"זוזי, את מסתירה את החברה של משה פרץ"
 
"לפני כמה שנים," מספרת אלונה אפשטיין, המנהלת האמנותית של פסטיבל ווֹקס פֶמינֶה (קול הנשים) השלישי שייפתח ביום שלישי הבא, "זכיתי בפרס על יצירה תזמורתית שהגשתי בעילום שם לתחרות שאורגנה על ידי אקו"ם. העובדה שהיצירה הוגשה בעילום שם עשתה את הזכייה למרגשת יותר. התחושה מתגמלת - שופטים את היצירה ולא את היוצרת. ואז ידיד שסיפרתי לו על הזכייה, ידיד שגם הוא מלחין, עמית למקצוע, הגיב בזו הלשון: "יפה שנותנים פרס לנשים צעירות ויפות!" שמחתי מאד להימנות עם הנשים היפות. אבל איך השופטים ידעו, הרי היצירה הוגשה בעילום שם?
 
"כשהגעתי כעבור זמן מה לטקס קבלת הפרסים, התלבשתי חגיגית, שמלה אלגנטית, נעלי עקב וכולי. באולם התקרב אלי צלם. יפה, חשבתי, מצלמים את הזוכים. נעצרתי... "זוזי גברת, את מסתירה לי את החבֵרה של משה פרץ." בעקבות הטקס ותגובות העולם הגברי החלטתי להצטרף לפורום המלחינות וגם עמדתי בראשו."



                                אלונה אפשטיין (צילום: ודים אלשיץ)
 
המצב הזה של קיפוח מלחינות הוא תופעה ישראלית?
 
"לצערי הרב זו תופעה כלל עולמית. לפני שלוש שנים הייתי במפגש של מוזיקאיות החברות בארגון כלל עולמי. המפגש התקיים באיטליה ולקחו בו חלק נציגות מ-36 מדינות, ביניהן מלחינה מצרפת. היא הציגה את המצב בארצה, והתיאור היה של לא פחות מנידוי נשים. מעט מאד פרופסוריות למוזיקה.
 
"היא עצמה הציעה שינוי בחומרי הלימוד של תולדות המוזיקה ולכלול בהם גם את תרומתן של הנשים, וכמובן שהצעתה לא התקבלה. נשים מלחינות אינן קיימות בקונצנזוס. כמובן שהייתי שמחה מאד שלא להיות פעילה בפורום של נשים מלחינות. אני מאמינה שפעם עוד יהיה שוויון."
 
יש מדינה  שבה המצב טוב יותר?
 
"נראה לי שהמצב בפולין טוב יותר, בעיקר משום שהמדינה היא מטריארכאלית. לנשים בחברה הפולנית מעמד שונה מאשר בארצות אחרות. יש עוד דוגמאות. בקוריאה יש אוניברסיטה שבה לומדות רק סטודנטיות, אין שם בנים סטודנטים. אולי משם יצמח השינוי." 
  
לא אומר שמצב המלחינות בישראל מצוין אבל בכל זאת תמיד היו מלחינות ויצירותיהן הושמעו, גם אם פחות מאלו של מלחינים גברים.
 
"תמשיך לבדוק ותגלה את מה שאני גיליתי, אין מסגרות להשמעת מוזיקה שחוברה על ידי נשים. תבדוק מסגרות של ביצועי מוזיקה ותגלה שתמיד אין קשר בין מספר המוזיקאיות הפעילות בחברה לבין ייצוגן על הבמות. ב-80 שנות פעילותה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית נראה לי שנוגנו כעשר יצירות של מלחינות.
 
"מטרתם של איגוד הקומפוזיטורים או של אקו"ם הוא לקדם ביצועי מוזיקה ישראלית, אבל לא בהכרח לקדם יצירה של נשים ולכן אין מסגרות. אני כאמור הצטרפתי לארגון לפני כחמש שנים." 

את פורום המלחינות הקימה בשנת 2000 המלחינה הגר קדימה מתוך כוונה להביא לנוכחות משמעותית של יצירת נשים החיות ופועלות בישראל. הפסטיבל היה לעובדה קיימת בשנים האחרונות.
 
"המוזיקה הערבית הקלאסית נועדה לאניני טעם"
 
"אם נחזור עוד לתחום ההיסטורי הרי שבתכנית הלימודים של תולדות המוזיקה מוזכרות בדרך כלל שתי נשים: הילדגארד פון בינגן, יוצרת ומלחינה שפעלה בגרמניה במאה ה-12 וברברה סטרוצי, מלחינה ויוצרת באמנויות אחרות מאיטליה של המאה ה-17. תמיד היו נשים בתחומי המוזיקה ויש כל הזמן נשים יוצרות. אבל להכניס אותן למסגרות קבועות ובכללן לתכניות לימוד זו משימה לא קלה.
 
"זאת הסיבה שבפסטיבל ווקס פמינה תמיד תיוצגנה מלחינות מתחומים שונים. בעבר היו אלה מלחינות כמו קלרה שומאן או אלמה מאהלר, שחיברו יצירות שיכולות לעמוד בכל מסגרת מוזיקלית בתכנית עבודה של כל אולם, לרבות פסטיבלים ובוודאי בכל גוף מבצע, ויש דגש על מוזיקה אתנית."
 
אתנית זה מושג רחב. לכל ארץ בעולם יש מוזיקה אתנית ובארץ הגירה כמו שלנו יש הרבה מוזיקות אתניות.
 
"נכון, אנחנו בחרנו מוזיקה אתנית של המזרח התיכון, יצירות שמקורן מתרבות הלדינו, תכנית שהיא סופ-מערב ומחווה למוזיקאית הגדולה אום כולת'ום. ואל תצא מהנחה שיש כאן הליכה לקראת או פזילה לכיוון של שרת התרבות. כי המוזיקה הערבית הקלאסית, למשל, היא מוזיקה לאניני טעם ולא פונה לאוכלוסייה גדולה."


מרינה טושיץ (צילום: שמוליק באלמס)
 
קולות ראשוניים וחדשים
 
ובכל זאת יש כמה מלחינות בישראל ששמותיהן עולים לעתים מזומנות כי מבצעים את היצירות שלהן. השאלה היא האם כל המלחינות תומכות בפעילות המגדרית-אמנותית שלכן?
 
"לא כולן, אבל אם נדבר בשמות הרי שבטי אוליברו משתפת איתנו פעולה ואלה מילך-שריף לא מאמינה בדרך ששלנו."
 
בעשורים הקודמים היו מלחינות שפעלו כאן בישראל. האם יצירות שלהן יבוצעו בפסטיבל?
 
"הרעיון שלנו הוא להביא קולות ראשוניים וחדשים וכאשר פונים ליצירות שכבר נכתבו יש להן מסגרת רעיונית כזו או אחרת. היה לנו ניסיון לא מוצלח בעבר כשביקשנו יצירות חדשות ובדיעבד התברר שקבלנו יצירות שחוברו שנים קודם ואולי גם זכו לביצוע. החזרנו את היצירות האלה למלחינות.
 
"לקראת הפסטיבל הקרוב הוצאנו 'קול קורא' ובו הצענו למלחינות לחבר יצירות שאורכן לא יעלה על שלוש-ארבע דקות לאחד מן הכלים הבאים: קול, כינור, ויולה, קרן יער ועוּד. הגיעו עשרות רבות של יצירות ומי שמיין אותן היו האמניות שתבצענה אותן: זמרת הסופרן רונה ישראל-קולת, הכנרית הדס פבריקנט, הוויולנית אליאנה לוונברג, הקרננית עדית מינצר ונגנית העוּד מרינה טושיץ, שדרך אגב תעמוד בקרוב בראש פורום המלחינות.
 
"הבחירה האישית הקלה כמובן עליי, כמנהלת מוזיקלית, בתהליך המיון של היצירות. היו כמה הפתעות. אליאנה לוונברג גילתה שהיצירות לוויולה מישראל היו טובות יותר מאלה שהגיעו מחו"ל וכך יצא שהיא תנגן יותר יצירות ישראליות. הפתעה אחרת היא יצירתה של המלחינה הנורבגית קריסטין בולסטאד, שאינה מוגדרת דווקא לכלי זה או אחר, ולכן כל האמניות יבצעו אותה, כל אחת בתורה. המופע נקרא 'פמיניאטורה'." 
  
מוזיקת נשים מימי הביניים
 
ואם כבר עוסקים בהפתעות, הפסטיבל מתקיים השנה בשני אתרים מוכרים בתל אביב - הקונסרבטוריון הישראלי ואולם צוותא. האתר השלישי, מוזיאון רמת גן, הוא כתובת שאינה מזוהה עם פעילות מוזיקלית.
 
"נכון, כמו הרכבים רבים גם אנחנו מצאנו את עצמנו מול האיסור שהטילה עיריית תל אביב על קיום מופעים במרכז פליציה בלומנטל, שהיווה כתובת טבעית לפסטיבל. הגענו למוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן שליד קניון איילון. רעיונית המקום הולם את הקונצרטים שלנו. אנחנו מקוות שגם יגיע קהל. ברמת גן יתקיים אירוע הפתיחה של 'ווקס פמינה', והוא מתקשר בדיוק לחשיפת הכיוונים השונים של הפסטיבל."
 
מה מחכה לקהל בפתיחה?

"הצלילים הראשונים השנה הם גם הצלילים המוקדמים ביותר - אנסמבל קנטילנה במוזיקת נשים מימי הביניים. לא רבים יודעים שהייתה אז מוזיקת נשים והנה היא כאן. כעבור שעה וחצי מתחילת הפסטיבל, יתקיים מופע עם יפה תוסיה ואנסמבל נגנים, שהוא הצדעה לאום כולת'ום. ובין שני הקצוות האלה יתקיים מופע של אמנית הקול ענת פיק וזמרי כרמינה, אם תרצה הפן הנוסף של המוזיקה העכשווית."


יפה תוסיה ואנסמבל נגנים (יח"צ)
 
יש מופע שמרגש אותך במיוחד?
 
"בהחלט, אבל יותר מההתרגשות ממופע אני מאד מרוצה שהצלחנו להביא את  זמרת הסופרן אנה שפסיק הסרבית שחיה באיטליה, ואת החלילנית האיטלקית שרה מינלי, שחיה בלונדון. השתיים נפגשות לקראת סבבי הופעות כמו זה שיהיה להן כאן בפסטיבל נשים. במהלך ביקורה מינלי תלמד כאן בכיתות אמן בבית הספר למוזיקה שבאוניברסיטת תל אביב.
 
"השתיים תבצענה מבחר יצירות של עשר מלחינות לפחות, ובכללן גם יצירה אחת של חנה אג'יאשווילי. המחמאות של השתיים לאחר שקיבלו את היצירה ריגשו אותי במיוחד. הן טענו שמעולם לא קיבלו יצירה שיושבת כל כך טוב על ההרכב שלהן."


חנה אג'יאשווילי (צילום: מירב קדישבסקי)
 
ערב אחד מוקדש לציפי פליישר במלאת לה 70. גם כאן הייתן שותפות בבחירת היצירות.
 
"הבחירה של התכנית כאן נעשתה על ידי ציפי פליישר ואנסמבל מורן, אבל גם כאן ישנו קו שמחבר את התוכן לציר מרכזי בקווי המתאר שלנו, והוא מכוון אל האתני ביצירה של פליישר על פי טקסט של משוררת בדואית מן המאה ה-6".  

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 29 בנובמבר עד ה-3 בדצמבר 2016 בקונסרבטוריון שטריקר ובאולם צוותא בתל אביב, ובמוזיאון רמת גן. להזמנת כרטיסים