קרימינל (ארה"ב, 2016)

אקשן. סרטו של אריאל ורומן. בילי (ריאן ריינולדס) הוא סוכן סי.אי.איי הנשוי לג'יל (גל גדות). בעת ביצוע משימה חשאית חשובה בלונדון, עוקבים אחריו גורמים עוינים ומצליחים לחסלו.

במאמץ מיוחד, תוך שימוש בטכנולוגיה מדעית מיוחדת שפיתח, שותל ד"ר פרנקס (טומי לי ג'ונס), בהוראת ארגון יריב לסי.אי.איי, שבראשו קווקר (גארי אולדמן), את תאי מוחו של פופ בראשו של ג'ריקו (קווין קוסטנר), אסיר מסוכן, אלים ובלתי צפוי, בתקווה שישלים את המשימה.

במוחו של ג'ריקו המבולבל והבלתי צפוי קיימות עכשיו שתי ישויות, וזו של פופ מובילה אותו לביתו, שם הוא פוגש באשתו ג'יל, אותה הוא "זוכר", באמצעות חלקי המוח של בעלה המנוח, ומנסה להבין מהי המשימה שעליו לבצע, כשבדרך הוא נתון למעקב ואף לניסיונות חיסול. 113 דקות.

קרימינל - מועדי הקרנה

הבמאי ורומן, ישראלי במקור, הרכיב סרט בעל פאזל אקשן מסובך, אך מאוד אפקטיבי. בכל הקשור לקצב, סצנות פעולה והפעלת הקאסט המיומן שעמד לרשותו, יצר ורומן עבודת קולנוע מותחת ועוצרת נשימה, שלא תיתן לכם מנוח מההתחלה ועד הסוף.

הבעיה העיקרית של הסרט הזה היא שקשה לעקוב אחר העלילה המפותלת והמסורבלת שנבנתה באמצעות תסריט (של דאגלס קוק ודייוויד וייסברג) שלא חס על הצופה. אם לוקחים כנתון בסיסי את העובדה שלא ניתן לעקוב אחר העלילה ולהבין כל הזמן מי נגד מי, כמה ולמה, ניתן בהחלט ליהנות מסרט בעל אקשן מסחרר, עשוי היטב. תרומה עצומה לכך מספק גם קוסטנר, במשחק מצוין. 
 

"פרנקופוניה" (רוסיה-צרפת 2015)

דרמה. סרטו של אלכסנדר סוקורוב. כיבוש צרפת על ידי הנאצים ותאוותם ורצונם לשים ידיהם על אוצרות התרבות ההיסטוריים ובעלי הערך האמנותי העצום, של מוזיאון הלובר הפריזאי הנודע, עומדים במרכז הסרט.

מנקודת מוצא זאת יוצא סוקורוב להתבוננות רחבה על האיומים המתמידים כמעט על המורשת התרבותית ההיסטורית העולמית, בגלל שנאה ומלחמות.

ברית מוזרה נרקמת בפריז מול מזימתו של היטלר, שכבר ניכס לעצמו את אוצרות התרבות של היהודים, ואותם שלח למחנות ההשמדה, ובין כוונות הזדון שלו באשר לאוצרות מוזיאון הלובר. לא ברור אם רצה לשרוף אותם או להעבירם למחוזות הרייך השלישי, אבל את הקטסטרופה ניסו למנוע ז'אק ז'וז'אר, מנהל המוזיאונים הלאומיים של צרפת, והיסטוריון האמנות הנאצי וולף מטרניך, שקיבל פקודה להעביר את היצירות לגרמניה. 87 דקות.

פרנקופוניה - מועדי הקרנה

ב-2002 הוציא הבמאי הרוסי המהולל אלכסנדר סוקורוב את "תיבה רוסית", יצירת מופת שצולמה בשוט אחד בן 96 דקות. "פרנקופוניה" זוהי חוויה אסתטית-אמנותית שונה, אם כי גם בה הוא יוצר את הזיקה הבלתי נמנעת בין תולדות האמנות וההיסטוריה האנושית. הסרט מורכב משילוב מהפנט של הז'אנרים העלילתי והדוקומנטרי, אותם טוען סוקורוב בחוויות אישיות ובעולם דימויים עשיר.

חלק מהתחביר הקולנועי שלו כאן מורכב מאיסופם וחיבורם יחדיו של צילומי שחזור נהדרים וחומרי ארכיון משמעותיים, והכל יחד מניב יצירה שמצד אחד מאוד דידקטית, אך מן הצד השני מפעימה, אינטלקטואלית ומעוררת השראה. "פרנקופוניה" אינו סרט קל והצפייה בו מאתגרת ומחייבת מאמץ. אבל שווה להשקיע בזה.

"מיסייה שוקולד" (צרפת 2016)

קומדיה-דרמה. סרטו של רושדי זם, בהתבסס על סיפור אמיתי שהתרחש בצרפת בתפר שבין המאה ה-19 וה-20. רפאל פדייה, יליד קובה, היה ליצן הקרקס השחור הראשון שהופיע בצרפת וכונה שוקולד (עומר סי). הליצן פטיט (ג'יימס ת'יירה) הזמין אותו לקיום מופע קומי משותף, והשניים הפכו לאטרקציה מצליחה במונפרנאס בתקופת ה"בל אפוק".

המופע שלהם היה מבוסס על אפיזודות בהן הליצן הלבן משפיל את השחור, בועט באחוריו וכו', והנוסחה הזו הפכה את שניהם לכוכבים. אלא ששוקולד היה מהמר כפייתי וההפליה שחש עקב היותו נחות בשל צבע עורו, גרמו לו לפרוש מהמופע. אבל הוא לא שיער מה תהיינה התוצאות. עם נעמי לבובסקי. 110 דקות.

מיסייה שוקולד - מועדי הקרנה

רושדי זם, שחקן בעיקר (בין היתר הופיע ב"תחיה ותהיה", על העלאת יהודי אתיופיה לארץ, ודיבר בו קצת בעברית), מתגלה כבמאי מצוין. הסרט, לכאורה מוצר מסחרי קומי לכל הקהל, וככזה הוא עומד בכל הקריטריונים, אבל ברובד אחר שלו הוא מטפל בבעיות כבדות ורציניות, גזענות, אפליה בגלל צבע עור, פערי מעמדות, עולם הקרקס הקומי כזירת השעשוע של הבורגנות הצרפתית ועוד.

בסרטים מסוג זה התזמון חשוב מאוד, וזם יצר סרט שאין בו רגע דל. הוא לא מתפתה רק לרצות את הקהל, ובמהלך העלילה נכונו לצופה גם סצנות לא קלות. באורח אירוני, עומר סי, העושה תפקיד מעולה כליצן השחור הראשון בצרפת, הוא כוכב הקולנוע השחור היחיד בצרפת כיום. גם ת'יירה - נכדו של צ'רלי צ'פלין, ואפשר לזהות בחזותו ובמשחקו את הייחוס המשפחתי הזה - מצוין. מומלץ מאוד.

"לג'יין יש אקדח" (ארה"ב 2016)

מערבון. סרטו של גאווין אוקונור, על פי סיפור מאת בריאן דאפילד. ג'יין (נטלי פורטמן) נשואה לביל (נח אמריק) ויש להם בת. אלא שביל הוא פורע חוק החבר בכנופיית "בישופ בויז". כשהוא חוזר הביתה פצוע קשה, היא מטפלת בו במסירות, אך מבינה ששום דבר כבר לא יהיה כבעבר. הוא אומר לה שה"בישופ בויז", מהם ברח, לא ינוחו ולא ישקטו עד שיחסלו אותו.

ג'יין פונה בבקשת עזרה לדן (ג'ואל אדגרטון), חבר ילדות שהיה בן זוגה בעבר. תחילה הוא מסרב, אבל בעקבות תקרית ירי בה שניהם מעורבים הוא משנה דעתו והשניים רוכבים לביתה, כדי להיות מוכנים לתקיפת ה"בישופ בויז". עם יואן מקגרגור, רודריגו סנטורו. 98 דקות.

לג'יין יש אקדח - מועדי הקרנה

הסרט צולם כבר בראשית 2013 ועבר הרבה תלאות בדרך למסכים. תחילה הייתה אמורה לביימו האוסטרלית לין רמזי, ובתפקיד דן היה מייקל פסבנדר. אלא שהשניים הסתכסכו ומצאו עצמם מחוץ להפקה. בהתראה קצרה נכנס לתמונה אוקונור, וכך גם אדגרטון. אבל עם או בלי קשר, התוצאה הסופית מאוד בעייתית.

התסריט רזה-בסיסי-שדוף, מאוד לא מפותח ונטול כל מורכבות. אמנם בשלבים שונים בסרט יש טוויסטים בעלילה ומתגלות עוד ועוד עובדות ששופכות אור על הסיפור, אבל זה קורה בפלאשבקים פשטניים, כמו בטלנובלה ירודה. נראה שכל השותפים להרפתקה הזו, ובראשם פורטמן, יירצו לשכוח ממנה כמה שיותר מהר.

"הדיבוק" (ישראל-פולין 2015)

דרמה. סרטו של מרצין ורונה. פיטר (איתי טיראן) מגיע מלונדון לכפר פסטורלי בפולין, שם הוא עתיד להינשא לארוסתו ז'נטה (אגנשקה גולבסקה). אבי הכלה מעניק לו שטח אדמה, כדי שיבנו עליו את ביתם, אבל בזמן חפירת התשתית לבית, מוצא פיטר במקום עצמות אדם. הוא מחליט שלא לגלות זאת לאיש, כדי שהחתונה תתנהל כמתוכנן. אלא שככל שהוא מנסה להדחיק את הסוד, חש הגבר הצעיר שהוא נשלט על ידי כוח שאינו יודע מיהו או מהו. במהלך החתונה צפות חוויות קדומות של האחוזה בה מתקיים האירוע, ועל פיטר משתלטת נשמה אחרת, שלא זכתה להתחתן. 90 דקות.

הדיבוק - מועדי הקרנה

סרטו של מרצין, שאי אפשר שלא לאזכר את התאבדותו לפני הקרנת הסרט בפסטיבל חיפה, מבוסס על "בין שני העולמות: הדיבוק", שנכתב כידוע על ידי הסופר הרוסי - יהודי ש. אנ-סקי, ואשר זכה לאינספור עיבודים וגרסאות, בתיאטרון ובקולנוע. תחילת הסרט מסוגננת ונבנית בה אווירה מיוחדת, כשהמקום בו יינשאו בני הזוג נראה שכטעון עבר מסתורי. אבל ככל שהעלילה מתקדמת, והחתונה המתנהלת בעיצומה בעוד בחתן אוחז דיבוק, נראה כאילו הבמאי לא ידע כיצד לחבר את כל הקצוות ולנווט את הסיפור למקום נכון.

אף שיש בסרט אוסף של סצנות סוריאליסטיות הזויות - התפרים הגסים ביניהן נראים יותר ויותר מגוחכים, לא מחוברים ונטולי משמעות ואמירה. התחושה היא של פספוס והחמצה גדולה.

"הגל החמישי" (ארה"ב 2016)

פנטזיה. סרטו של ג'יי בלאקסון, המבוסס על רב המכר של ריק יאנסי. ארבעה גלים של מתקפות קטלניות מהחלל החיצון, השמידו את רוב אוכלוסיית כדור הארץ. הצעירה בת ה-16 קאסי (קלואי גרייס מורץ) מנסה להימלט כדי להימנע מפגיעתו של גל המתקפה החמישי, שצפוי שיהיה האימתני והקטלני מכולם, ובתוך כדי כך מנסה למלט גם את אחיה הצעיר סמי (זקארי ארתור). צעיר מסתורי בשם אבאן (אלכס רואו), שקייסי פוגשת וחוברת אליו, עשוי להיות התקווה האחרונה שלה. 112 דקות.

הגל החמישי - מועדי הקרנה

"מי יאהב אותי עכשיו" (ישראל 2016)

דוקומנטרי. סרטם של האחים תומר וברק הימן. סיפורו של סער מעוז, בן למשפחה דתית לאומית בת שבעה ילדים, משדה אליהו. בנעוריו הוא עומד על זהותו המינית, יוצא מהארון, אך בגלל תגובתם הקשה של בני משפחתו, הוא עוזב הכל וטס ללונדון.

בלונדון הוא מעצב מחדש את חייו וזהותו, מתנתק ממשפחתו ומתרחק מהדת והופך חבר במקהלת הגברים הגאים של לונדון. אלה הופכים לבני משפחתו האלטרנטיבית. לאחר שהוא מאובחן כנשא של נגיף ה-HIV, מחליט סער לשוב לארץ, אף שהקרע עם בני משפחתו נראה כבלתי ניתן לאיחוי. 85 דקות.

מי יאהב אותי עכשיו - מועדי הקרנה