"לה לה לנד" (ארה"ב 2016)
 
מיוזיקל. סרטו של דמיין שאזל. מיה (אמה סטון), שחקנית אמביציוזית בהתהוות, עובדת בין אודישן לאודישן כמגישת קפה לכוכבים באולפן הוליוודי גדול. סבסטיאן (ריאן גוסלינג) הוא פסנתרן ג'אז המופיע במסיבות קוקטייל ובבארים אפלוליים ומנגן פלייליסט מוזיקלי שהוכתב לו, שלרוב הוא לא מחובר אליו. המפגשים הראשונים בין שניהם מסתיימים בפיצוצים ולא נראה כי הם יוכלו לחבור רומנטית זה לזה. אבל הפגישות המקריות והלא מתוכננות ביניהם הולכות ותוכפות, ואט אט הם מגלים זה את זה ולבסוף נרקמת ביניהם אהבה גדולה, מושלמת. נראה שאת הכימיה מזינה גם עובדת היותם לוזרים. היא מתייצבת לאודישנים בהתמדה כבר שש שנים, אך עדיין לא זכתה בתפקיד והיא על סף ייאוש. והוא ממשיך לנגן עבור אחרים כשחלומו הגדול, הרחוק מאוד ממימוש, הוא לפתוח את מועדון הג'אז שלו, בו יעמוד בראש להקת הבית. השאלה הגדולה היא האם אהבתם תשרוד גם כאשר חלומות הקריירה שלהם יתחילו להתגשם? עם ג'יי. קיי. סימונס, ג'ון לג'נד. 128 דקות.
 
כבר בעת הצפייה בסרט חשתי שמדובר בקלאסיקה מיידית, לא בסרט שרק ממרחק הזמן ייחשב לכזה. מדובר בהישג אמנותי עצום של רבים מהעושים במלאכה, ובראשות הבמאי האמריקני הצעיר (בן 31) דמיין שאזל. הוא כבר הפעים וריתק אותנו ב"וויפלאש" והפגין את יצירתיותו גם ב"דרך קלוברפילד 10". אבל כאן הוא מתעלה לשיא חדש. מדובר במיוזיקל מרגש, מענג ואסקפיסטי - במובן הטוב של המונח. כזה שתולש אותך מהמציאות היומיומית האפורה ושואב אותך לתוך אגדה קסומה, מרהיבה ובעיקר אותנטית ושונה מאוד מהמקובל היום בנוף הסרטים ההוליוודיים. מעבר לכך שהוא מחזיר לתמונה את הקולנוע הרומנטי הגדול מהחיים, "לה לה לנד" עוסק בדרכו המיוחדת בשורה של נושאים שרבים יוכלו להתחבר אליהם. מחלומות ושברם, כאן על רקע עיר האשליות המתעתעת, ועד החיים המסובכים ומלאי התמורות וכאבי הלב, מול ריאליזם נוקב והזיה על אלטרנטיבה בדיונית. הסרט המשובח הזה מצויד בין היתר במוזיקה נפלאה של ג'סטין הורוויץ, שללא ספק תנפיק להיכל התהילה לא מעט סטנדרטים קלאסיים חדשים. בצילום מרהיב נהדר, עתיר השראה, דימויים ועושר ויזואלי, של לינוס סאנדגרן. בתסריט דרמטי חכם ששזור בו גם הומור דק. בשירה וריקודים פנטסטיים בביצוע כוכבי הסרט, סטון המרגשת והכריזמתית שגונבת את ההצגה, וגוסלינג המשעשע והשרמנטי. ניתן לזהות בכוריאוגרפיות של הריקודים השראה ממיוזיקלס קלאסיים ותיקים דוגמת "שיר אשיר בגשם", "מטריות שרבורג", "כובע צילינדר" ועוד. "לה לה לנד" הוא ללא ספק אחד הסרטים הבולטים השנה ולא קשה להתנבא שתהייה לו נוכחות מאסיבית בטקס האוסקר הקרוב.    
 
לה לה לנד – מועדי הקרנה            
 





לה לה לנד (תמונת יחסי ציבור)




"בגרות" (רומניה-צרפת-בלגיה 2016)
 
דרמה. סרטו של כריסטיאן מונג'יו, זוכה פרס הבמאי בפסטיבל קאן האחרון. רומאו אלדאה (אדריאן טיטייני) הוא רופא בבית חולים בעיר קטנה באזור טרנסילבניה, המגדל יחד עם אשתו מגדה (ליה בוגנר) את בתם אליזה (מריה ויקטוריה דראגוס), עוד מעט בת 18. אביה העניק לה חינוך אליטיסטי במגמה לשלוח אותה ללימודי פסיכולוגיה במוסד אקדמי בלונדון, שכן לדעתו עתידה מחוץ לרומניה יהיה טוב הרבה יותר. באחד הבקרים הוא מסיע אותה לבית הספר אך בגלל פקק תנועה מוריד אותה בקרבת מקום, ואז הולך לבלות בחיק המאהבת שלו. משיחת טלפון שהוא מקבל מתברר לו שבתו נמצאת בבית חולים. בהגיעו לשם מתברר לרומאו שאליזה הותקפה מינית על ידי פועל באתר בנייה. למרות המשבר הקשה שהיא חווה, מנסה אביה לדחוף אותה לסיים את בחינות הגמר, שיסייעו לה להמשיך בתוכנית המתוכננת וללמוד בחו"ל. בד בבד הוא מנסה להפעיל את קשריו במשטרה על מנת שהתוקף יאותר. אך למרות שהוא מנסה להישאר בשליטה על חייו, נראה כי כל המערכות, בהן הקשר שלו עם אשתו ומצב אמו המבוגרת שבריאותה רופפת, מתחילות לקרוס. 128 דקות.
 
הבמאי כריסטיאן מונג'יו נחשב לאחד ממובילי הגל החדש של הקולנוע הרומני, ובין היתר חתום על "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים". בסגנונו הריאליסטי הנוקב הוא מציג גם כאן מסכת חיים מורכבת של משפחה המתנהלת לכאורה באורח תקין ונורמטיבי, אבל מתחת לפני השטח רוחשים סודות ושקרים. תקיפת הבת הופכת קטליזטור לחשיפת הבעיות שהוסתרו, בהם הקשר הרעוע שבין הרופא ואשתו, עקב בגידתו בה. בסגנונו, בטון ענייני, יבש ונטול מלודרמתיות, מיטיב מונג'יו לתאר גם את פעילותה השגרתית-אוטומטית חסרת המעוף של הבירוקרטיה ברומניה (כדימוי אולי למצב בעולם כולו), כשהדברים באים לידי ביטוי בהתנהלותה הפורמאלית של המשטרה, ובשחיתות פקידים בזרועות שלטון אחרות. רומאו, סוג של קונטרול-פריק המורגל בכך שרצונו נעשה, חווה לפתע אובדן שליטה, בעיקר על מהלכיה של בתו לה הוא מייעד, כך הוא מאמין, חיים טובים יותר, והוא לא יניח לאירוע הטראומתי אותו חוותה לשנות לו את התוכניות. זה סרט על התבגרות תרתי משמע, על זו של הצעירה שעוברת חוויה מזעזעת ומטלטלת שהופכת אותה באחת מנערה לאישה, וגם על זו של אביה, שמגיע לשלב בחיים בו הוא מתחיל לשלם מחיר על החלטותיו ובחירותיו. זה סרט על מערכות יחסים רקובות בתוך התא המשפחתי, אלא שהמיקרוקוסמוס הזה מציג מראה מאוד לא מחמיאה לחברה כולה. "בגרות" זוהי עבודת קולנוע משובחת, מהפנטת ומרתקת.   
 
בגרות – מועדי הקרנה