סצנת הפתיחה של "שכנים 2" מעניקה למעריצי "שכנים" את התחושה של חזרה הביתה.

ניקולס סטולר, שביים גם את הסרט הראשון, מחזיר אותנו היישר לחדר המיטות של בני הזוג מק (סת' רוגן) וקלי (רוז ביירן). השניים, המגדלים בת אחת ומצפים לילדה נוספת, מקיימים מין סוער שמסתיים בתקריב על פרצופו המלא קיא של מק.

קלי ההרה, הקיאה עליו במהלך המשגל, אך זה לא מפריע להם לקנח בנשיקה סוערת. תיאור אופטימי של חיי נישואין, הוא תמה חוזרת בקומדיות הפרועות של סת' רוגן (שחקן, תסריטאי ומפיק) וחבורתו.

גוון של העצמה נשית

מעריצי החבורה ישמחו לגלות כאן תמות אופייניות נוספות: חיבה עזה לעישון גראס, אחוות גברים בעלת גוון הומו ארוטי, הורות גרועה (אם שופטים על פי הקריטריונים המקובלים) ואנשים בוגרים המסרבים להיפרד מנעוריהם.

הפעם מתווסף גם גוון חדש ומפתיע של העצמה נשית. מפתיע משום שבחורות נקראו עד כה בסרטים אלו "זונות", ואחד המשפטים שחזרו על עצמם בכל הסרטים "סופר באד", "אננס אקספרס", "סוף" ו"הלילה שלפני" - היה BROs before HOEs. כלומר, אחים (גברים) לפני זונות (נשים).

שכנים (צילום: יח"צ)

במקביל לעלילת הזוג המוכר, אנו מתוודעים לשלוש צעירות שאך הגיעו לקולג'. הן מגלות שלאחוות הנשים המסורתית אסור לקיים מסיבות פרועות, בעוד שלגברים מותר ועוד איך! ("אחווה" היא מועדון חברים לתלמידי קולג'. לגברים אחווה משלהם, ולנשים משלהן) השלוש מחליטות להקים אחווה שתצפצף על החוקים המסורתיים. הן מעסיקות כמנטור את טדי סנדרס (זאק אפרון) מי שהיה ב"שכנים" מנהיג האחווה יחד עם פיט רגזולי (דייב פרנקו).

מלחמת הצעירים ב"זקנים"

כיוון שפיט יצא מהארון ועומד להתחתן עם בן זוגו, טדי נזרק לצמיתות מדירת הרווקים שלהם. הוא עובר לגור בבית האחווה, הנמצא באותו בית של האחווה שהנהיג בתקופת הקולג'. בית זה, כידוע, צמוד לביתם של הזוג. וכמו ב"שכנים", מתנהלת מלחמת חורמה בין הצעירות ל"זקנים", כפי שהן מכנות אותם. המלחמה יורדת לפסים מלוכלכים של ממש, למשל השלכת טמפונים מדממים לעבר חלונות בית הזוג.

שכנים (צילום: יח"צ)

מוצלחת במיוחד היא סצנת הריקוד של טדי סנדרס בפיקניק המסורתי של הקולג'. בנות האחווה משתלטות על מכירת הגראס בפיקניק ויוצרות מונופול, כדי להרוויח את סכום הכסף הדרוש להן לשכר דירה. טדי שהתנגד לפעילות זו, פוטר וערק למחנה הנגדי. במהלך הפיקניק הוא עולה לבמה המרכזית ומבצע מופע חשפנות. בנות האחווה נוטשות באחת את עמדת המכירה, ומתגודדות בלהט סביב הבמה. מק גונב להן את החומר שנשאר ללא השגחה.

למרות הרעננות בבימוי, ככלל, הסרט מאכזב. הוא דומה מדי לראשון וישנה תחושה של חזרה ושחיקה. הצלחתי אמנם לדוג כמה בדיחות, אך אלו לא הספיקו כדי להחזיק את כל הסרט. מי שאינו מעריץ מושבע, בהחלט יכול לוותר. אני, לתחושתי, לא בזבזתי את זמני. אך שוב, אני מעריצה שרופה.


שכנים (צילום: יח"צ)