מחול - עולים השבוע: מיס סלואן ועוד

ג'סיקה צ'סטיין סופר-כריזמטית, ג'יימס פרנקו במלוא טירופו ומתיו מקונוהיי עושה The Voice

"מיס סלואן" (ארה"ב 2016)

דרמה. סרטו של ג'ון מאדן. אליזבת סלואן (ג'סיקה צ'סטיין) היא לוביסטית מבריקה במסדרונות הממשל האמריקני בוושינגטון, שכל פרויקט שהיא לוקחת לעצמה לקדם, מצליח מאוד. היא עושה תמיד הכל, בלי סנטימנטים, כדי לנצח. היא בעלת חשיבה חדה ומושחזת, אין לה חיים פרטיים, ומאחר שאין לה זמן או אנרגיות לבן זוג, היא מזמינה בעת הצורך נער ליווי, לסיפוקים אישיים. אליזבת בוחרת לפרוש מעבודתה בחברה, בראשות ג'ורג' דופונט (סם ווטרסטון) שרוצה לקדם את החוק שיעודד אחזקת נשק ציבורית, כולל על ידי נשים, ומקבלת את הצעת המתחרה רודולפו שמידט (מארק סטרונג) לעבוד אצלו. אלא שלמרות התחכום שלה ויכולתה לבנות מסכת של תככים והטעיות להשגת מטרתה, במקרה זה היא עלולה לשלם מחיר כבד מדי. 132 דקות.

הבמאי הבריטי ג'ון מאדן חתום על "שקספיר מאוהב", שני חלקי "מלון מריגולד האקזוטי", "החוב" ועוד, אבל נדמה לי ש"מיס סלואן" נמנה עם סרטיו היותר הדוקים ומגובשים. הוא הפך את תסריטו המצוין של ג'ונתן פררה למותחן פוליטי מרתק ועוצר נשימה, שמציג את תפקיד הלוביסטית בוושינגטון כעוצמתי, חתרני ואפילו דורסני. מושכי החוטים שמאחורי הפוליטיקאים בגבעת הקפיטול מצטיירים בסרט כערמומיים, מניפולטיביים וכאלה שלא עוצרים באדום. ג'סיקה צ'סטיין מתגלה כאן כשחקנית סופר-כריזמטית, העושה את אחד התפקידים היותר מרשימים בקריירה שלה. מומלץ מאוד לראות אותה על תקן הלוביסטית מיס סלואן.

מיס סלואן – מועדי הקרנות

מיס סלואן (תמונת יחסי ציבור)

"למה דווקא הוא" (ארה"ב 2016)

קומדיה. סרטו של ג'ון המבורג. איש העסקים נד (בריאן קרנסטון), שהחברה שלו נקלעת לבעיות ולחוסר יציבות כלכלית, מגלה שבתו האהובה סטפני (זואי דויטש) הסתירה ממנו את העובדה שיש לה חבר קבוע, ליירד (ג'יימס פרנקו), איתו היא יוצאת כבר זמן לא מועט. הבת מזמינה את בני משפחת, אביה, אמה בארב (מייגן מולאלי) ואחיה סקוטי (גריפין גלוק) לבלות איתה בתקופת החגים במקום בו היא שוהה ולומדת, סנטה קרוז, ועל הדרך גם להכיר את החבר. אלא שכשהם מגיעים, היא לוקחת אותם לביתו של ליירד, ומתברר להם שהוא מיליארדר מבריק בעל חברת הייטק משגשגת, אבל טיפוס וולגרי מטורלל שיעשה הכל כדי להרשים את נד, כדי שיוכל לבקש ממנו את ידה של בתו סטפני. אבל כל השתדלויותיו המרובות, ואירוח המשפחה בביתו עתיר הפירוטכניקה המקורית משיגות את התוצאה ההפוכה. 111 דקות.

כשקולטים שהסרט נעשה על פי סיפור שחיבר השחקן ג'ונה היל (יחד עם הבמאי המבורג ועוד כותב), אפשר להתחיל להבין את הטירוף והמופרעות המקוריים בו הוא ניחן. רק לצורך האזכור, שמו של היל, כוכב "כלבי מלחמה" ו"הזאב מוול סטריט", מופיע גם בין כותבי "מסיבת נקניקיות" ו"רחוב ג'אמפ 21 + 22". תוסיפו לכך את העובדה שהבמאי המבורג נמנה עם כותבי "זולנדר 2", ושאחד הכוכבים כאן הוא ג'יימס פרנקו, ותקבלו אופציה לנוסחה קולנועית בעלת הומור לא קונבנציונאלי. צחקתי לא מעט לאורך "למה דווקא הוא", שמעבר להיותו סרט כריסמס מאוד פרוע, ההומור שלו היסטרי למדי ומזמן לצופה עוד ועוד הפתעות מעבר לפינה. המבורג מתזמן היטב את הגאגים הקומיים, פרנקו כאן במלוא טירופו וקרנסטון, על תקן האב החנון, תורם את חלקו הלא מבוטל להשלמת המוצר הקולנועי הזה, ממנו תצאו עם חיוך אווילי רחב על השפתיים.

למה דווקא הוא – מועדי הקרנות

למה דווקא הוא (תמונת יחסי ציבור)

"מתח גבוה" (ארה"ב 2016)

דרמה מוזיקלית. סרטו של מייקל דמיאן. רובי (קינן קמפה), רקדנית מחוננת, מגיעה מדרום ארה"ב לניו-יורק, לאחר שזכתה במלגה לבית ספר לאמנויות יוקרתי במנהטן. היא נכנסת לגור בדירה שכורה עם ג'אזי (סוניה מיזונו), חברה מכיתת הריקוד, ומתחילה להשתלב בחיי בית הספר. ג'וני (ניקולס גאליצין) הוא כנר בריטי מחונן המנגן למחיית במנהרות הרכבת התחתית, בעודו מנסה להשיג אשרת שהייה חוקית בארה"ב. דירה תחתיו מתגוררת חבורה של רקדני רחוב, איתם הוא מתיידד. מפגש מקרי של ג'וני עם רובי מוליד קשר רומנטי וחברי הדוק. הם יירשמו יחדיו לתחרות נגינה וריקוד יוקרתית, ויצרפו אליהם את חבורת רקדני הרחוב, לשם הכנת יצירה מקורית, כשמולם מתמודדים יריבים קשים, הכנר קייל (ריצ'רד סאות'גייט) וחברתה של רובי לכיתת הריקוד, הרקדנית המצטיינת אפריל (אנאבל קוטאי). 96 דקות.

סרט שמנסה בכל מאודו להיות מעין "תהילה" מעודכן, אבל הוא רחוק שנות אור מסרטו בעל הארומה המיתולוגית של אלן פרקר מ-1980 (לו נעשתה גרסה מחודשת לא מוצלחת ב-2009). הסיפור אינו אלא אוסף של קלישאות, רדוד, שטחי ונאיבי, ולחלוטין בלתי אמין ונטול היגיון. השחקנים, האנונימיים ברובם, אולי יודעים לרקוד ולנגן, וזה היה כנראה המפתח לבחירתם, אבל עבודתם בינונית למדי, ובסצנות מסוימות אף מביכה. האשם אינו רק בהם כמובן, אלא בבמאי (המוכר גם כשחקן) מייקל דמיאן, ובתסריט אותו חיבר יחד עם רעייתו ג'נין, שגם הפיקה איתו את הסרט. זה אמור להיות סרט מרצה קהל מהסוג הבסיסי והפשוט ביותר, אבל נראה לי שגם הצעירים, אליהם הוא פונה, לא פראיירים ולא יקנו את המוצר הנחות הזה.

מתח גבוה – מועדי הקרנות

מתח גבוה (תמונת יחסי ציבור)

"לאן נפלוש עכשיו" (ארה"ב 2016)

דוקומנטרי. סרטו של מייקל מור. הבמאי זוכה האוסקר מתגייס לפנטגון ויוצא למספר מדינות באירופה ובאפריקה על תקן "פולש", כדי לבדוק איזה רעיונות ומשאבים יכולה המעצמה הגדולה אמריקה לגזול מהן. בין אם זו איטליה, שמור חומד את הוותיקן שבשטחה כי כך ישלוט בפולחן הנוצרי הדתי. או צרפת, בה יוכל לנכס לעצמו את ארוחות הגורמה לתלמידים. או גרמניה, שהוא מתקנא במדיניות התעשייתית שלה. או נורבגיה ושיטת בתי הסוהר הליברלית שלה. ואפילו תוניסיה, וקידום הנשים הפרוגרסיבי שלה. וגם איסלנד, שלנשים בה יש ייצוג בולט מאוד בממשל ובעולם העסקים. 120 דקות.

לאן נפלוש עכשיו – מועדי הקרנות

לאן נפלוש עכשיו (תמונת יחסי ציבור)

"לשיר" (ארה"ב 2016)

אנימציה. סרטם של כריסטוף לורדלט וגארת ג'נינגס. בעולם של חיות אנושיות, באסטר מון (קולו של מתיו מקונוהיי), דב קואלה אמביציוזי, עלול לאבד את התיאטרון שבבעלותו עקב קשיים ככליים. הוא מחליט לערוך תחרות שירה גדולה ומשובחת, שהכנסותיה עשויות להציל את התיאטרון. באירוע מתחרים מייק (סת מקפרלן), עכבר קטן ולבן, יהיר ומתנשא אך בעל קול גדול המזכיר את זה של פרנק סינטרה; רוזיטה (ריס וויתרספון), חזירה שוויתרה על חלום הנעורים שלה להיות זמרת, לטובת נישואין לנורמן ולהתרוצצות אחר 25 החזירונים שלהם; מינה (טורי קלי), פילה הודית מתבגרת, בעלת קול ייחודי, אבל סובלת מפחד במה; אש (סקרלט ג'והנסון), דורבנית העומדת בראש להקת רוק אלטרנטיבי יחד עם החבר שלה, ממנו היא מנסה להיפטר, וג'וני (טארון אגרטון), גורילה בעל מבטא אנגלי החפץ לשיר, אך אביו מצפה כי ימשיך לפעות בעסקי המאפיה המשפחתיים. כל אלה מגיעים לתחרות בידיעה שהיא עשויה לשנות את מסלול חייהם. באסטר מון מאמן אותם לגמר הגדול, אך מבין שהתיאטרון הוא לא הדבר היחיד שעליו יצטרך לשמור. 108 דקות.

לשיר – מועדי הקרנות

לשיר (תמונת יחסי ציבור)