מחול - הקאמרטה הישראלית: משפחת באך

מנצח הבארוק הנחשב ריינהרד גבל יצטרף לתזמורת בקונצרט עם יצירות של שושלת באך

הקאמרטה הישראלית ירושלים מעלה את הקונצרט הרביעי בסדרת "כלים וקולות" שמפליג אל מחוזות משפחת באך האהובה. על הקונצרט ינצח אחד מגדולי המנצחים כיום בתחום מוסיקת הבארוק ומטובי הכנרים בעולם ריינהרד גבל ואליו יצטרף זמר הבס-בריטון הגרמני ריימונד נולטה. בקונצרט יושמעו הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 3 בסול מז'ור של יוהאן סבסטיאן באך ויצירות של ארבעת בניו, ביניהן "פיגמליון" - קנטטה לבס ולתזמורת של יוהאן כריסטוף פרידריך באך.

ריינהרד גבל

המנצח הגרמני רַיינהרְד גבל נמנה בין 20 הכנרים הטובים בעולם. נגינת כינור הייתה אהבתו הראשונה. לאחר לימודים בבתי ספר גבוהים למוסיקה בקלן ובאֶסֶן ואצל כנרי הבארוק מרי לאונהרדט ואדוארד מֶלקוס, היה לכנר סולן. עקב שיתוק בידו הימנית לימד את עצמו לנגן ביד שמאל, ואחרי שצצו בעיות מוטוריות גם בזו, ויתר על הנגינה והוא מתרכז בניצוח.

ב-1973, בהיותו בן 21, אחרי סיום לימודי מוסיקולוגיה באוניברסיטת קלן, הקים גבל את אנסמבל הבארוקMusica Antiqua Koln שאותו ניהל לאורך 33 שנה. בשנת 2010 ירש גבל את מקומו של ניקולאוס הרנונקור כפרופסור לביצוע אותנטי במוצרטאום של זלצבורג והוא מכהן במשרה זו לצד הופעותיו הרבות בעולם כמנצח.

חברות תקליטים יוקרתיות - הרמוניה מונְדִי, דוֹיטשה גרמופון, סוני - הקליטו את גבל ככנר וכמנצח והוא זכה ב"עיטור הזהב" בעבור שתי הקלטות שהוציא.

גבל ניצח על תזמורות כגון הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הממלכתית של דרזדן, הפילהרמונית הקאמרית הגרמנית בברמן, סולני הבארוק של ברלין, התזמורות הסימפוניות של בתי השידור בפרנקפורט, קלן, הנובר, מינכן, לייפציג והסימפוניות של טייפיי, מלבורן וסידני.

ריינהרד גבל ע Christina Bleier.jpg

ריינהרד גבל (צילום: Christina Blier)

ריימונד נולטה

אחרי שלמד מתמטיקה, הוראת מוסיקה ונגינת ויולה בקלן, שימש ריימונד נולְטה ויולן באנסמבל הבארוקי Musica Antiqua Koln בניהולו של גבל. רק לאחר מכן החל ללמוד שירה אמנותית. את חוק לימודיו בשירה השלים בבית הספר הגבוה למוסיקה של מיינץ. מאמצע שנות ה-90 עבד נולטה ארבע שנים באופרה הקומית בברלין וארבע שנים באופרת הלה, ובהמשך שר באופרת הריין בשטרסבורג, באופרות הממלכתית של ברלין ושל דרזדן ובאופרת הבסטיליה בפריס.

נולטה שר לידר, אריות ותפקידי אורטוריות וקנטטות באולמי קונצרטים ובפסטיבלים בכל רחבי היבשת האירופית, תחת שרביטי ניקולאוס הרנונקור, טרוור פינוק, רנה יקובס וריינהרד גבל. התקליטורים שהקליט, מיצירות באך ועד ברנשטיין, מעידים על רבגוניותו וזכו לשבחים.

ריימונד נולטה ע.jpg

ריימונד נולטה (צילום: יח"צ)

וילהלם פרידמן באך

הסינפוניה פ' 64 ברה מז'ור מאת וילהלם פרידמן באך, שתושמע בקונצרט, נוגנה כאקדמה לקנטטה פ' 85 "זה היום שבו יציף אותנו כוח-הסבל של ישוע", שהושמעה בפנטקוסט, חג השבועות הנוצרי, בכנסיית "גבירתנו מריה" בהאלה, בעת ששימש בה ו. פ. באך כנגן עוגב. בהיקפה ובסגנונה היצירה מזכירה את הסימפוניות המוקדמות של היידן. נותרה בה המורשת הבארוקית של בסו קונטינואו נמרץ ועשיר, אך ניכרת כבר ההעדפה הקלאסית - של מיקוד תשומת הלב המלודית בנגינתם של כלי הקשת גבוהי הצליל. מעניין לציין כי בסינפוניה הזאת אין זכר לדיסוננסים הפוקדים מדי פעם את יצירות וילהלם פרידמן.

יוהאן סבסטיאן באך

הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 3 בסול מז'ור מאת יוהאן סבסטיאן באך הוקדש על ידי המלחין למרקיז ברנדנבורג כמו גם כל חמשת הקונצ'רטי הברנדנבורגיים האחרים, אך הוא כנראה לא הביא אותם כלל לידי ביצוע.

רק בעידן תחיית באך, באמצע המאה ה-19, במסגרת המצוד הקדחתני אחר כתבי ידו האבודים, נתגלו הפרטיטורות בארכיון מדינת ברנדנבורג ונדפסו לראשונה. כל אחד מששת הקונצ'רטי זכה לתזמור נועז וייחודי משלו, והקורפוס כולו מנצל את שילובי כל 17 הכלים שעמדו לרשות באך בתזמורת נסיכות אַנְהָלְט-קֶטֶן, שם הלחינם.

יוהאן כריסטוף פרידריך באך

יוהאן כריסטוף פרידריך באך עבד במשך 45 שנים בחצר הרוזן ביקבורג (B?ckeburg), ומכאן כינויו "הבאך של ביקבורג". איתרע מזלו ורבות מיצירותיו אינן עמנו. פרידריך הלחין מוסיקה מגוונת: מוסיקאים איטלקים שעבדו לצדו הפגישוהו עם אמנות האופרה האיטלקית והקנטטה, וצורכי החצר האחרים ניתבו אותו להלחנת יצירות למקלדת, מוסיקה קאמרית, אורטוריות, שירים ו-20 סימפוניות, שמהן שרדו שמונה.

הקנטטה "פיגמליון" לבס ולתזמורת שנשמע בקונצרט היא מלודרמה, סוגה שהייתה פופולארית מאוד במאה ה-18, לצד האופרה והאורטוריה. לעתים היו המלודרמות דבוּרוֹת ולא מושרות, ומוסיקה חצצה בין פרקי הדקלום. כזאת הייתה היצירה "פיגמליון" שחיבר ז'אן-ז'אק רוסו ב-1762, ושהשפיעה על סופרים ומחזאים גרמנים, ובהם גֶתֶה. את הטקסט של הקנטטה חיבר המשורר הגרמני קרל וילהלם רַמְלֶר (1798-1725), והיא זכתה לשלושה לבושים מוסיקליים. זה של י. כ. פ. באך הועלתה בביקבורג ב-1772.

יוהאן כריסטיאן באך

יוהאן כריסטיאן באך קרוי "הבאך של מילאנו" או גם "הבאך של לונדון" בשל שהותו ארוכת השנים בערים אלו ויצירתו בהן. את סימפוניה אופ' 6 מס' 6 בסול מינור כתב באך ב-1764 בלונדון. זו סימפוניה מינורית מהחל ועד כלה: מתוך שבירה מוחלטת של המוסכמה המקובלת, כל פרקיה מינוריים. עם זאת, לא טראגיות שומעים בה, כי אם דרמה, שבה מעין אור וצל מדגישים זה את זה. בסמוך לכתיבת היצירה באך פגש את ילד הפלא מוצרט בן השמונה והשפעת סגנונו ניכרת לא רק בסימפוניות הראשונות של מוצרט, הלונדוניות, אלא גם ביצירותיו הבשלות. את סגנונו של יוהאן כריסטיאן באך מכנים "גלנטי" או "פרה-קלאסי".

הקאמרטה-הישראלית-ירושלים-יח.jpg

הקאמרטה הישראלית ירושלים (צילום: יח"צ)

קרל פיליפ עמנואל באך

קרל פיליפ עמנואל באך נולד בוואיימר ונחשב לצד אחיו יוהאן כריסטיאן באך לאחד משני "יורשיו האמיתיים" של י.ס. באך. בשניהם ראה דורם את "הדבר החדש הבא". לימים כונה עידנם "העידן הפרה-קלאסי", והוא נמשך שלושה עשורים בלבד.

באך כונה "הבאך של ברלין" ו"הבאך של המבורג". הוא התאפיין בכתיבה "רגשנית", שבה היצירה נועדה להביא את המאזין לידי התרגשות, שאיפה שהגיעה לשיאה בתקופה הרומנטית. חידוש זה בכתיבתו הרשה לעצמו עמנואל רק לאחר שעבר להמבורג ב-1767 לאחר כמעט שלושה עשורים בחצר מלך פרוסיה. בברלין נאלץ להתאים את כתיבתו לשמרנותו של מעסיקו.

הסימפוניה ברה מז'ור נכתבה בברלין. היא אחת משמונה סימפוניות ששרדו משנת 1755. את הרגשנות לא ניתן אפוא למצוא כאן, אבל המלודיוּת וההומופוניה המאפיינים את העידן הפרה-קלאסי נוכחות.

מועדי הקונצרטים: תיאטרון ירושלים - 14 בפברואר בשעה 20:00; מרכז אלמא בזכרון יעקב - 15 בפברואר בשעה 20:00; מוזיאון תל אביב, אולם רקנאטי – 17 בפברואר בשעה 13:00, 18 בפברואר בשעה 20:00 ו-19 בפברואר בשעה 20:00. פרטים נוספים באתר האינטרנט של הקמארטה הישראלית. רכישת כרטיסים: 1-700-55-2000