|
|
|
 מירב גרובר, בבימוי הנבון של עדי יפת פוקס, יוצרת דמות שהאישיות שלה מתרסקת מול עינינו. היא מדייקת במינונים הרגשיים, המעשיים, הדרמטיים והקומיים של התפקיד, וכשהיא מביעה רגש הוא אמיתי. בסיכומה, 'נבגדת' היא הצגה מענגת ומעוררת מחשבה בדרכה הקומית האפלה."
|
|
|
|
|
מירב גרובר מפגינה את מיטבה בדרמה-קומית על אישה שמגלה בכביסה אמת על בעלה
בין המצוי להזוי
״נבגדת״ היא מונודרמה נשית מצוינת שכתבה וגם ביימה עדי יפת פוקס שהיא קולנוענית ואשת תקשורת, ומחצינה אותה השחקנית מירב גרובר במשחק וירטואוזי כמצופה ממנה. כלומר היא לבדה על הבמה הקטנה של אולם בלאנש רפפורט בהבימה-תחתית. וזו הזדמנות מצוינת ששתי הנשים האלה נותנות לבחינה מקרוב של נושא הבגידה.
אפשר כמובן להיזהר, אבל אז הדברים ייראו אחרת ממה שהם באמת. כך לפחות יסבירו מומחים למיניהם את הפער בין המצוי להזוי, וזו בערך - מבלי שאני יכול להתחייב - נקודת המוצא של ״נבגדת״, בכפל המשמעות של התחלה דרמטית ושל רעיון המשמש את ההתפתחות העלילתית.
מירב גרובר (צילום: רוסלו שמריה)
אדום, זעיר, תחרה
העלילה מתחילה כאשר בתחנת משטרה מתקיים מהלך שניתן לכנותו בחיוך ״טקס חניכה לחשוד״ שעוברת אישה מהיישוב, ד״ר תמר ישר, שהיא מרצה בכירה לפילוסופיה. ימינה, שמאלה, פרופיל, פרונט, טביעת אצבעות וקדימה לתשאול, שיוצא לדרך עם ההודאה באשמה. רק שאין לנו מושג במה חטאה הגברת שיודעת להסביר לחוקר ולנו שיש פער בין מציאות למה שאנחנו רואים כאמת. בערך.
אבל הגברת הנכבדה, בשפה מהוקצעת מאוד מוכנה להסביר איך הכל התחיל ליד מכונת הכביסה, כאשר הכניסה לתוכה את בגדיו של בעלה האהוב מזה 25 שנה, אבי ילדיה, שחזר מכמה ימים מחו״ל. ואם זה אדום, עשוי מתחרה, וזעיר - אז נראה שזה תחתוניה של גברת די חטובה, ומה שיותר נדחס לתוך הממצא הזה היא ההכרה, ההבנה, הזעזוע, ומה שלא תרצו לכנות את המצב שבו אישה מבינה שבעלה בוגד בה.
מבינה אבל נהרסת, קורסת תחת האמת הזאת ומתחילה מסע מטורף למדי של תעתועים בין מצבים רגשיים ומעשיים. כפי שהיא מספרת לחוקר על השיחה עם הבעל, על הביקור אצל הפסיכולוגית, על הגילוי שהבעל נישל אותה כל השנים מזכויותיה, אם ייפרדו, ועל המחשבה הגאונית שצריך וגם אפשר לנקום.
הבסיס הנפשי של זוגיות
כאן עליי לעצור ולחזור לאחור אל מה שעושה מירב גרובר, בבימוי הנבון של פוקס. במלים ספורות אפשר להגיד שהיא יוצרת דמות שהאישיות שלה מתרסקת מול עינינו האמפטיות, תוך כדי כך שאנו מבינים מתמונת הפתיחה במשטרה כי היא עשתה מעשה נורא, ברור לגמרי שרצחה, והנשים שמילאו את האולם הקטן נהנו מאוד בהזדהות מלאה.
גרובר מדייקת במינונים הרגשיים, המעשיים, הדרמטיים והקומיים של התפקיד, וכשהיא מביעה רגש הוא אמיתי (בהתחשב בעובדה שזה רק תיאטרון, כמובן), וכשהיא מדברת על אהבה ונאמנות היא מבטאת במלוא העוצמה את הבסיס הנפשי של הזוגיות, אולי אף יותר מהמעשי. וכך כשמגיע הרגע הגדול שבו, בהנאה רבה, היא מבצעת את פשעה.
מירב גרובר (צילום: רוסלו שמריה)
עם מוזיקה מקורית של דניאל סלומון, עיצוב במה מצוין ותלבושות של רוסלו שמריה, ותאורה נפלאה של זיו וולושין, ״נבגדת״ היא הצגה מענגת ומעוררת מחשבה בדרך הקומית האפלה שלה, ובמשחקה של גרובר.
לרכישת כרטיסים
15/03/2017
:תאריך יצירה
|