הקסם של מוצרט (תיאטרון הקיבוץ)
 
וולפגנג אמדאוס מוצרט היה ילד עם כשרון פנומנלי. בעוד אחותו הגדולה מריה אנה (נאנרל), התאמנה בנגינה השכם וערב, לוולפגנג הספיק להקשיב לנגינתה כדי ללמוד.

לכישרון של "וולפי", כמו שקוראים לו בהצגה, יש מחיר כבד, הוא נאלץ להתאמן בנגינה, לוותר על משחקים עם חברים, ולבלות בחברת מבוגרים הנהנים להקשיב לנגינתו. דני לשמן המוכשר משחק היטב את תפקיד הילד שכשרונו לעיתים מהווה טרדה יותר מברכה. הוא רץ ומתרוצץ על הבמה, מוסיף פלפל להצגה ולמרק שמכינה מנהלת משק הבית.

בעיני בלטה לטובה רות רסיוק, ששחקה את אנה. רסיוק, ילדת מוזיקאים בעצמה, היטיבה לבטא את הקשר בין האחים ואת חוסר היכולת לפרגן כשהקנאה משתלטת, ובעיקר הקסימה אותנו עם נגינתה בחליל ובקולה הנפלא. את האווירה הווינאית התקופתית הצליחו להשיג בעזרת התפאורה המקסימה וכמובן התלבושות - הבגדים המפוארים, שמלות המחוך עם הקשת מתחת לשמלה שהפכו לכלובי ציפורים בעוד וולפגנג הילד יוצר את "חליל הקסם" המפורסם כמשחק בינו לבין אחותו.

לסיכום, הצגה שבאמת מעבירה מעט מן הקסם של מוצרט, גם על ידי קטעי המוזיקה לאורך ההצגה. הילדים שלי, בני 8 ועשר הלומדים נגינה בעצמם, נהנו מאוד. לדבריהם, הם הבינו פתאום שהיה ילד מאחורי המלחין המחונן עם הפאה, ובעיקר שכשרון הוא מתנה אם יודעים לעשות בה שימוש נכון.

מומלצת לגילאי 6 ומעלה. כשעה 

25-24 באפריל ב- 10:30, 12:00, 15:00, 16:30. ביתנו עליון. כרטיס: החל מ-55 ש"ח. הקסם של מוצרט

הקסם של מוצארט (צילום: יוסי צבקר)


זהב, בצל ושום דבר בכלל (העמותה לקידום תיאטרון מופת)

עזרא, צלם טלוויזיה חסר תשוקה, מלווה את נחמן חוקר הארצות הסקרן. במסעם הם מגיעים למזוניה - ארץ נסתרת שאיננה נמצאת על המפה, מתוך בחירה.

ראש העיר, שהיא אישה, זוכה שם בקדנציה נוספת בזכות תבשיליה המשובחים. תיכף בחירות, והיא תעשה הכל כדי להבחר שוב, ואפילו תעבור על החוק. בעיר בה אין יוצא ואין נכנס שולחת ראש העיר את שני עוזריה הנאמנים אל מחוץ לעיר, כדי להביא תבלינים חדשים. עזרא ונחמן מכירים להם את הבצל עליהם לא שמעו בעיר כלל. ראש העיר נותנת לאורחים ארגז מלא זהב תמורת פקעות הבצל. אז מופיע חיים, יריבו משכבר הימים, מגייס את עזרא לצידו ורוצה גם הוא זהב תמורת השום. מה יקבל חיים בארגזים... מי שלא מכיר את המקאמה מלאת ההומור וחכמת החיים שכתב חיים נחמן ביאליק עליה מבוססת ההצגה, שירוץ לראות בעצמו.

ההצגה מצוינת, מלאת הומור, עם ליהוק מוצלח - איציק לילך, ורדי מוסקוביץ', אופיר וייל, נירית אהרוני שוויצר, מאור ממן ואלעד רביב מצחיקים עד כי נראים כמו דמויות מצוירות. העיבוד מודרני, השפה לעיתים גבוהה ולעיתים בסלנג המוכר לכולנו. זהו תיאטרון בז'אנר התיאטרון השחור, עם תפאורה יפה מעץ בנוסח תכניות הריאליטי המצויות בשפע בערוצינו לאחרונה. הטקסט המשובח והמחורז הזכיר לי באיכותו את "עוץ לי גוץ לי" של שלונסקי, ולבן שלי הזכיר הסיפור את עלילות "דוד אריה" של ינץ לוי.

אבל בעיקר, יש בהצגה מסרים נהדרים: למטרה אין שום ערך, צריך להנות מן הדרך... ובחיים כל הזמן משתנה המזל, פעם יום דבש ופעם בצל...

מומלצת לגילאי 5 ומעלה. כשעה 
 
24 באפריל ב-10:30, 12:30, 14:30, 16:00. 25 באפריל ב-10:30, 13:30, 15:30, 17:30. מדעטק. משך ההצגה: כ-60 דקות. כרטיס: החל מ-55 ש"ח. זהב, בצל ושום דבר בכלל 
אופוריה (תיאטרון חיפה)



זהב, בצל ושום דבר (צילום: יוסי צבקר)





אופוריה (תיאטרון חיפה)

אושרי הילד עובר עם משפחתו לאופוריה, העיר השמחה בעולם. לאט לאט הוא מגלה שהחוקיים מחייבים להיות שמחים גם כשלא רוצים בכך ומתחיל למרוד.

זהו מחזמר קשה לעיכול - מצד אחד מסרים חשובים על החשיבות של מתן מקום למנעד של רגשות, ביניהם עצב וכעס; מצד שני סטריליות במראה הכללי של ההצגה -  קסדת שטיפת מוח, רמזים לאלימות הבאה לידי ביטוי בכפייה, במילים ובמעשים כלפי הילדים. גם כאן ראש העיר היא אישה, פרופ' סוזי -  מטורפת הן בלבושה הססגוני והמשעשע והן בכפייה שלה את אנשי עירה לשמחה ואושר. מדי פעם תרמוז שגדלה בבית עם אם דפרסיבית שדכאה אותה כילדה.

הסגנון הזכיר לי מאוד את הסרטים של טים ברטון, הרעיון  - קצת את הסרט "הקול בראש". המוזיקה חיה, הדמויות מעוצבות להפליא - הילדים מקסימים ההולכים והופכים לרובוטים ממושמעים לנגד עיננו. בולטים במשחקם הגובל בטירוף אפרת ארנון הפרופ'ועופר עמרם מנהל הפנימיה.

הילדים מאוד אהבו את ההצגה, להפתעתי, כי זו בהחלט לא הצגת ילדים קונבנציונלית, ותהיתי אפילו אם אינה מתאימה יותר למבוגרים.

מומלצת לגילאי 5 ומעלה. כשעה ורבע

25-24 באפריל ב- 10:00, 13:00, 16:30. 26 באפריל ב- 10:30, 13:00. אולם קריגר. משך ההצגה: כשעה
ורבע. כרטיס: החל מ-55 ש"ח. אופוריה - העיר השמחה בעולם



אופוריה (צילום: יוסי צבקר)




צ'יצ'ה – אגדת קצב (התיאטרון העירוני הרצליה)

תיאטרון מחול אפריקאי, הצגה מוזיקלית קצבית המתבססת כולה על כלי נגינה אפריקאים. מורן ארביב גינס מפליאה לספר ולשחק, מרתקת אותנו להקשבה, ומובילה את הסיפור כשהיא לוקחת אותנו לאפריקה הרחוקה.

זהו סיפורה של הילדה צ'יצ'ה (רוני עינב), הילדה שמרגע שנולדה מוצאת את הקצב בכל דבר ואינה יכולה להפסיק לנוע. גם כאן כשרונה לכאורה מהווה מכשול וגורם לה להיות לעיתים קצת מגושמת ומפוזרת, מפילה, שופכת ולא מצליחה להתרכז בשום משימה. לי היא הזכירה ילדה עם הפרעת קשב וריכוז, או כמו שמתאים יותר להצגה: ילדה עם הפרעת קצב וריקוד.

הילדה לומדת להבין שכשרונה יוביל לדברים טובים אם תבין מה היא מסוגלת לעשות ומה קצת פחות. בהצגה חיות, מדבר, מים, ריקוד, כלי נגינה מרהיבים, מוזיקה חיה וקצב. "בכל דבר יש קצב בשמחה בעצב מבוקר ועד ערב...", שרים השחקנים.

לסיכום - הצגה מקסימה עם תפאורה מינימליסטית ומדויקת, עושה חשק לרקוד ולטייל.

מומלצת לגילאי 3 ומעלה. כשעה

25-24 באפריל ב-10:30, 12:30, 15:00, 17:30. מוזיאון חיפה לאמנות. משך ההצגה: כ-60 דקות. כרטיס: החל מ-55 ש"ח. צ'יצ'ה - אגדת קצב

צ'יצה - אגדת קצב (צילום: יוסי צבקר)


פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים יתקיים ב-26-24 באפריל 2016 (חול המועד פסח), במתחם תיאטרון חיפה. טלפון להזמנות כרטיסים: 04-8600500. אתר הפסטיבל
לרכישת כרטיסים