ביום שני ייפתח במוזיאון תל אביב "פסטיבל פליציה בלומנטל" בפעם ה-18. את הפסטיבל הגתה הציירת והזמרת אנט סלין, בתם של הפסנתרנית פליציה בלומנטל ושל האמן ואספן האמנות מרקוס מיזנה. אנט סלין ממשיכה לשמש כמנהלת האמנותית של הפסטיבל והיא הקובעת מדי שנה את הנושאים המרכזיים שסביבם נרקמים אירועי הפסטיבל השונים.
 
חתונות מוזיקליות חד-פעמיות

בפרקי אבות ישנה משנה האומרת בין היתר "בן 13 למצוות, בן 18 לחופה". האם גם בפסטיבל את מעמידה חופה?
 
"בהחלט! חלק מהמפגשים שאנחנו מזמנים קשורים בתרבות היהודית. כבר ביום הראשון של הפסטיבל ייפגשו הכליזמר האשכנזי שמוצאו במזרח אירופה והמקאם שנולד כאן במזרח התיכון. לצד מופע של הפסנתרן גלעד מישורי שמלחין טקסטים של המשורר אברהם סוצקבר שכתב ביידיש, יתקיים מופע שבו מפגישים מלחינים שפועלים היום עם הטקסטים של מחמוד דרוויש, של יהודה הלוי ופסוקים מספר "תהלים".
 
"אם אתה מדבר על חתונה בגיל 18, שמחת החתונה כאן היא כפולה ומכופלת. אם תיקח את כל 18 המופעים בפסטיבל תראה שניתן לראות כל אחד מהם כמפגש, או להגדרתך, כחתונה: מפגשי תרבויות, מפגשי סוגי אמנות שונים ובעיקר סוגי מפגשים שלא קורים במסגרות אמנויות במה אחרות."
 
כמה זמן את נערכת לפסטיבל הזה?

"ההכנות לכל פסטיבל אצלנו נמשכות לפחות שנה שלמה ולפעמים גם שנתיים." 
 

אנט סלין (יח"צ)

מילת מפתח: סקרנות
 
איך את בוחרת את הנושאים המרכזיים לכל פסטיבל?
 
"קנה המידה הראשון, או אמת המידה הראשונה, היא הסקרנות שלי. הסקרנות של למלחין, לסופר, לצייר שאולי מכירים אבל לא מספיק, שמוכר במקום אחר יותר מאשר כאן, לסביבה התרבותית שבה הוא יצר, הכל מסקרן ומגרה את הדמיון האישי שלי. אחרי שאני גיליתי עניין, נותר כמובן לנסות להעביר אותו אל הקהל. אני חייבת לומר שאת הסקרנות הזאת קבלתי בירושה מהוריי ועל כך אני אסירת תודה לשניהם עד היום הזה.
 
"אם תבדוק את מכלול היצירות לפסנתר שאמא שלי, פליציה בלומנטל, הקליטה, תגלה מהר מאד שיצירות נפלאות רבות נותרו בהישג ידו של חובב המוזיקה בזכותה. היא פנתה למלחינים מוכרים פחות שההיסטוריה המוזיקלית לא עשתה עימם צדק והחזירה אותם למקומם הראוי. הוא הדין באבי שלא רק שהיה יוצר בזכות עצמו, אלא גילה מגיל צעיר סקרנות בעיקר לציירים שהיו לימים חבריו ולעבודותיהם. הוא ידע להפוך את סקרנותו האישית לנכס תרבותי נגיש, בזכות העברת אוספיו למוזיאון ובאמצעותו לציבור הרחב. אני גאה במסורת זו של בית הורי ומנסה להגשים את אותה סקרנות בכל פסטיבל מחדש."
 
למשל?

"למשל המלחין אנריקה גרנדוס. ראשית הוא לא מוכר מספיק כאן, ושנית חשוב על סיפור חייו, ובייחוד על סופו הטרגי במלחמת העולם הראשונה. ניזכר לרגע כיצד סיים את חייו בדיוק לפני מאה שנה במרץ 1916. גרנדוס חיבר סוויטה לפי ציוריו של פרנסיסקו גויה, שהיתה לימים לאופרה שלא עלתה על הבמה בפריז, - לפי התכנית המקורית – אלא על בימת המטרופולין בניו יורק. 
 
"לאחר ההצגה תכנן גרנדוס לשוב לספרד, אבל הנשיא וילסון הזמין אותו לנגן את הסוויטה המקורית בבית הלבן. גרנדוס נענה ודחה את נסיעתו. הוא ואשתו הגיעו לאנגליה ומשם תכננו לחצות את התעלה בדרכם הביתה. אבל ספינתם הותקפה על ידי צוללת גרמנית. הם הורדו לסירות הצלה. גרנדוס ראה שאשתו נפלה מסירת ההצלה ומתחילה לטבוע, הוא שישב בסירה אחרת זינק למים בנסיון להציל אותה ובסופו של דבר טבע.
 
"באחת התכניות אנחנו מפגישים את שלישיית הפסנתר "אפסיונטה" מישראל ואת שלישיית "קֶליפֶּה" ממלאגה בספרד שלישיה שחברים בה זמרת שהיא גם רקדנית ושני נגני גיטרה. שני ההרכבים יחד יבצעו בקול, בתנועה ובנגינה יצירות של גרנדוס, דה פייה, טוּרינה, אלבניז וגם סרסאטה וקטעים מתוך מחזהו של לורקה "חתונת הדמים".
 
"החיבור אינו שגרתי שכן ההרכב הקלאסי הישראלי יצטרף להרכב שעיקר עיסוקו הוא מוסיקת הפלמנקו המקורית. אבל המפגש עם גרנדוס לא מסתיים שם. באירוע אחר בפסטיבל תתקיים הרצאה על הצייר פרנסיסקו גויה, שציוריו היו מקור ההשראה לסוויטה ולאופרה. 


טריו אפסיונטה (יח"צ)
 
הרומן ההומוסקסואלי של לורקה
 
"לא רק גויה וגרנדוס בולטים בפסטיבל השנה, אלא גם יוצרים ספרדים חשובים, למשל סרוונטס. אנחנו מקדישים ליוצרו של דון קישוט הרצאה והקרנה של סרט שנעשה על פי המחזמר "איש לָמַנשָה" לפני כ-45 שנים בכיכובם של פיטר אוטול כדון קישוט וסופיה לורן כדולצ'יניאה."
 
מקום נרחב בפסטיבל מוקדש לגדול יוצריה של ספרד - פדריקו גרסיה לורקה. לורקה זכה כבר להרבה תשומת-לב על במות בישראל. מה מיוחד בתכנית החדשה?


"נכון, ובכל זאת הערב, שהוכן על ידי יוסי בן-נון ולצדו עוד שישה שחקנים ומוזיקאים, מתבונן בלורקה מחדש בזכות המסמכים שנחשפו לפני פחות מארבע שנים. מסמכים מעידים על סיפור האהבה שבין לורקה לעיתונאי ומבקר האמנות חואן רמירז דה לוקה. דה לוקה העביר תיבה ובה מכתבים וחפצים אישיים שהוא קבל מלורקה כשהוא היה בן 19, במהלך הרומן הסוער ביניהם.
"הרומן הזה החל במדריד והיה אמור להסתיים מעבר לים ביבשת אמריקה, אבל מלחמת האזרחים בספרד קטעה את תכניתם לחיות יחד. דה לוקה שרד את המלחמה, לורקה כידוע לא. במופע הייחודי יבואו למרכז הבמה קטעים ממכתביו של דה לוקה, ודרכם נלמד דברים חדשים על היוצר החשוב."

"אני משמרת את רוח הוריי"
  
אני מניח שזו שאלה קשה כי את מעורבת בכל המופעים, ובכל זאת - יש יוצר או אמן שייחשף בפסטיבל הקרוב, הקרוב ללבך במיוחד?
 
"נראה לי שיש כזה והוא המלחין אוסוולדו גוֹליחוֹב. גוליחוב הוא מלחין יהודי שנולד בארגנטינה, הגיע לישראל לאחר לימודים בבואנוס איירס וכאן בשנות ה-80 היה תלמידו של קופיטמן באקדמיה למוזיקה בירושלים. משנות ה-90 המוקדמות ועד היום, המוזיקה שלו מבוצעת על ידי גופי המוזיקה והאמנים החשובים ביותר בעולם.

"הוא יוצר מרתק וכאן בפסטיבל נזכה להכיר אותו במפגש בלתי אמצעי ולשמוע יצירה שלו שתשיר נורה פישר, זמרת צעירה מהולנד שגליתי תוך כדי שיטוט באינטרנט. היא תשיר בקונצרט עם התזמורת הקאמרית הישראלית יצירה של גוליחוב.  אני מאד אוהבת  לגלות אמנים צעירים, ויש לנו כאלה בשפע השנה."



נורה פישר (יח"צ)

 
מה את מחפשת אצל הצעירים, האם זה בעיקר כישרון?

"הכישרון הוא דבר חשוב ואי אפשר בלעדיו, אבל אני מתרשמת מצניעותו של אמן צעיר, ללא מערכת יחסי ציבור משומנת. כך למשל התלהבתי מן הזמרת הצעירה נורה פישר ללא כל מידע מוקדם. לאחר זמן גליתי שהיא בתו של המנצח הנודע איוון פישר, שבשעתו הופיע לצדה של הזמרת ההולנדית הנודעת אלי אָמלינג. 
 
"הקשר המשפחתי לזמרה אולי הגדיל את הערכתי אליה אבל לפני כן חשוב לי כוח הרצון שהאמן מפגין על הבמה ובעיקר התשוקה. שוב אני חוזרת כאן להוריי, כי נראה לי שגם את התשוקה, שבלעדיה אין אמנות, ירשתי משניהם ואת רוחם אני משָמרת בפסטיבל." 
 
תמיכה ממוזיקאים עתירי ניסיון

מצעירים מתלהב גם המנצח אריאל צוקרמן, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית שינצח על הקונצרט שבו ינוגנו יצירותיהם של גוליחוב, ישראלי החי בארצות הברית, ושל גלעד מישורי החי בגרמניה. בקונצרט שני בכיכובם של צעירים הסולנים יהיו זוכי תחרויות האביב הזמרת דניאלה סקורקה, הצ'לנית מיכל בק, הפסנתרן אלון פטרילין ונגן הסקסופון עמית דובסטר.

"אין כמו לנצח על צעירים. זו תמיד חוויה מיוחדת. בשונה מן הפילהרמונית הצעירה ששם רובם ככולם תלמדי תיכון, כאן יש לי סולנים צעירים אבל לכולם כבר היה די זמן להתחיל בקריירה עצמאית. התכנית המגוונת כוללת יצירות של רוסיני, מוצרט, בטהובן, סן סאנס וגלזונוב.
 
"מבחינת ההכנות אני לא רואה שום אתגר מיוחד כי כולם כבר צברו ניסיון בהופעות לא מעטות לפני קהל. העניין הוא עצם קיום הקונצרט. בעבר הרחוק קיימה קרן התרבות אמריקה-ישראל קונצרטים מסוג זה, כשזוכי תחרויות מנגנים ביחד בהרכב קאמרי וכסולנים עם תזמורת מרכזית בארץ. המתכונת הייתה קיימת אבל נעלמה, ובזכות הפסטיבל היא חוזרת שוב."

אריאל צוקרמן (צילום: אנטוני הופמן)


אבל באותן שנים רחוקות, מתוך רצון לתת הזדמנות לצעירים נוספים, זימנו גם מנצח צעיר שינצח על הסולנים הצעירים.

"אני מבין שהנתונים של אותן שנים רחוקות אילצו את המארגנים להצמיד מנצח צעיר לסולן צעיר, אבל אובייקטיבית זו אינה הדרך הנכונה. מנצח צעיר צריך להופיע כמנצח על תזמורת מיומנת שתיעתר לניצוחו בקלות ולעומתו סולנים צעירים צריכים את התמיכה של המוזיקאי עתיר הניסיון שמלאכת הליווי נהירה לו.
 
"הרווח של שני הצדדים גדול לאין שיעור. כל אחד מן הצעירים בחר את התכנית שלו ואנחנו נמצאים כאן כדי לתת לו את התמיכה להיחשף כזוכה תחרות - גם אם הוא או היא ניגנו בעבר כסולנים. התלהבתי מן העבודה איתם בחזרות ואני מחכה להופעה מול הקהל."

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 9-4 באפריל 2016 במוזיאון תל אביב לאמנות. מחירי ההרצאות: 60 ₪ (30 ₪ לידידי המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל), מחירי הקונצרטים: 150-60 ₪ (105-50 ₪ לידידי המרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל). להזמנת כרטיסים: 03-5410167, 03-6077020.

לרכישת כרטיסים