בין דלתות דמיוניות
״מלון רנדוו״, או בשמו המקורי L'Hotel du libre change (מלון הסחר החופשי), היא קומדיית מצבים ודלתות מסוף המאה ה-19, מאת ז׳ורז׳ פיידו ומוריס דבלייה ששמו הושמט מטעמי ״נוחות״ בחזית התכנייה ומוזכר-מוקטן כשותף ברשימת הקרדיט בפנים. רק ברשימת מחזות פיידו שהועלו בארץ המופיעה בתכנייה צוין כי המחזה נכתב על ידי השניים - משחק זיהוי קטן בהתאמה מלאה למחזה.
כך גם שמו העברי של המחזה. ב-1959 הוא הוצג בתיאטרון אהל בתרגום של יאיר בורלא ובבימויו של מנחם גולן תחת השם ״מלון פרדיסו״ שניתן גם לגרסה הקולנועית מ-1966 עם אלק גינס, רוברט מורלי וג׳ינה לולובריג׳ידה. ב-1985 המחזה חזר לבמה הישראלית עם תרגום של נסים אלוני שהועלה בהבימה תחת השם ״מלון קטן בצד״ ובבימויו של מיקי גורביץ׳.
עתה המחזה מועלה בקאמרי תחת השם ״מלון רנדוו״ בנוסח משותף מצוין של הבמאי אודי בן משה והמתרגם אלי ביז׳אווי. הצמד הזה עשה הכל להחיות את המחזה שנקודת המוצא שלו היא השיעמום של חיים בזוגיות כדת וכדין, והחיפוש אחרי משהו ״אחר״, רצוי זמין למין צדדי באיזה מלון קטן.
מלון רנדוו (צילום: ז'ראר אלון)
העלילה מספרת על קבלן פריזאי במיטב שנותיו שרוצה לאהוב, אבל לא את אשתו העריצה, שנועלת אותו בבית כשהיא נקראת אל מיטת חוליה של אחותה. את החצי השני של ההזדמנות לממש את תאוותו מעניק לו שותפו שבדיוק נקרא לבדוק בית מלון שמספרים כי רוחות רפאים משוטטות בו. הוא יוצא אליו ואשתו נענית לחיזוריו של הקשיש כאמצעי לנקום בבעל הקרחון שלה.
וכך גיבורי הפארסה הזאת, כולם חוץ מאחת, יחד עם אנשי המלון ושוטרים ינהלו בו מרדף אחר עצמם, בין הדלתות של דמיונם הבריא פחות, או יותר, שפותחים וסוגרים הבמאי והמתרגם כצמד תככנים זריזים שמערימים על הקהל הפתעות והצחקות בכל דקה במהלכה. בן משה דואג שנקלוט אותן בשיטה אודיו-ויזואלית האומרת שמה שטוב פעם אחת יהיה טוב פי שלושה בפעם הרביעית, וסולם בחוץ יציל את המצב בפנים.
וזה עובד בסיוע השותפים המצוינים שלהם: לילי בן נחשון, מעצבת האין-תפאורה-עם-עיטורים, שפנסים סביב לה מאירים כמיטב דמיונו של אבי יונה בואנו (במבי), התלבושות שאורן דר עיצב כתזכורת נוסטלגית לאופנה של ראשית המאה ה-20, וקרן פלס, עם להיט ילדים פוטנציאלי ועוד הברקות מוזי-קוליות שנוהלו ותוכנתו ובוצעו על ידי אוהד בן אבי. מחמאות גם למחלקת הפאות של הקאמרי.
מלון רנדוו (צילום: ז'ראר אלון)
שחקנים מצוינים להברקות
שמואל וילוז׳ני רוקד את תפקידו בחן, במורא ובמופת, עם גוון כחלחל בשערו, וענת וקסמן, לוהטת מאוד ונושכת בקול גדול בתפקיד זוגתו הרודה בו, וביחד הם זוג בסגנון שאינו רומז חלילה להשראה בת זמננו ומקומנו. מיכה סלקטר מעצב בשרמנטיות את השותף המוזר והצונן כבר חמש שנים אל זוגתו שרוני הדר מלהיטה אותה כהוגן כפרי זמין לחרמן הנלהב. הארבעה הם שחקנים מצוינים שיודעים להסתבך, לחטוף מכות, ולהצחיק במיטב הרעיונות וההברקות של פיידו-דבלייה וביז׳אווי-בן משה.
סיבוך קטן בתחילתה של פארסה מצמיחה סיבוכים קטנים אחרים הגדלים כאשר גיבורינו האמיצים מוצאים את דרכם למלון הקטן שאליו גם מגיע מכר אלמן ואב מסור בדמותו של נדב (טראמפ) אסולין, ששוב מקבל מבן משה את הצופן לכספת שמתוכה ישוב ויגנוב את ההצגה. הפעם הוא עושה זאת יחד עם גשמים וברקים ועם שלוש בנותיו סוזאנה פפיאן, ירדן לויתן וליאת שטרן שיכלו להשתתף בזמריה אם לא באירוויזיון.
למלון מגיעה, ולאותה מטרה כמו הקבלן, המשרתת שלו בגילומה החמוקי של נטע פלוטניק ואיתה יובל סגל כאחיין השפינוזאי של השותף. שם מחכים להם, כמו לכל השאר, רובי מוסקוביץ׳ כמנהל ההודי והחרזן של המלון, ושלומי אברהם כמבלבל-בוי הרב-פעמי בין דיירים וחדרים, ובסופו של דבר גם דורון צפריר, כמפקח משטרה שמחפש שיפוצניק, ופקודיו שוטר א׳ אורי סממה ושוטר ב׳ אריאל קורט.
העמדת פנים, מסיכות, רמאויות ונוכלויות רודפות זו את זו ובקצב מסתחרר ככל שמתקרבים אל סוף ההצגה. כולם מרמים חוץ מהמפלצת העריצה שיצאה אל אחותה החולה ולא הגיעה אליה. לא, לא מה שחשבתם, כשהיא נעלמה בתחילת האמצע של המערכה הראשונה וחזרה בתחילת האמצע של המערכה השלישית אחרי הרפתקה מסמרת שיער.
מה קרה לה בין לבין? האם זה קשור לרוחות רפאים? האם גם לה יש רומן צדדי? את זה תגלו כשתלכו גם אתם לערב של סחר חופשי ב״מלון רנדוו״.
מלון רנדוו (צילום: ז'ראר אלון)