סקורסזה לא מעמיק בדיון על אמונה, "הגיבורים של בוסטון" משכנע ווין דיזל בסרט אקשן חדש
"שתיקה" (ארה"ב 2016)
דרמה. סרטו של מרטין סקורסזה, על פי ספרו של שוסקו אנדו. במאה ה-17 בפורטוגל, שני כמורים קתולים צעירים, האב רודריגז (אנדרו גארפילד) והאב גראפה (אדם דרייבר) מבקשים מאב הכנסייה שלהם לצאת למסע ליפן.
זמן רב לא הגיע אות חיים מהמנטור שלהם, האב פררה (ליאם ניסן), לו הם חבים את אמונתם המוצקה בישו ובזכותו הם מפיצים את בשורת הנצרות בעולם. הוא היה בשליחות ביפן להפצת הנצרות שם, ושמועה לא מבוססת אומרת שהוא המיר שם את דתו, הפך לבודהיסט ונישא לאישה יפנית. הם מקבלים אישור לצאת לדרך ובהגיעם ליפן מצפה להם דרך חתחתים מורכבת ומסוכנת. תחילה הם מגיעים לכפרים בהם איכרים נוצרים מבקשים לקבל את ברכתם, להשמיע להם וידויים ולהתחזק מנוכחותם, אבל באופן בלתי נמנע הם עתידים ליפול בידי האינקוויזיטור היפני אינו מסשיגה (איסי אוגטה) הראשי, אדם אכזר, ערמומי ומתוחכם, ששם לעצמו מטרה – לעשות הכל, באמצעים השטניים העומדים לרשותו, כדי לשבור את רוחם ולגרום להם להתנכר לנצרות ולהמיר את דתם. 161 דקות.
דומה שלכל אורך הקריירה שלו עוסק סקורסזה, חניך לימודי כמורה בצעירותו, בחיפוש ותהייה תיאולוגיים בסרטיו, ובתמות נוצריות של שכר ועונש, חטא וגאולה וכו'. ב"קונדון" וב"הפיתוי האחרון של ישו" הוא עסק בזה באופן ישיר, אך כבר עבודותיו מראשית הקריירה שלו, "רחובות זועמים", "נהג מונית" ו"השור הזועם", היו בעלות מוטיבים קתוליים מובהקים. ועוד לא דיברנו על "פסגת הפחד", "צבע הכסף" ו"השתולים", שגם בהם צרובים אלמנטים דתיים נוצריים. את "שתיקה" שאף סקורסזה לעבד לקולנוע כבר מאז פורסם ספרו של אנדו, ב-1966, ולמעשה זהו סרטו הראשון מאז "קזינו", שאת תסריטו כתב (יחד עם ג'יי קוקס). הסרט עוסק בעיקר במשמעות הכפירה באל ולהיות מומר. סקורסזה פורש כאן יריעה רחבה ומטלטלת של אירועים, למעשה מסע, ליפן של המאה ה-17, שיש בה מקומות בהם הנצרות קנתה אחיזה, אבל השלטון הבודהיסטי מדכא באכזריות כל גילוי שכזה וכל מיסיונר המטיף לכך. כמעריץ מושבע של סקורסזה, דווקא מהסרט הזה יצאתי ברגשות מעורבים. אני חושב שניסיונו ומיומנותו לא הניבו כאן תוצאה מספקת. הוא לא מצליח להעמיק בדיון על אמונה ובמשמעותה, ונדמה שאת זה הוא ניסה לעשות. רק בחלק האחרון הוא מגובש יותר ויש בו את אותה דקדקנות פרטנית של תהליך פיזי ונפשי המוביל לתוצאות שכל מאמין אדוק, ולא משנה לאיזו דת הוא משתייך, בטוח שלעולם לא ייאלץ להתמודד איתן.
למועדי הקרנות
"שתיקה" (צילום: יח"צ)
"הגיבורים של בוסטון" (ארה"ב 2016)
מתח-אקשן-דרמה. סרטו של פיטר ברג, המתחקה אחר האירועים שלפני ואחרי פיגוע הטרור במהלך המרתון של בוסטון ב-15 באפריל 2013. סמל טומי סונדרס (מארק וולברג) מקבל הנחיה להימנות עם צוות השוטרים המאבטח את המרתון השנתי של בוסטון. הוא לא מתלהב מהרעיון, מה גם שזמן קצר לפני כן נפגעה ברכו בפריצה לדירה בה שהה מבוקש לחקירה. אבל לבסוף הוא מתייצב כמובן למשמרת, ואף מזמין את אשתו קרול (מישל מונהן) להגיע למקום. במקביל, בשכונה אחרת, האחים טמרלן (תמו מליקידז') ודז'וחאר (אלכס וולף) טצ'רנב מכינים את חומרי הנפץ שהכינו בבית לפעולה. שני הפיצוצים מפתיעים את כולם, ואחרי ההלם והכאוס, סונדרס, המכיר מצוין את העיר ויודע היכן מותקנות מצלמות אבטחה, מצטרף עם חבריו למשטרה לחקירה המנוהלת על ידי האף.בי.איי, בראשות הסוכן המיוחד ריצ'רד דסלורירס (קווין בייקון). נפתחת חקירה מאומצת, שתוביל לאיתורם במצלמות האבטחה, אבל מכאן ועד ללכידתם הפיזית יעברו על העיר כולה רגעי חרדה רבים, שכן צמד האחים המפגעים לא מרימים ידיים ויש להם עוד הרבה תחמושת בקנה. 133 דקות.
הבמאי פיטר ברג וכוכבו מארק וולברג, הולכים יחד כבר כברת דרך. הם עשו במשותף את "השורד האחרון", "אסון בלב ים" וכעת את "הגיבורים של בוסטון", וזה עובד להם מצוין. צריך להודות שברג, במאי מתח-אקשן מצוין, הולך ומשתדרג בתחום מסרט לסרט. כאן הוא הצליח להרכיב פסיפס ויזואלי ואנושי יוצא דופן, כשהוא מכסה את אירוע המרתון המורכב כמעט מכל זווית שניתן להעלות על הדעת. שילוב מרתק של אנשים ואירועים, המון דמויות, ראשיות ומשניות כאחת - בסרט אנסמבל משכנע. לכל אחד מהנפשות הפועלות יש בדיוק את הקטע הפונקציונאלי שלה בסיפור, הצילום והעריכה הקצביים- תוססים-דינמיים מקנים להתרחשויות מימד של יומן חדשות מהיר ומסעיר שמעצים את חוויית המעקב אחר אירוע מתגלגל שהסתיים סופית רק כעבור ארבעה ימים. סרט סוחף ומסחרר שנצפה בנשימה עצורה. אפשר אמנם להבין את הסולידריות הפטריוטית (הסרט נקרא במקור Patriots Day, המתייחס לחג לאומי הנחגג במסצ'וסטס מדי חודש אפריל, לציון הקרבות הראשונים במלחמת העצמאות האמריקאית) של תושבי בוסטון וההעלאה על נס את רוחה האיתנה של העיר, עם לכידת האח השני. עם זאת, לצופה הישראלי הגלוריפיקציה המתוארת בסוף הסרט תיראה קצת מוגזמת ומגוחכת. הרי למרבה הצער חווינו פיגועים הרבה יותר קשים מזה המתואר בסרט, וכשזה קורה, כוחות ההצלה והביטחון שלנו עושים עבודה מעולה כדבר שבשגרה.
למועדי הקרנות
"הגיבורים של בוסטון" (צילום: יח"צ)
"המייסד" (ארה"ב 2016)
דרמה. סרטו של ג'ון לי הנקוק, על פי אירועים אמיתיים. ריי קרוק (מייקל קיטון) הוא סוכן מכירות, בעל חברה המוכרת מכונות שמייצרות מילקשייק. יש לו אישה תומכת (לורה דרן) ובסך הכל הוא מצליח לספק לשניהם חיים פשוטים, אך סבירים. אלא שריי שואף ליותר, הרבה יותר. החזון שלו הוא להיכנס לתחום המסעדנות. אחרי שמתברר לו שדיינר קטן מזמין ממנו כמות יוצאת דופן של מכונות מילקשייק הוא מבקר במקום ומגלה דיינר פופולארי המגיש אוכל איכותי במהירות, ביעילות ובאריזות אטרקטיביות, ופונה לכל המשפחה. המקום נקרא "מקדונלד'ס". ריי פוגש את שני האחים שהם הבעלים של המקום, הגדול מוריס "מאק" מקדונלד (ג'ון קרול לינץ') והקטן ריצ'רד "דיק" מקדונלד (ניק הופרמן). ריי קולט בחושיו הזדמנות עסקית נדירה, ולאט אבל בטוח משתמש במיזם הקטן של האחים כדי להפוך אותו, תוך הפרת זכויותיהם, לרשת המזון המהיר הגדולה ביותר בעולם. 115 דקות.
למועדי הקרנות
"המייסד" (צילום: יח"צ)
"XXX הילוך גבוה" (ארה"ב 2017)
אקשן. סרטו של די. ג'יי. קרוסו. פרק שלישי בסדרת סרטי האקשן. זאנדר קייג' (וין דיזל), איש ספורט האקסטרים שהפך סוכן סמוי, נעדר כבר תקופה ארוכה ולמעשה נחשב למת, לאחר שנורה בתקרית. אלא שהוא חי וקיים, ואף חוזר בחשאי למשימה חדשה, מסוכנת במיוחד, אותה הוא מבצע בעבור מפעילו, אוגוסטוס גיבונס (סמואל ל. ג'קסון). מטרתו, למנוע מהקרימינל, לוחם העל, סיאנג לשחזר כלי נשק קטלני אולטימטיבי שכינויו "תיבת פנדורה". שעה שזאנדר מגייס צוות חדש למשימה, הוא נופל קרבן לקונספירציה קטלנית בה מעורבים אנשי ממשלות בכירים מרחבי העולם. 107 דקות.
למועדי הקרנות
"xxx הילוך גבוה" (צילום: יח"צ)
"ג'ילדה" (ארגנטינה 2016)
דרמה. סרטה של לורנה מוניוס, המבוסס על חיי הזמרת הדרום-אמריקאית ג'ילדה. מרים אלחנדרה ביאנקי (נטליה אוריירו), גננת נשואה ואם לשני ילדים, חשה ריקנות בחייה. נטייתה לעולם השואו-ביז מביאה אותה לאודישן של מפיק מוזיקלי, למרות התנגדות בעלה. היא נאלצת להתמודד עם מחסור בתמיכה כלכלית, הסביבה הגברית-מאצ'ואיסטית מבטלת אותה וגם האמניות באולמות הריקודים מתייחסות באנטגוניזם למי שלא מגיעה מהמעמד החברתי שלהן. אבל מרגע שמרים אלחנדרה מכנה עצמה ג'ילדה, היא מצליחה בתוך שנים ספורות להגיע למה שאמנים אחרים לא מגיעים בחיים שלמים. ג'ילדה הופכת לזמרת פופולארית, נושאת הדגל של "אולמות הריקוד של הקומביה", סוחפת אחריה מעריצים רבים המאמינים שיש לה כוחות על. ג'ילדה מלחינה את השיר "זו לא הפרידה שלי", בו היא מנבאה את מותה הטראגי בתאונת דרכים. 118 דקות.
למועדי הקרנות
"ג'ילדה" (צילום: יח"צ)
19/01/2017
:תאריך יצירה
|