מחול - עולים השבוע: לא פה, לא שם ועוד

יצירה מפתיעה של קולנוענית פלסטינית, קומדיה צרפתית מרגשת, שיעמומון אפוקליפטי מיותר ועוד סרטים

"לא פה, לא שם" (ישראל 2016)

דרמה. סרטה של מייסלון חמוד. בדירה שכורה בתל-אביב גרות לילא וסלמה, ואליהן מצטרפת נור. שלושתן פלסטיניות שמשפחותיהן גרות בכפרים בצפון הארץ, אלא שהן החליטו לחיות את חייהן כרצונן. לילא (מונה חווה) היא עורכת דין, אישה צעירה פתוחה וליברלית, חובבת סיגריות, גראס ואלכוהול, סלמה (סאנא ג'מלייה) היא ברמנית ודיג'יית, שלא מסתירה את נטיותיה הלסביות ואת משיכתה לחיי הלילה של תל-אביב. נור (שאדן קנבורה), המצטרפת החדשה לדירה, היא בחורה דתייה, מאורסת, שבניגוד לרצונו של בעלה לעתיד מחליטה לפתח לעצמה קריירה ויוצאת ללמוד מדעי המחשב במכללה ביפו ולחיות בעיר הגדולה. הן שמחות בחלקן בסצנת האנדרגראונד של תל-אביב, אבל בלתי נמנע הוא שיתפתחו קונפליקטים בינן ובין בני משפחותיהם ובני זוגם. 96 דקות.

אחת מעבודות הקולנוע היותר מפתיעות ומענגות שנעשו כאן בשנה האחרונה. אף שזה סרטה הראשון באורך מלא של מייסלון חמוד, היא מפגינה בו מיומנות ורגישות של יוצרת ותיקה ועתירת ניסיון. מבלי ליטול ממנה שום קרדיט, אפשר כנראה לייחס זאת גם לעבודתה עם המפיק שלה, שלומי אלקבץ, שהיה המורה שלה ב"מנשר" וזהו סרט ראשון שהוא מפיק מלבד אלה שאותם יצר עם אחותו רונית, עליה השלום. אמנם יש בבחירת אוסף דמויות הגיבורות סטריאוטיפיזציה מסוימת – עורכת הדין הכוסית-ליברלית, הלסבית, הדתייה – אבל בהקשר של עלילת הסרט זה לא מייצר בעיה אלא להפך – מחדד את הקונפליקטים שלהן עם החברה ממנה באו. שלוש השחקניות עושות, תחת הדרכת חמוד, עבודה נהדרות. מונא חווה שופעת כריזמה ואנרגיה, באישיותה של סאנא ג'מלייה מגולמת אותנטיות טבעית נדירה ושאדן קנבורה היא המודל הקלאסי של האישה המדוכאת שיוצאת למרד. הסצנות קולחות ונעות בין קומיות לסופר-דרמטיות והדיאלוגים המצוינים זורמים ללא טונים צורמים. בשורה התחתונה: עבודת קולנוע נפלאה של יוצרת פלסטינית, ובקרוב ניחשף לעוד יצירה מעולה מאותה פזורה: "עניינים אישיים", של מהא חאג'.

לא פה, לא שם – מועדי הקרנה

לא פה לא שם (צילום: ניב ברמן)

"להתאהב מעל הראש" (צרפת 2016)

קומדיה. סרטו של לורן טיראר. דיאן (וירז'יני אפירה), עורכת דין יפה ומצליחה, שותפה במשרד עם ברונו (סדריק קאהן), מי שהיה בעלה עד שהחליטה להיפרד ממנו, מקבלת שיחת טלפון מפתיעה מגבר בשם אלכסנדר (ז'אן דוז'רדן) המעדכן אותה כי מצא את הטלפון הסלולרי שלה במסעדה בה שהו שניהם בנפרד. כשהיא פוגשת אותו, על מנת לקבל את המכשיר שלה בחזרה, מתברר לה שמדובר בגבר גוץ, שגובהו 1.36 מ' בסך הכל. עם זאת, אלכסנדר מצויד בכריזה כובשת והיא מתקשה שלא להיענות לו כשהוא מציע לה להצטרף אליו להרפתקה מפתיעה. בהמשך יתברר לה שהוא אדריכל מצליח ואדם בעל חוש הומור, ידע עצום וקסם אישי סוחף. העניינים ביניהם יתחממו ויתפתחו לקשר רומנטי, אבל אז יצוצו בעיות קשות שיעיבו עליו. 98 דקות.

יש את הסרטים האלה שכמעט לכל אורך הצפייה בהם החיוך לא מש לך מהשפתיים. אבל במקרה הזה לא מדובר רק בקומדיה, עם מינון צחוקים כזה או אחר. זה מוצר פילמאי שנון, אירוני, קנטרני, חברתי. הוא פוגע לנו בבטן הרכה. במקומות שבהם אנחנו לכאורה הכי פתוחים וליברלים, אבל עד גבול מסוים. לא בכדי אלכסנדר הוא מהנדס מבריק ואדם מלא קסם. הוא חייב לחפות על קומתו הנמוכה ולמזלו התסריט צ'יפר אותו בכמה וכמה מעלות. אילולא כן, דיאן לא הייתה מתלהבת ממנו והסרט, על הדילמות שהוא מציג, לא היה יכול להתמקם לנו באזור הנוחות. צריך לשבח את עבודת המחשב-צילום המבריקה, שהורידה את ז'אן דוז'רדן מ-1.82 מ' ל-1.36 מ'. וזה לא רק העניין הטכני. הבמאי טיראר והשחקן המצוין עצמו הצליחו לעצב דמות של אדם נמוך. נכון שעם המון ביטחון, אבל עדיין בעל תסביכים ורגשי נחיתות. וירז'יני אפירה המקסימה, אותה ראינו ב"נפלאות החושים", משתלבת נהדר כאן ואף מובילה את הסרט. שורה תחתונה: הכי רומנטי שרק אפשר. אותנטי, מרגש, נוגע ללב.

להתאהב מעל הראש – מועדי הקרנה

להתאהב מעל הראש ענקית.jpg

להתאהב מעל הראש (צילום: יח"צ)

"הקרב האחרון של פפה" (ישראל 2016)

דוקומנטרי. סרטו של מיכאל אללו. במשך עשרות שנים היה פפה אללו, יליד פרו שעלה בתקופת מלחמת ששת הימים לירושלים ואחר הצטרף למחאת "הפנתרים השחורים", אופוזיציונר לוחם כנגד כל העוולות החברתיות שראה. כאיש מר"צ, המשמש 15 שנים כחבר מועצת העיר מטעמה, הוא יצא נגד כל הרעות החולות בירושלים, שהונצחו על ידי ראשי העיר שלה. בגיל 70 הוא מחליט לראשונה להתמודד על ראשות העיר נגד ניר ברקת, כדי להציל את העיר מהתחרדות, מפגיעה במוסדות התרבות שלה, מקיצוץ בשירותי הרווחה בה ומה לא. נגד כל הסיכויים מצליח פפה בן ה-70, בעל השיער הארוך, הזקן העבות, המבטא המוזר והדיבור העילג לפעמים, לרתום את סיעתו לרעיון של התמודדותו על ראשות העיר נגד ברקת. הקמפיין הצנוע שהוא מנהל עם בנו מיכאל (במאי הסרט), שהגיע מתל-אביב בה הוא גר כדי לסייע לו, מפיח בו רוח חדשה והוא זוכה בתמיכה ואהדה של לא מעט מתושבי העיר. 60 דקות.

סרט נהדר על אדם נדיר. סרט שנותן תקווה, אפילו אם היא מובסת. סרט שמאפשר לחלום שעוד יהיה כאן פעם טוב יותר. פפה אללו נמנה עם אחרוני המוהיקנים האידיאולוגים, שריד לאנשי ציבור תמימים שמאמינים שאם אתה נבחר ציבור - העשייה שלך צריכה להיות למענו. בלי שטיקים. בלי ציניות. משהו שרוב הפוליטיקאים ואנשי הציבור כבר שכחו מזמן. בסגנון דוקומנטרי פשוט וריאקציונרי, נטול תחכום מיותר, מציג מיכאל הבמאי את אביו כאדם עיקש, כזה שלא תמיד קל להתנהל איתו, אחד שיש לו לא מעט חסרונות. אבל זה חלק מהקסם שלו, חוסר השלמות, הנכונות לטעות, ללכת נגד הזרם, לחבוט את הראש בקיר ותמיד להאמין שניתן לשנות את העולם. איפה ישנם עוד אנשים...

הקרב האחרון של פפה – מועדי הקרנה

הקרב האחרון של פפה (צילום: יח"צ)

"האיש האחרון" (ארה"ב 2016)

דרמה. סרטו של קרייג זובל. בתקופה אפוקליפטית בה זיהום רדיואקטיבי הרס את מרבית העולם שאנחנו מכירים, אן (מרגו רובי), חיה לבדה בחווה נידחת, בועה שלא נפגעה מהזיהום, ובטוחה שאיש פרט לה לא נותר בחיים. עד שלפתע היא פוגשת בג'ון (צ'יווטל אג'יופור), מדען העוטה חליפה נגד קרינה, שלא מנעה פגיעה קשה בו. הוא גוסס ואן מביאה אותו לביתה ומטפלת בו במסירות עד שהוא מתאושש. בין השניים מתעוררים רגשות, אך על פי בקשת ג'ון הם לוקחים את ענייני הרומנטיקה ביניהם בזהירות ובאיטיות. זאת עד שפליט נוסף, קיילב (כריס פיין) מבקש את עזרתם, והגעתו למעונם מזעזעת את ההרמוניה, והאיזון הפנימי בחווה עומד להיות מופר ומעורער. 95 דקות.

סרט שמעורר דז'ה וו לסרטים רבים בז'אנר האפוקליפטי שנעשו בעשורים האחרונים. אלא שאין בו כל חידוש, שיפור או שדרוג לעומת תרחישי עבר מסוג זה. התסריט שטחי, רזה ונטול כל תחכום, ואילו הבימוי נוסחתי ושבלוני. ובאשר לשלושת השחקנים – שהינם דווקא בעלי קבלות – הם לא מצליחים לבוא כאן לידי ביטוי ולהוכיח את עצמם, משום שהחומרים - תסריט ועלילה - שהופקדו בידיהם פשוט לא מספיק טובים. אפילו חובבי הז'אנר יתקשו ליהנות מהמוצר הקולנועי הירוד הזה.

האיש האחרון – מועדי הקרנה

011 האיש האחרון ענקית.jpg

האיש האחרון (צילום: יח"צ)

"אמונת המתנקש" (ארה"ב 2016)

אקשן. סרטו של ג'סטין קורצל, המבוסס על משחק המחשב הפופולארי. בעזרת טכנולוגיה מהפכנית שמשחררת את הזיכרונות הגנטיים שלו, קאלם לינץ' (מייקל פאסבנדר) חווה את ההרפתקאות של אבי אבותיו, אגילאר, בספרד של המאה ה-15. קאלם מגלה שהוא נצר לחברה סודית, "המתנקשים", ושהוא צופן ידע וכישורים אדירים שאיתם הוא מסוגל להתמודד עם ארגון הטמפלרים העוצמתי והמדכא בימינו. עם מריון קוטיאר, ג'רמי איירונס. 115 דקות.

אמונת המתנקש – מועדי הקרנה

אמנות-המתנקש-יחצ.jpg

אמונת המתנקש (צילום: יח"צ)

"להתעורר מפחד" (ארה"ב 2016)

אימה. סרטו של מייק פלאנגן. קודי (ג'ייסון טרמבליי) בן ה-8 מגיע לבית הוריו המאמצים, ג'סי (קיית בוסוורת') ומארק (תומאס ג'יין), ואלה מאושרים לראותו. בעודו מנסה להסתגל לבית החדש ולחיים בו, מגלים ג'סי ומארק שהילד ניחן יכולות על טבעיות. כשהוא ישן הוא חווה חלומות עתירי דמיון, המתעוררים לחיים. הוריו מוקסמים מהתופעה ומחליטים להרדים אותו לשינה עמוקה וארוכה, כדי לזכות לחוות לאורך זמן ארוך יותר את חלומותיו היפהפיים. אלא שאז הם מגלים לחרדתם שהוא מסוגל גם לחוות חלומות מסויטים וכשאלה מתעוררים לחיים, לא כדאי להם להיות בסביבה. 97 דקות.

להתעורר מפחד– מועדי הקרנה

להתעורר מפחד ענקית.jpg

להתעורר מפחד (צילום: יח"צ)