ההופעה של מורטון סובוטניק וג'ואן לה ברברה מותירה זיכרון של חוויה מרתקת ומלאת דמיון
אולם התיבה אינו גדול אך מספיק עבור צרכיו של קהל שוחרי המוזיקה האוונגרדית. אולם ביום רביעי האחרון, 28 בדצמבר 2016, האולם התמלא עד אפס מקום לקראת הופעתם של מורטון סובוטניק וג'ואן לה ברברה.
כל הכיסאות מהלובי הקטן, כולל כיסא בר, נלקחו פנימה ואנשים אף ישבו על הרצפה. מורים לקומפוזיציה הביאו את תלמידיהם ודיברו בהתרגשות על המצפה לנו. והיה צידוק לתופעה הזו: מדובר בשתי אושיות תרבות מוזיקליות, ממייסדי המוזיקה החדשה באמריקה – דמויות נערצות ומודלים לחיקוי.
יוצר פסיכדלי
כשהייתי סטודנט לקומפוזיציה בארה"ב שמענו בכיתה את יצירתו האלקטרונית הראשונה של סובוטניק - "The Silver Apples of Moon" משנת 1967 - בעלת התוכן הפסיכדלי שהבדיל אותה מהיצירות האקדמיות שהולחנו במעבדות אוניברסיטאיות: זו הייתה המוזיקה של הדור שלנו.
למחרת, בכיתת אמן בבית הספר מוסררה שהעבירו השניים, זוג גם בחיים, סיפר סובוטניק כי שנה יותר מאוחר תכנן את ה-Electric Circus שבו כולנו התוודענו לקסם השקופיות המרוחות בשמן וללהבות מתפרצות מעל התזמורת - קרקס אמיתי על כל צבעיו ולהטוטיו החדשניים שהפך בשנים לאחר מכן לציוד חובה בכל דיסקוטק. הבנו כי סובוטניק חזה בזמנו את העתיד האלקטרוני.
מורטון סובוטניק (צילום: מירי שמיר)
מומחית הנשיפה
ג'ואן לה ברברה עיצבה מחדש את דרך הביצוע השירה של מוזיקה בת זמננו וכתוצאה מכך את דרך הכתיבה, הפרשנות של סימנים גרפיים וביצוע קבוצתי. היצירה הראשונה שלה "Circular song" בוצעה על ידי זמר הקונטרה-טנור חנן בן סימון.
היצירה בנויה על עקרון הנשימה הסיבובית: נשפנים יכולים לנשום מהאף תוך כדי נשיפה בפה ולמעשה לקבל צליל רצוף שיכול להימשך זמן רב: ללא תווך הגרון האנושי לא ניתן לבצע נשימה סיבובית, אבל לה ברברה עוסקת גם בטכניקה וגם בדמיון ומדריכה את המבצע לעשות הדמיה.
בן סימון המוכר לי מיצירותיו של אמנון וולמן ביצע מלאכה נאמנה וייצג בכבוד את המלחינה, שכיום כבר לא מבצעת בעצמה - אם כי בכיתת האמן הדגימה כיצד ניתן לשיר שני צלילים בו זמנית בקלות מדהימה.
ג'ואן לה ברברה (צילום: מירי שמיר)
יצירה מסובכת
שתי היצירות הבאות היו של סובוטניק, משנות ה-80 המוקדמות, בריחוק מהעידן של מוזיקה קסומה מקליפורניה. יצירות אלו עסקו ב"אלקטרוניקה סמויה". כלומר, לא היו כלים אלקטרוניים על הבמה אך כל כלי קיבל עיבוד בעזרת ציוד פילטרים המותאם ליצירה. עיבוד זה נשלח למחשב ויוצא ממנו ככלי חדש, כאשר שדרוג הכלי משתנה לפי הפרטיטורה. מסובך? רק למי שחייב לדעת איך עושים זאת.
האזנה ליצירה "Axolotl" לצ'לו ואלקטרוניקה הייתה חוויה רגשית חזקה כאשר הצ'לן המנוסה דן ויינשטיין הרשה לאלקטרוניקה ליצור כלי חדש. היצירה השנייה של סובוטניק לפסנתר, כינור ואלקטרוניקה גרמה לנו לחפש את הסינתיסייזר הנוסף שלא היה קיים כלל אלא בדמיוננו. היצירה לא הייתה קלה וניתן היה לחוש במרחק העצום בין תאוות המשחק של ימיו הראשונים כמלחין ובין הבגרות של היחסים הקאמריים המורכבים ביצירה.
אנסמבל מוזיקה נובה (יח"צ)
השיא של הערב
ליצירתה השנייה של ג'ואן לה ברברה "In the Shadow and Act of the Haunting House" קדמה עבודת סדנה של שבוע. פה מדובר בכל אנסמבל, דהיינו צמד כלי נשיפה (תום סולובייצ'יק בסקסופון וניתאי לוי בקלרינט בס) שני פסנתרנים (שירה לגמן ואסף שתיל) שני כלי מיתר (אנדריאה הלמן בכינור ודן ויינשטיין בצ'לו) הזמר בן סימון המקיש גיורי פוליטי והמתאם בין כולם - יזם הקונצרט המלחין יוני ניב, תלמידו לשעבר של סובוטניק שדאג לבאלאנס הכללי גם ביצירות הקודמות. זוהי יצירה מודולרית. ניתן, למשל, לנגן אותה גם בחצוצרה וקרן במקום סקסופון וקלרינט בס, כאשר העיקרון המנחה הוא שיווי משקל פנימי בין סקציות הנשיפה המיתרים וההקשה עם הפריטה. זה היה שיאו של הערב. היצירה שנכתבה לפני עשר שנים ושוחזרה מחדש בשנה שעברה מסכמת היטב את דרכה של ג'ואן לה ברברה והשתכללותה כמלחינה.
לה ברברה (יח"צ)
הכל אפשרי
היצירה האחרונה: מחווה של המלחינה פאולינה אוליברוס, בת דורם של מלחיני הערב שנפטרה בשנה שעברה, לאמנון וולמן שחוברה במיוחד ליום הולדתו ה-60. יצירה זו היא בעצם פואמה העוסקת בהקשבה ובזיכרון ויכולה להיות מבוצעת על ידי יחיד או רבים. המארגנים צירפו את הטקסט לתכנייה וניסו ביצוע משותף של כל הקהל יחד.
מורטון סובוטניק ולה ברברה (צילום: יח"צ)
הפואמה יפהפייה אבל הקהל לא עבר סדנת הכנה, כך שהביצוע לא עלה יפה ולא היה רלבנטי לתוכן המהודק של כל מה שהתרחש קודם. בכל זאת, ה"ג'סטה" הנדיבה עצמה, כמו כל הקונצרט, מחזירים אותנו לנקודת ההתחלה של לה ברברה וסובוטניק - הכל אפשרי ואין גבולות לדמיון.