לכל אחד שדיבר על אלוהים/ מילים מילים מילים/ הרבה הרבה הרבה/ אבל לא בעניין, לא בעניין שלנו/ ואת יפה, כל כך יפה/ וכמו אז גם עכשיו אינתי עומרי" . היה כייף גדול. מה גדול... ענק!

לפרטים נוספים