חלק לא מבוטל מהמבקרים קטלו, אבל הסרט "ילד טוב ירושלים" כבר רשם למעלה ב-70 אלף צופים בקופות, ונראה כי עדיין לא אמר את המילה האחרונה.

הכוכבת שלו, מיטל גל סויסה, לא מתרגשת מהביקורות הלא מחמיאות. "ידענו מראש שמבקרים מסוימים לא יתחברו לסגנון הזה", היא אומרת.

"וזה בסדר שלא כולם אוהבים. יש תחושה שהסרט מצליח ומעריכים את העבודה שעשינו. זה סרט שנעשה מהרבה אהבה ולכל אורך תהליך העבודה זה היה שם וזה גם מה שעובר בסופו של דבר מהמסך. כך אני מרגישה באופן אישי וגם התגובות הן כאלה. הכי משמח אותי כשאני שומעת שאנשים התרגשו וצחקו והסרט גם עורר אותם לשאול שאלות על החיים שלהם. נראה שזה מה שהסרט הזה עושה".

"מבחינתי האישית, אני יכולה לומר שעוד לפני שהתקבלתי לסרט הזה, כמישהי שיש לה רצונות ויעדים בקריירה, אחד מהם היה לעשות תפקיד בקומדיה. והנה זה קרה. אפשר לראות בזה יד המקרה, אבל אני מאמינה שכשאתה מגדיר לעצמך מה אתה רוצה, אז אתה מכוון לשם. וכשיש סנכרון בין מה שאתה רואה בעיני רוחך ובין היקום, זה קורה. אני מאוד מאמינה בזה".

ילד טוב ירושלים (צילום: טליה רוזין)

מ"האלופה" עד למסך הגדול

גל סויסה עשתה דרך ארוכה מאז הפציעה על מסך הטלוויזיה בטלנובלה "האלופה". תפקיד ראשון כבר בגיל 18 וחצי, שללא ספק שם אותה על המפה. הילדה היפה שהגיחה למרכז מחיפה מכוונת מטרה, רקדה והופיעה בפרסומות כבר מגיל צעיר מאוד ואף דגמנה, עבדה כמלצרית וכמוכרת בחנות בגדים, עד שלבסוף היא מצאה את הנישה המתאימה והנכונה לה - משחק.

גם היום, בגיל 29, היא מצוידת בלוק צעיר של נערה מראשית הדרך, אלא שהרזומה המקצועי התעבה כאמור ותפס נפח. אחרי "האלופה" היא לקחה פסק זמן ללימודי משחק, חזרה ורשמה תפקידים, בין היתר בפיצ'רים "פנתר לבן", "אנשים כתומים", "העולם מצחיק" ו"אפס ביחסי אנוש", בסרט הקצר "אישך, תשוקתך" ובסדרה "להיות איתה".

וכעת, כפי שכיוונה לשם, גל סויסה המוכשרת עושה לראשונה תפקיד נשי ראשי בקומדיה רומנטית/ סרט Feel Good/ קראוד-פליזר המהנה "ילד טוב ירושלים", עבודת הביכורים הקולנועית של רועי פלורנטין, שברזומה שלו בין היתר בימוי פרקים ב"ארץ נהדרת".

גל סויסה מגלמת בסרט את נטליה, דוג-ווקרית (מוציאת כלבים לטיולים, בתשלום), צעירה חופשיה, ספונטנית, נטולת התחייבויות. עדי (עמוס תמם), איש מחשבים חנון שקיבל בשורת איוב, שהוא חולה בסרטן סופני וימיו ספורים, פוגע וכמעט דורס אותה. המפגש הטראומתי עושה את השינוי לשניהם. לאחר שנודע לה על מצבו, היא מוציאה אותו מחייו התבניתיים המרובעים, בהם לא זכה בהערכה מאשתו מעין (מלי לוי), עורכת דין בוגדנית, מבנם (ארי נשר, בנו של אבי נשר) שלא שם עליו ומהבוס שלו שמזלזל בו. נטליה סוחפת את עדי להרפתקה פריקית-רומנטית מציתת דמיון. הוא מתמסר טוטאלית לה ולאטיטיוד שלה, הרי החיים (שלו) באמת קצרים והיא עוזרת לו "לשחרר מתוכו את הזאב הפנימי".

"גם ב'פנתר לבן', הייתי הדמות הנשית הראשית, יסמין, אבל שם היה יותר פוקוס על מערכת היחסים בין אלכס (יבגני אורלוב) ודוד (זאב רווח)", אומרת גל סוויסה. "אבל כאן אני מרגישה שהייתה איזו קפיצת מדרגה מבחינת העבודה שלי על התפקיד. יש משהו בנטליה שמאוד מניע את העלילה. היא זו שנותנת לו את הפוש. המצוקה שלו עוררה בה רצון טוב, להאיר לו ולכוון לו את החיים, ממקום שאין מה להפסיד. אתה חי את הכאן ועכשיו, שאלה באיזשהו מקום גם המחשבות של מיטל. הסטייט-אוף-מיינד שלי".

מיטל גל סויסה (צילום: תום מרשק)

"הרגשתי שהיא משפיע לי על החיים"

את דומה לנטליה?

"מבחינת החיבור שלי אליה, הרגשתי שהיא משפיעה לי על החיים. כשהתחלנו חזרות ובדקתי וחיפשתי, עמוס אמר לי, עזבי, פשוט תהיי את, תשחקי את עצמך. בהתחלה הייתה לי תחושה שהיא ממש לא אני, אולי מישהי שהייתי רוצה להיות. כי יש תמיד את מי שאנחנו חושבים שאנחנו, מי שאנחנו רוצים להיות ומי שאנחנו באמת. ובתוך תהליך החזרות והצילומים התהווה משהו, מן סימביוטיקה וערבוב כזה בין מיטל ונטליה. יש בי קונפליקט. קצת הייתי רוצה להיות יותר כמו נטליה, משהו חופשי ומשוחרר, פרי-סטייל ופרי-ספיריט כזה".

איך בעצם זכית בתפקיד?

"קיבלתי את התסריט וכשקראתי אותו חשבתי, וואו, איזו דמות כיפית. הוא היה כתוב מצוין, רן אפלברג(התסריטאי) טוב מאוד בזה. התחברתי לדמות ולרומנטיקה שבסיפור. אני חושבת שהם בחנו לתפקיד נטליה את כל הבנות בארץ בערך בקבוצת הגיל הרלוונטית, ויודעת גם שהייתה להם התלבטות בשלב הסופי. ואני זכיתי. אחר כך עשיתי מאצ'ינג עם עמוס, ומאז ולכל אורך ההפקה זו הייתה חוויה שהרגשתי שעשינו בכיף ועם מלא אהבה".

נטליה שבסרט חוותה גברים מאכזבים, כאלה שבאים ללילה ובורחים. באופן אישי, חווית התנסויות מבאסות כאלה?

"לא היו לי כאלה, אבל זה לאו דווקא בגלל שהייתי מפורסמת. זה לא חוק בל יעבור שלמי שמוכר זה לא קורה. גם אנשים כאלה, ואולי בעיקר הם, חסרי ביטחון ויכולים ליפול לכל מיני מערבולות ביחסים. נטליה אמנם פגועה מגברים, וכאילו הם כבר מאחוריה, ואז עדי מגיע ולאט לאט מתפתח אצלה משהו כלפיו. מה שעשה לה את זה אצל המרובע הה בהתחלה זה שהוא סיפר לה שהוא חולה והולך למות. והמצוקה הזו עוררה אצלה רצון להאיר לו את החיים. ממקום של אין מה להפסיד, אתה חי את הכאן ועכשיו. היא נשמה טובה, מצילה בעלי חיים, כלבים וחתולים הם החברים שלה. נכון שהיא מאוכזבת מבני אדם. כשבדקתי איפה החיבור הזה שלה עם עדי שכל כך שונה ממנה, הם כמו שני הפכים, אבל הבנתי שאצלו קיים באופן לא מודע הדבר הזה שנטליה צריכה, ובדמות שלה יש את הדבר שהוא צריך".

אחת האמירות בסרט היא שמי שהוא ילד טוב ירושלים, ספק אם יזכרו אותו, ומי ש"רע" משאיר חותם.

"בטוב יש משהו חד-מימדי. אין איתו בעיה, אין דרמה. ואנשים שהם טראבל-מייקרס עושים הרבה יותר רעש ואולי מטביעים יותר חותם. אבל אני אדם שהוא דווקא עם גישה של לחפש את הטוב ולא את הרע. עדי בתור הילד הטוב פעל כפי שחינכו אותו, כצוואת אביו. אבל כאשר נופלת עליו נטליה הוא פועל מתוך רצון לעשות טוב לעצמו".

באופן אישי, היית בוחרת בגבר כזה, חנון, אפילו משעמם?

"זה סרט, עם רומנטיקה, אז הדמויות קצת סטריאוטיפיות. בחיים האמתיים זה יותר מורכב. בגדול, בהתייחס לדמות הזו, לא בטוחה שהייתי בוחרת בגבר כזה. לא שהייתי הולכת על מישהו מופרע, אלא על אדם ששונה בראש, בתפיסה שלו. אבל אנחנו כל הזמן בטרנספורמציה ומשתנים. מה שאתה היום זה לא מה שהיית ולא מה שתהייה. מה שאתה היום זה לאו דווקא הבן אדם שתהייה בעוד שנה. אתה יכול לפגוש פתאום מישהו שיהפוך אותך ב-180 מעלות, ויגרום לך לגלות על עצמך דברים שלא ידעת. ההליכה בתלם, ההגדרות, המשבצות, כאילו מכתיבות לנו מה אנחנו, מי אנחנו, איך אנחנו אמורים להתנהג בחיים. וזאת הסכנה. כי אז אנחנו לא באמת יכולים לגלות את הפוטנציאל שלנו. באנשים יש בדרך כלל פוטנציאל הרבה יותר גבוה ממה שהם חושבים".

מיטל גל סויסה (צילום: תום מרשק)

"מעניינת אותי ההתפתחות האישית"

לשחקני המשנה על ארבע שהיו כפופים למרותה בסרט, לא הייתה לה בעיה להתרגל. זה שלוש וחצי שנים יש לה כלב בשם יונתן. "הוא הכל מהכל, תערובת מקסימה", היא מספרת. "ראיתי בפייסבוק תמונה של שני כלבים אחים בני חודשיים, בתוך סלסילה, שרצו למסור לאימוץ. לא נשארתי אדישה אליה. ישר שלחתי הודעה לבחורה שהביאה אותם מאיזה כפר בצפון ולקחה אותם לאומנה במודיעין. נסעתי ולקחת אחד מהם, ומאז אנחנו חיים יחד באושר. גם זו הייתה סיבה שהרגשתי מתאימה לתפקיד הדוג-ווקרית. כלבים ממושמעים להחריד, וחמשת הכלבים שהצטלמתי איתם בסרט היו מאומנים. עשיתי איתם לא מעט חזרות וגם נסעתי לכפר ויתקין, למאמן שלהם, כדי להתאמן על ללכת איתם ולהשתלט עליהם. זה לא פשוט. אבל בשורה התחתונה, כל יום צילום שבו השתתפו הכלבים, היה עוד יותר שמח מיום אחר. הם מביאים שמחה לחיים. היה כיף לעבוד איתם".

גם גל סויסה, יפהפייה בעלת לוק אקזוטי, היא תוצאה של ערבוב מופלא של אם אשכנזית ואב מרוקאי. "אני מגיעה מבית מעורב, שאצל סבתא אחת אוכלים קוסקוס בחג ואצל השנייה גפילטע פיש", היא מחייכת. "אבל מה שמגדיר אותי זו לא זהות עדתית כזו או אחרת".

אחד מתחומי הפעילות המרכזיים שלה זהו תרגול יוגה. "הגעתי די בטעות לשיעור בפעם הראשונה, בגיל 17, ונהניתי, היה לי כיף", היא מספרת. "סיימתי את השיעור עם תחושת של חצי היי, כשהגוף שלי מרגיש פתוח וחזק. וזה מה שגרם לי להישאר. משם זה התחיל, והתפתח והתגלגל והתחיל להגיע לעוד כל מיני רבדים.

"יותר מאשר לסמן וי ועוד וי בחיים ובקריירה, מעניינת אותי ההתפתחות האישית. זה מה שמשך אותי ליוגה ולהעמקת הלמידה שלי בה, וגם ללמד יוגה. מהמקום של להיות כל הזמן בתנועה, בתזוזה, בהתפתחות, בהתבוננות. שאלה קבועה שאני נשאלת היא, למה אחרי שכבר שיחקתי בטלוויזיה ו'האלופה' שם אותי על המפה, עזבתי הכל והלכתי ללמוד משחק. לא באמת ידעתי לשחק כששיחקתי ב'האלופה'. שיחקתי ממקום מאוד אינטואיטיבי. הרגשתי שאני עוד צריכה להתפתח, זה משהו שבטבע שלי. גם מתוך עניין וגם בשביל להשתכלל".

ילד טוב ירושלים (צילום: רן מנדלסון)