ארקדי דוכין מבקש להתחבר לתמימות, לחמלה ולשקט נפשי – כל מה שקשה למצוא כאן ביום יום. בריאיון להבמה הוא מספר על המופע החדש עם הזמרת הצעירה לימור עמר ועל התקליט שעומד לצאת בקרוב.
מה יהיה במופע החדש?
במופע יש שירים מכל התקופות – שירים של נטשה, שירים שכתבתי, שירים מהתקליט שלי. זה מופע מאוד אינטימי וקרוב לקהל, מאוד ראשוני. אני מופיע עם לימור עמר, זמרת חדשה ומוכשרת. השירים מתחלקים ביני לבינה, אנחנו עושים גם דואטים. יש כמה שירים שהיא שרה לבד.
איך נוצר החיבור האמנותי ביניכם?
לפני שש שנים היא הגיעה עם אבא שלה (שהוא המתופף מישל עמר) לארוחה שבישלתי אצלי. היא הייתה אז ילדה, רק בת 15. אחרי שאכלנו ואבא שלה ביקש שתשיר. שמעתי אותה ונדלקתי. מאז עקבתי אחריה בחמש השנים האחרונות עד שהחלטתי לעשות משהו ביחד.
איך זה לחלוק את הבמה עם זמרת?
זה נעים וזה רענן. זה מתאים לחלק גדול מהטקסטים של השירים- דיאלוג בין גבר לאישה. זה קצת יותר תיאטרלי ויוצר עניין. אני גם שר לבד, אבל יש 10 או 15 שירים שאנחנו שרים ביחד.
ועל הבמה - רק אתם והפסנתר?
כן. אני מופיע כבר 10 שנים עם פסנתר. בכל אלבום שלי אני מגשים איזושהיא פנטזיה – קצת אלקטרוני, קצת להקות. בפסנתר יש משהו שהוא בלי אופנה, שהוא נצחי יותר ושיישאר כל הזמן בצורה זו או אחרת. זה כמו אצל ניל יאנג – לפעמים הוא עם הרכבים ולפעמים הוא לבד ובעצם הוא הרבה לבד עם גיטרה.
יש הכנות לאלבום חדש?
כרגע אני באולפן, בהקלטות לאלבום חדש שייצא עוד חודשיים שלושה. עדיין אין לו שם, אני מתלבט בין כמה שמות. הכיוון הוא רוק - ניל יאנג, פינק פלויד דברים כאלה. מה שמיוחד באלבום הוא שאנחנו שלישייה- אני מנגן בבס, ז`אן-פול זימבריס בתופים ומיקי הררי בגיטרות. אנחנו משתדלים לא להתרחק מהצבע של הטריו. זה יהיה אלבום מאוד אינטימי, מאוד נאיווי. אני מאוד מחפש להתקרב לתמימות, לחמלה, לשקט נפשי לאהבה.
כל מה שאין פה ביום יום..
ובדיוק בגלל זה צריך את זה במוזיקה.
המופע הקרוב של ארקדי דוכין יתקיים ב- 31 בינואר בתיאטרון המעבדה בירושלים.
לפרטים נוספים
האתר של ארקדי דוכין
עוד על דוכין במומה
הילה אהרון בריק
28/01/2004
:תאריך יצירה
|