לפני כשש שנים הוקרן סרטו הדוקומנטרי של יוסי אבירם "כל ערב". במרכזו עמדה מערכת יחסים ארוכת שנים בין שני גברים, ראובן ורדי (75), בן דוד של אמו, ופיירלואיג'י רוטילי (65) שחיו יחד בדירתם שבפריז.  ב-2010 זכה הסרט בפרס הסרט הדוקומנטרי הארוך הטוב ביותר בפסטיבל סנט פטרסבורג.

בפיצ'ר העלילתי הראשון של אבירם, "הגבעה", חלק מהעלילה עוסק אף הוא במערכת יחסים בין שני גברים מבוגרים בפריז, שאחד מהם, הפעם דמות פיקטיבית, נושא שוב את שם קרוב משפחתו, ראובן ורדי. אלא שבמקום אדריכל, כאן הוא שוטר על סף פנסיה במחלקה לאיתור נעדרים במשטרת פריז.

"אני אפילו לא זוכר את הנסיבות המדויקות לבחירת שמו של ראובן גם ל'הגבעה'", מנסה יוסי אבירם לשחזר. "קראתי לו כך בתסריט וזה התגלגל ונשאר. כמו שאספתי כל מיני דברים אחרים מהחיים ומהסיפורים, גם זה נכלל בעניין. אבל יותר מאשר השם, לקחתי אלמנטים ממערכת היחסים בין שני הגברים בסרט הדוקומנטרי לתסריט העלילתי. לחלק האחר, של הבן שבא לחפש מישהו בפריז, אין קשר לבני הזוג מהסיפור האמיתי.

הגבעה (צילום: Mathieu Berthole)

מחיר ההומוסקסואליות

"מה שאהבתי אצלם ואימצתי זו מערכת יחסים בין שני אנשים כה שונים. האחד רוטן, כועס ודכאוני, והשני שמח ומלא חיים, ואת זה שהעניין הוא בלב הגבעה של המחיר שהאנשים האלה שילמו על ההומוסקסואליות שלהם. בדוקומנטרי אנחנו מבינים לאט לאט שהם עזבו, ראובן את ישראל ופיירלואיג'י את איטליה, בגלל שהם הומוסקסואלים ולא יכלו לחיות בחופשיות בשנים ההן, וזה קיים גם ב'הגבעה' - במחיר שראובן משלם בגלל השינוי שהוא עושה בחיים או בגלל זה שהוא הומוסקסואל. אני שמח 'לגנוב' דברים מהחיים לתסריטים שלי".

ב"הגבעה" חנוך (ליאור אשכנזי), מתקן אופניים, מסולק מבית חברתו יעל (דנה עדיני) לאחר שלא הסכים לקחת אחריות על ילדם שאמור היה להיוולד והיא ביצעה הפלה עקב כך. חנוך ישן בחנות האופניים שלו, מתרועע עם שכנו המבוגר פוגל (מוני מושונוב) ומשחק איתו שחמט.

במקביל, ראובן (נילס ארסטרופ), חוקר במחלקת הנעדרים של משטרת פריז, חי עם בן זוגו פאולו (גי מרשאן) בדירתם, אותה עליהם לפנות והם מחפשים דירה חדשה. ראובן מאתר גבר שנמלט מביתו, מורו (מתייה אמלריק), אך לא מצליח למנוע את התאבדותו.

חנוך מגיע לפריז, עוקב אחר ראובן, רוכש אופניים ורוכב למערב צרפת. שם מוצאת אותו פביאן (אמה דה-קון), אישה צעירה בהריון, שוכב על החוף חסר הכרה. הוא מאושפז אך לא מדבר, כאילו איבד את לשונו. רגע לפני צאתו לפנסיה, נשלח ראובן על ידי מפקדו כדי לנסות לדובב את חנוך.

הגבעה (צילום: Mathieu Berthole)

הגבעה (צילום: Mathieu Berthole)

"זה בעצם סרט מסע, בתוך מסגרת של סרט חקירה"

אבירם, 44, נשוי ואב לשתי בנות, הוא במקור מרמת השרון. "למדתי קולנוע תחילה בתיכון 'אלון', בסוף שנות ה-80", הוא מספר. "אחר כך למדתי ב'סם שפיגל' ולאחר מכן עשיתי טיול אופניים גדול בעולם, וגם בקטע הזה עשיתי 'גניבה' מסוימת מהחיים לטובת הסרט. לאחר מכן גרתי שנה וחצי בפריז. המורה שלי בתיכון, ענר פרמינגר, הכניס לנו לראש את עניין הגל החדש והקולנוע הצרפתי, ובפריז כידוע אפשר לראות הרבה סרטים".

"הגבעה" משלב בעצם בין מוטיבים של חיפוש זהות וחקירה.

"שלוש הדמויות נמצאות במין קו תפר כזה שבו הן מנסות להשלים עם העבר ולהתחיל משהו חדש, או מחפשות איזו הרמוניה. הדמות שמגלמת אמה, פביאן, קצת נחלשה בסרט לעומת התסריט. בגלל סצנות פחות מוצלחות שהורדנו, היא הפכה לקצת פחות ברורה ומלאה. זה בעצם סרט מסע, בתוך מסגרת של סרט חקירה. מישהו בצרפת אמר לנו שזה סרט חקירה אקזיסטנציאליסטי, או קיומי.

"אני אוהב את הערבובים האלה וחושב שהם מעניינים. אם זה יצא מוצלח או לא? זה כבר סיפור אחר. שישפטו אחרים. סרט שאני מאוד אוהב הוא 'תירו בפסנתרן', של פרנסואה טריפו, שהוא סרט אהבה במסווה של סרט משטרתי. הוא כמובן הרבה יותר מוצלח, אני חלילה לא משווה. אבל זה ניסיון שכזה".

הרזומה של אבירם מכיל לא מעט סרטים קצרים: "נסיעה לסרט" ("שילוב של דוקומנטרי ועלילתי שיצרתי בתיכון"), "אנה" - סרט עלילתי בן 18 דקות ("סרט הגמר מסם שפיגל, נעשה בפריז במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים. הוא על אב שכותב מכתב לבן שלו מפריז ונוסע לפגוש אישה שאהב לפני הרבה שנים. משחק אותו ראובן ורדי, הגיבור של 'כל ערב', וגם פיירלואיג'י מופיע שם לרגע").

כן יצר את "כמה ימים" הדוקומנטרי ("סרט על סבתא שלי והכלבה שלה, שלושה ימים בחיים שלהן. סרט על זיקנה בעיקר, שהוקרן בערוץ 8"). וגם "יחסי ישראל צד"ל", פרק בסדרה הדוקומנטרית "מלכוד 82" ("על שלושה צד"לניקים במלחמת לבנון הראשונה, במלאת לה 20 שנה"). כמו כן שימש אבירם כצלם בסרטים קצרים רבים של אחרים וכתבות טלוויזיה וכתב את התסריט ל"תחת אותה השמש", שביים סאמח זועבי.

יש לך פרויקט חדש?

"יש כמה דברים. אני עובד על תסריט עלילתי שעוד לא סיימתי ולכן עוד אין לנו מימון. אני עובד גם על תסריט לישראלית שחיה בצרפת, ועוד משהו דוקומנטרי בשלבים התחלתיים שמוקדם עדיין לדבר עליו. אני עושה עכשיו גם סרט מוזמן לערוץ ארטה הצרפתי ומרגיש בר מזל שביכולתי לעשות את הדברים האלה. אני מקווה תמיד שסרטי הבא יהיה יותר טוב מהקודם".