כנגד כל הסיכויים
 
לא פשוט לקיים פסטיבל ג'אז בירושלים. שנים רבות היה הג'אז הירושלמי בתת-ייצוג, למרות אמני הג'אז הרבים החיים בעיר ומועדון מרכזי גדול - הצוללת הצהובה. גם בפסטיבל ישראל לא נוצרה מסגרת ג'אז מקיפה כמו זו של שנות ה-90. לפני שנה, שיתוף של פסטיבל ישראל, מוזיאון ישראל, המספק את מיקום רחב ביותר על כל שלוחותיו, והצוללת הצהובה יצר את הפסטיבל שעתה מותר לקרוא לו הראשון, משום שהשני מתקרב ובא.
 
לפסטיבל חמש הפקות מקור ושפע של דמויות בינלאומיות, שהראשונה בהם היא אחד מאמני הג'אז המתחדשים תמיד - החצוצרן אבישי כהן. מנסיוני - פסטיבל ג'אז לא חייב להתנהל תמיד בידי נגן אקטיבי, אך זה בטח לא מזיק. עצם נוכחותו בהרכבים שונים והכרתו האינטימית את צורת נגינתם מאפשרת לו למקם אותם בצורה הנכונה ביותר. וכך היה עם דני גוטפריד, הבסיסט אבישי כהן ונגן הסקסופון אלי דג'יברי המנהל את פסטיבל הג'אז באילת.

אבישי כהן מדגיש בתכנייה את המופעים הלא שגרתיים בגלריות ואת ההתכתבות בין ציור ופיסול עם אמנות הג'אז (במוזיאון תל אביב, אגב, מנצלים בדרך כלל את הגלריות למופעים קלאסיים מודרנים). אבל הג'אמים, המנה האחרונה של כל יום פסטיבלי, יתנהלו בהשתתפות אמני הפסטיבל במועדון הצוללת הצהובה, כי עדיין לא מגישים בירה בגלריות, והמועדון הוא אושייה ירושלמית כבר שנים רבות.  



אבישי כהן (תמונת יחסי ציבור)

ואשר להמלצות:

נוסף על ההמלצה הכללית לאמץ יום מתחילתו עד סופו, אמליץ על פרוייקטים מיוחדים לכל יום:

ענת פורט, ג'ף באלארד ומארק טרנר

ביום הראשון, 14 בדצמבר, אסור להחמיץ את הטריו הבינלאומי של ענת פורט. שמעתי את הטריו בווינה בקיץ לקול תשואות של מאות חובבי ג'אז נלהבים. פורט מצאה את הדרך להגיד משהו שונה בפסנתר, בשילוב נושאים אתניים וקלאסיים וכל קונצרט שלה נשמע אחרת.

המתופף ג'ף באלארד מוכר לי היטב מעבודתו האנרגטית עם אלי דג'יברי, על הבמה ובהקלטות. הפעם הוא מוביל הרכב של סקסופון וגיטרה המתבססת בין השאר על מקצבים לטיניים ומערב אפריקאים בהגשה של מה שבאלארד קורא "רכבת הרים". תאמינו לו. 
 


ג'ף באלרד (תמונת יחסי ציבור)


מארק טרנר (סקסופון) מארח את אבישי כהן בחצוצרה ולצדו בס ותופים ללא כלי הרמוני (פסנתר או גיטרה), מה שיהווה חגיגה לאוהבי ג'אז חופשי ומתקדם, ואפשרויות אלתור כמעט בלתי מוגבלות מבחינה מלודית לחברי הקוורטט. בג'אז חופשי מערכת היחסים על הבמה היא הקובעת ולא האקורדים.


ג'ייסון לינדנר, קבררה ומונטנה

ביום השני, ה-15 בדצמבר, אני חייב לציין את הפסנתרן ג'ייסון לינדנר המגיע עם בסיסט ומתופף. לינדנר הוא כוכב עולה בשדה המאוד צפוף של אמנות הטריו לפסנתר. דיוויד בואי בחר בו לנגינה באלבומו Blackstar שהוקלט לפני מותו. לינדנר מצטיין בנגינה גרובית פאנקית וגם בבלדות איטיות מרובות הרמוניות.

דואו פסנתר-בס הוא תמיד הרכב אהוב עלי. מצרפת מגיעה אלינו הזדמנות לשמוע בסיסט קובני ענק - פיליפו קבררה - השייך לדור החדש של מוזיקאים קובניים המתמחים בג'אז, והתגלה על ידי הפסנתרן הגאון רובלקבה ב1983. יחד ניגנו 14 שנה עד שהיגר לצרפת. אליו מצטרף הפסנתרן ליאונרדו מונטנה שילדותו עברה עליו בין ברזיל לקולומביה עד שמצא עצמו בצרפת. מובטח לנו ערב לטיני חם וסוער.




פסטיבל ג'אז ירושלים (יח"צ)


טיניסימה, ברזטי וכל השאר

ביום האחרון, ה-16 בדצמבר מצפה לנו בצהריים רביעיית טיניסימה מאיטליה. אלבומה האחרון נקרא this machine kills fascists כפי שהיה כתוב על הגיטרה של וודי גאתרי, אבי שירי המחאה. הקוורטט של פרנצסקו ברזטי (סקסופון) מתכתב עם הפולק רוק האמריקאי ונושא עמו אופי חתרני. בשנים האחרונות זכו לשפע של מוזיקאים איטלקיים והטמפרמנט שלהם מתאים מאוד לאקלים הישראלי. מומלץ.  



ריקי לי ג'ונס (תמונת יחסי ציבור)



ולא ציינתי עוד מופעים רבים, כמו ריקי לי ג'ונס, החלילן הישראלי אילן סאלם, מחווה לאוונגרדיסט הוותיק הרולד רובין ועוד רבים.  וכמובן האופציה לשוטט במוזיאון בין המופעים.

הפסטיבל יתקיים בין הימים רביעי-שישי, 16-14 בדצמבר 2016 מדי ערב בשעה 18:30 ובשישי החל מהשעה 10:30 בבוקר בחללי מוזיאון ישראל בירושלים. כרטיס יומי: לכל המופעים בגלריות:  105 ₪ / 85* ₪, לכל המופעים בגלריות ולמופע אודיטוריום אחד:  155 /130* ₪, לכל המופעים בגלריות ולשני מופעי אודיטוריום:  205 / 170* ₪. הנחות למנויי המוזיאון, סטודנטים, חיילים וגמלאים. להזמנת כרטיסים: 02-5631544 או באתר