סרט על פועלים שחורים

"למה עזבתני" נפתח בשוט חידתי, לכאורה תלוש משאר הסרט, אך למעשה שופך אור על ההמשך. צעיר בשקית ניילון גדולה, ספק מעיל גשם, פונה אל הים, וידיו מתוחות לצדדים כמו ישו הצלוב. גם שם הסרט, "למה עזבתני", הלקוח ממזמור בתהילים, מעיד כי זהו סיפורו של אדם שהפך ל"בזוי עם... חרפת אדם... תולעת ולא איש" (תהילים כ"ב). כלומר, גיבור הסרט הולך בדרכו של ישו, דרך ייסורים קשה מנשוא, ויתכן שרק המוות טומן בחובו גאולה אפשרית.
 
בתחילת הסרט מופיע הציטוט "אם ידך הימנית תכשיל אותך, קצץ אותה והשלך ממך, כי מוטב יאבד אחד מאברך מרדת כל גופך לגיהינום". זהו משפט מכונן בתורת המוסר הנוצרית, מתוך אחת הדרשות של ישו, כפי שהיא מופיעה ב"בשורה על פי מתי". השנאה לגוף, התחושה שהגוף הטמא הוא אבי כל חטאת -  נובעת מהמשפט הנ"ל ומרחפת מעל הנצרות כולה. זוהי גם התחושה המלווה את גיבור הסרט. 
   
מוחמד (מוחמד דעאס) הוא נער ערבי, בנו של משת"פ, החי עם אמו ואחיו ביפו. האב יושב בכלא. בחיפושו אחר דמות אב, הוא מתקרב למשחיז סכינים מבוגר, גורביץ' (יובל גורביץ'), העובד באחת המסעדות בתל אביב. את הסרט ביימה הדר מורג והפיקה יעל אבקסיס, לשתיהן זהו סרט ראשון באורך מלא.
 
הסרט נפתח בכוך בו נמצא מערבל הבצק של קונדיטוריה תעשייתית גדולה. מכונת הבצק מזכירה את מכונות המלט של פועלי בנין. אחרי הכל זהו סרט על פועלים שחורים, שהקיום שלהם נדחק לירכתיה של החברה. הרעש הנורא הבוקע ממערבל הבצק משתלט על הפסקול. רעש משגע פילים. שם כלוא הנער רוב היום.
 
הוא מביט באופה, אישה קשת יום, מחומצנת שיער, המעשנת סיגריה על הבצק. הוא מאונן. בכוך הפרוץ, ללא דלת, בעמידה. פעולה זו תחזור על עצמה, באותו המקום, באותו האופן, והיא ממחישה עד כמה הצעיר חי ללא הגנה. אין שום מקום בעולם המאפשר לו לסגור אחריו דלת. לא בבית, ולא בעבודה. חשוף לעולם.
 
יונה תועה נקלעת למאפיה. הנער הערבי יוצא לגרש אותה, אז גם נחשף השלט של הקונדיטוריה: "בטעם גן עדן". שלט הצובט את הלב לאחר שנחשפנו בין כתליה לגיהינום הקטן של הצעיר. החשיפה הראשונה של שעריה של הקונדיטוריה, היא רק דוגמא קטנה לאופן החכם בו הסרט מצולם.
 
החיבור בין השוטים, והצילום עצמו, הם שמספרים את הסיפור. זהו סרט שכולו מבע קולנועי מרהיב ומחושב. מרהיב בקדרותו. לא יכולתי שלא לחשוב על הבמאי רובר ברסון שדיבר אודות הקולנוע הרע כ"תאטרון מצולם" והקולנוע הטוב ככזה שמעביר סיפור לא במלל, כי אם בצלילים ובתמונות.

"למה עזבתני" הוא אמנם סרט קשה לצפייה, מבהיל ומאתגר, אך אסור להחמיצו. משום שהוא מראה לנו את חייהם הקשים של אנשים החיים בתוכנו, (קשים, אולי בגללנו) והוא עושה זאת בדרך של קולנוע טהור. 



למה עזבתני (צילום: יחסי ציבור)