יופי של מוזיקה
 
"מוזיקה יהודית סובלת בארץ מתדמית של סוג ב, וזה לא מוצדק'", אומר המוזיקאי והמוזיקולוג ד"ר יובל רבין, מנהלו האמנותי של "פסטיבל ימי המוזיקה היהודית" שנולד, ביוזמתו, לפני חמש שנים, ויעלה השנה, לראשונה, במשכן חדש שנראה כמו משכנו הטבעי ביותר, בית התפוצות.

"ליתר דיוק, זו תדמית מוצדקת כשהמוזיקה הזו לא מבוצעת כמו שצריך", ממשיך רבין, "כשעושים אותה בערך, כמעט, על יד, ואז ככה זה נשמע וזה מצדיק את התדמית המאכזבת או העצובה בעיניי של סוג ב'.

"הפסטיבל הזה מתאים קודם כל לאנשים שפשוט אוהבים מוזיקה, שיבואו, ויגידו, 'אתם יודעים מה, למה לא? בואו נשמע ונכיר ונתנסה בדברים', ודאגתי שכל הדברים בפסטיבל יהיו ברמה כל כך גבוהה ומהנה, שלדעתי באמת כל אחד ימצא בו את הדברים שהוא מתחבר אליהם ושיגרמו לו להגיד, 'וואו, איזה יופי של מוזיקה'." 
   
שלושה ימים של חגיגה מוזיקלית יהודית על פניה השונות והכל כך מגוונות מציג הפסטיבל, ומציע לקהלו קונצרטים, סדנאות, יום עיון, יצירות מוזיקליות מכל קצוות הקשת, ולצדן שיח אקדמי מושכל. היצע שכל אחד, לדברי רבין, יכול למצוא בו את עצמו.

"כשנכנסים באופן פרטני לכל אחד מהקונצרטים, שוחרי הלדינו וגם שוחרי המוזיקה העתיקה יכולים להתחבר לקונצרט הלדינו 'מאנדלוסיה לסלוניקי' שמציע ביצועים שהם על גבול הקלאסי, עם נגנים שבאים גם מעולם מוזיקת העולם וגם מעולם המוזיקה הקלאסית והאופרה, וזו תהיה חוויה פנטסטית גם למי שבא מתוך העולם של המוזיקה העתיקה.

"אם מדברים על יידישפיל, אנשי מחזות הזמר ואנשי היידיש יתחברו ל'מגילה לידער' של איציק מנגער ודובי זלצר. הקונצרט '200 שנה לסמואל נאומבורג' מתחבר לאנשים שאוהבים קונצרטים של מקהלות בכלל, ולאנשים שאוהבים מוזיקת בתי כנסת אשכנזית מקהלתית. נאומבורג אחראי על אחד הלהיטים היותר מוכרים בעולם מקהלות בית הכנסת, 'שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם'. לא מגיע לו קונצרט לכבוד מאתיים שנה שהוא נולד?..."


מקהלת משגב הגליל (צילום: יח"צ)

"כמו להגדיר מיהו יהודי"
 
איך, בעצם, מגדירים מוזיקה יהודית? זה לא קצת כמו לשאול מה זה רוק נשי?

"מתווכחים על זה כבר יותר ממאה שנה, ואני כתבתי באיזה מקום שאני חושב שאפשר להתווכח על ההגדרה הזו פחות או יותר כמו על ההגדרה של מיהו יהודי, ועל זה כולנו מסכימים... אז אני אגיד לך מה ההגדרה שלי, בגדול, כי מצד אחד אני מוזיקאי מבצע מאד מאד חי, ומצד שני אני מוזיקולוג, ונכון שאת הדוקטורט שלי לא עשיתי על מוזיקה יהודית, אבל התפיסה היא תפיסה מאד מושכלת.

"אני מודע לזה שלא כל המוזיקולוגים יסכימו עם ההגדרות שלי, אבל בשביל לעשות דבר צריך להחליט איפה הגבולות ומה בפנים ומה בחוץ, ואלה הגבולות שלי. כל עוד אני אמון על התכנית האמנותית זאת המסננת שלי, ולשיטתי מוזיקה יהודית עונה על אחד משלושה קריטריונים:

"או שהיא מוזיקה יהודית ליטורגית או פארא-ליטורגית, זאת אומרת שאו שהיא נועדה לתפילה, או לטקסים, כמו טקס חתונה, טקס ברית מילה וכולי, או שהיא פשוט מבוססת על טקסטים דתיים מתוך התפילה – כשהיא נכתבה על ידי יהודים.


ד"ר יובל רבין (תמונת יחסי ציבור)


"למשל, תהילים של הנדל או של פרסל זו לא מוזיקה יהודית אפילו שהטקסט הוא יהודי. גם לתפיסתם של אותם מלחינים עצמם זו מוזיקה כנסייתית, אז אני מכבד אותם ואומר, כן, זו מוזיקה כנסייתית, תישארו בשלכם, זה בסדר מבחינתי. אבל כשיהודי כותב את אותו פרק תהילים מתוך מחשבה ליטורגית, זו כבר מוזיקה יהודית.

"הקטגוריה השנייה היא מוזיקה שנוצרה בתוך הקשר תרבותי לאומי יהודי, למשל יידיש או לדינו. דברים שאין להם קשר ישיר לדת היהודית אבל יש להם קשר מחויב המציאות לתרבות היהודית, ולכן, שירים בלדינו, גם אם הם שירי אהבה – ואל תנסו לבלבל אותי, אין כאן שום כוונה נסתרת כמו האהבה בשיר השירים בין עם ישראל לבין בורא עולם, אלה שירי יין בעגה מנומסת, ושירי שיכורים בעגה פחות מנומסת – והם עדיין מוזיקה יהודית."


מקהלת עדי (צילום: יח"צ)

יש גם יהודים שיכורים...

"בהחלט. קריטריון שלישי הוא מוזיקה יהודית מכורח הנסיבות. למשל, השנה בפסטיבל יש לנו את 'אסתר' של ג'וזפה לידרטי, שדי ברור שהוא לא היה יהודי, הוא היה קתולי אם אני לא טועה, אבל הוא כתב את 'אסתר' שלו בהזמנת הקהילה היהודית הפורטוגזית באמסטרדם בשביל פורים שפיל. את הליברית, אגב, כתב רב בוונציה, והוא פחות או יותר תרגום לעברית של הטקסט של 'אסתר' של הנדל, מה שאומר שגם אם הנדל לא כתב את זה כמוזיקה יהודית, מבחינת הביצוע של זה בעברית כפורים שפיל אין ספק שזה היה ביצוע מאד יהודי." 


"לה טנדר אמור" (צילום: יח"צ)

קיבוץ גלויות

הזכרת את פורים שפיל, ושתי גרסאות שונות של יידיש שפיל מצפות השנה לקהל בפסטיבל

"בערב הראשון והאחרון של הפסטיבל מצפות באמת לקהל שתי תפיסות עולם שונות לחלוטין של מהו יידיש שפיל ומה הרעיונות שהוא אמור להעביר, עם 'אסתר' של לידרטי, ו'המגילה' של איציק מענגר. הטקסט של לידרטי נכתב, כאמור, על ידי רב וקיבל חותמת כשרות, בואי נקרא לזה ככה, והוא פורים שפיל שאמור להעביר באמת את העיקר של סיפור המגילה. איציק מענגר היה אמן יידיש שבא לראות את המסורת ואת התרבות ואת התנ"ך דרך העיניים של השטעטל, העיירה."

ויידיש היא, לפני הכל, שפה שאוהבת אנשים

"כן, ומענגר באמת כתב סיפור שהוא נורא אנושי, שילוב מדהים בעיניי מבחינת תפיסה ורעיונות, של מתי אנחנו בשושן ומתי בעיירה, אנחנו, וגיבורי המגילה. מתי אסתר היא אסתר שגרה בשטעטל, ומתי היא אסתר של שושן, מתי מרדכי הוא מרדכי של שושן ומתי הוא מרדכי של השטעטל. ראוי לציין שהם ישירו ביידיש, אבל יופיעו עם תרגום של כתוביות בעברית."



פירקת אלנור (צילום: יח"צ)


נגיעה נוספת של הפסטיבל היא במוזיקה מזרחית מסורתית

"או בשם הנכון יותר של זה, מוזיקה יהודית של יהדות ארצות האסלאם. זה נכון שבגדד היא במזרח אבל מרוקו, בפעם האחרונה שבדקתי, היא משמעותית מערבית לאמסטרדם... יהיה לנו קונצרט מדהים של תזמורת פירקת אלנור שהיא תזמורת שמחזירה עטרה ליושנה בהקשר של מוזיקה ערבית קלאסית בישראל, והם יציגו לנו משירת השבחות של יהודי בגדד, עם הפייטן רבי יהודה עובדיה-פתיה.

"ביום השלישי של הפסטיבל יעביר אריאל כהן סדנת התנסות לשירת השעבי, שהיא בעצם שירה מרוקאית בהשפעה של מוזיקה מצרית, אפרופו מזרח ומערב. על קו התפר בין המזרח למערב יש לנו את הלדינו, בערב 'מאנדלוסיה לסלוניקי', עם שירים בלדינו שחלק מהם נורא נורא מוכרים והרבה אנשים לא יודעים שהם באמת משם ומכירים אותם בטקסטים אחרים, בעברית."

ובקצה השני אתם מגיעים עד לסדנת התנסות במוזיקה חסידית

"לא סתם מוזיקה חסידית, אלא ניגון חסידי של בן ציון שנקר שהלך לעולמו בנובמבר האחרון, והוא האבא של בין 500 ל-600 ניגונים ושירים שחלקם נורא נורא מוכר היום גם למי שלא מכיר מוזיקה חסידית בכלל. לדוגמה, 'אשת חיל מי ימצא', זה הוא, בן ציון שנקר, כתב לאשתו, לא פחות ולא יותר. או 'מזמור לדוד' שהוא לחן נורא נורא מוכר וכולם בטוחים שזה לחן עממי, רק שאת הלחן העממי הזה כתב בן ציון שנקר...

"ערב ההתנסות מזמין אנשים לבוא ולשמוע קצת על מוזיקה חסידית ועל הרעיונות שיש בה, ולהביא ניגונים שהם הכינו, לשיר ולעבוד על הדברים האלה עם אברהם יעקוב טיילור (הסדנה כרוכה בהרשמה מראש – ט.ג.) ולסיים כשהם שרים בקונצרט פתוח לקהל בסוף הסדנאות. כך גם בסוף סדנת השעבי."




בוב דילן (הופעה בלה זניט פריז 2002, צילום: דנקן יום)


ליאונרד כהן ובוב דילן ימצאו את עצמם בפסטיבל בקונצרט פתוח של אנסמבלים ממכללת גבעת וושינגטון

"זו השנה הראשונה שאנחנו בבית התפוצות, יש שם כרגע תערוכה של בוב דילן, וראוי לציין שהתערוכה קרתה עוד לפני שהוכרז עליו כזוכה פרס נובל לספרות כך שהם ממש ראו את הנולד, וחשבנו להכניס קונצרט דילן עוד לפני הנובל, מעצם התערוכה.

"כשליאונרד כהן נפטר היה ברור שאי אפשר לעבור על זה לסדר היום בלי להניד עפעף, אבל התכנית האמנותית הייתה כבר כמעט סגורה, אז הכנסנו את שניהם במסגרת תכנית הקונצרט הפתוח ביום חמישי בצהרים, שיבוצע עם האנשים הנהדרים מגבעת וושינגטון, שיבצעו שם בכל מכל כל."

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 28 בפברואר - 2 במרץ 2017, בבית התפוצות ברמת אביב. כרטיס לקונצרט בודד: 50/40 ₪, כרטיס לשני קונצרטים: 90/75 ₪, כרטיס לכל הקונצרטים של ימי המוזיקה: 150/120 ₪. לרכישת כרטיסים: 8780*. מידע נוסף על הפסטיבל באתר בית התפוצות. השתתפות בסדנאות – בהרשמה מראש בטל': 050-6770420  או במייל jewish.music.in.israel@gmail.com.