|
|
מי שרואה את Gnawa מרגיש שיש בה טקס, תהלוכה פולחנית תשוקתית, שחוגגת ייחוד ואת היחיד. הגדולה של דואטו בעבודה הזאת היא שבדרך לגמרי אבסטרקטית ועם תנועות הגוף בלבד הוא מצליח לייצר עבודה שמרגישה מאוד ציורית במזרח התיכון, וגם מביעה משהו מטבע האנשים בהקשר לנוף הפיזי. יותר מזה, אני חושב שהגאונות שלו בעבודה הזאת היא מוזיקלית. לפעמים זה יכול להיות בתיפוף של יד שמתבצע בצעקה מסוימת במוזיקה, מה שמחדד את הפואטיות שביצירה."
|
|
|
|
תמיר גינץ, המנהל האמנותי של להקת קמע, מספר על שיתוף הפעולה עם הכוריאוגרף נאצ'ו דואטו במופע TWO
אל תוך האווירה הישראלית הרועשת והגועשת, תפרוץ השבוע לראשונה עבודת מחול של הכוריאוגרף הספרדי הנודע נאצ'ו דואטו, במופע משותף שיעלה היוצר המוערך עם רקדני להקת קמע ומנהלה האמנותי תמיר גינץ.
במופע TWO שיעלה ב-21 במרץ על במת סוזן דלל בתל אביב, יבצעו רקדני קמע את העבודה הנחשבת Gnawa של דואטו ואת היצירה "מותר רק לאהוב" של גינץ בבכורה עולמית. שתיהן מביאות אל הבמה קצב, יצריות ועומק מחשבה – כאשר העבודה של דואטו מתכתבת עם הישראליות בחיבור למזג המזרח-תיכוני, וזו של גינץ מתארת את הצדדים האינטימיים שבאהבה, הרכים והאגרסיביים גם יחד.
תו איכות
למה דווקא דואטו? לדברי גינץ, הבחירה ביוצר הבינלאומי היא "חלק ממדיניות שאני מתווה בלהקה. מכיוון שאני המנהל האמנותי היחיד של הלהקה בשנים האחרונות, החלטתי ליצור ערוץ מובחר של רפרטואר שיכלול יצירות מופת בינלאומיות. פתחנו את המסלול הזה עם איציק גלילי, שהוזמן לפני כשנתיים לערב משותף שנקרא 'גלילי גינץ'. במשך הרבה שנים חלמתי להביא את דואטו, שאותו אני מעריץ מגיל מאוד צעיר. הוא ללא ספק חוד החנית של גדולי הכוריאוגרפים כיום בעולם והיצירות שלו מעטרות כל רפרטואר של הלהקות היותר גדולות ומקצועיות על גבי הגלובוס.
"תמיד מצאתי שיש משהו בשילוב הניאו-קלאסי עם החידוד הספרדי של דואטו שיכול להיראות מאוד טוב גם עלינו, להקה ישראלית שיש לה את היכולת להיות מה שנקרא 'גראונדד', בתוך האדמה, בתוך הריקוד, בשורשיות. זה מגה כוריאוגרף וב-20 שנה האחרונות אף להקה ישראלית לא ביצעה עבודה של יוצר בסדר הגודל שלו. ההסכמה שלו שנבצע את היצירה שלו היא כמובן תו איכות".
להקת קמע, Gnawa (צילום: כפיר בולוטין)
הגאונות של דואטו
הקשר עם דואטו נוצר בתיווכה של מרים קשרמן, שרקדה אצלו בעבר. "שיתוף הפעולה נחתם לאחר שנבדקה האיכות של 'קמע' על ידי הצוות הניהולי של דואטו ועל ידו, ובתום משא ומתן מפרך שארך שלוש שנים וכלל התקשרות שמעניקה לנו בלעדיות על עבודתו בישראל. זה היה גם אתגר גדול מבחינה כלכלית בגלל שנאצ'ו דואטו ממוקם בנבחרת העילית של הכוריאוגרפים העולמיים", מספר גינץ.
הבחירה ב-Gnawa לא היתה מקרית. "מי שרואה את העבודה הזאת מרגיש שיש בה טקס, תהלוכה פולחנית תשוקתית, שחוגגת ייחוד ואת היחיד", מסביר גינץ. "הגדולה של דואטו ב-Gnawa היא שבדרך לגמרי אבסטרקטית ועם תנועות הגוף בלבד הוא מצליח לייצר עבודה שמרגישה מאוד ציורית במזרח התיכון, וגם מביעה משהו מטבע האנשים בהקשר לנוף הפיזי. צריכים לראות את זה כדי להבין את התנועה המיוחדת שלו. יותר מזה, אני חושב שהגאונות שלו בעבודה הזאת היא מוזיקלית. לפעמים זה יכול להיות בתיפוף של יד שמתבצע בצעקה מסוימת במוזיקה, מה שמחדד את הפואטיות שביצירה".
להקת קמע, Gnawa (צילום: כפיר בולוטין)
גינץ מוסיף שדואטו דווקא משך לכיוונה של יצירה אחרת שיכולה להתקשר אל המרחב הישראלי. "אחת העבודות שהוא מאוד רצה שנעלה היא 'כל נדרי', שמבוצעת לצלילי שירה של פרק התפילה. חשבתי שדווקא טיפול בשירה יהודית הוא לא הדרך האופטימלית להביא את דואטו ללהקה ישראלית בפעם הראשונה", מפרט גינץ. "Gnawa היא עבודה חריגה, מאוד מהירה ומאוד קצבית, ושונה מעבודות אחרות שהצגנו כי היא מביאה אתגר חדש לרקדנים. זו אחת היצירות המצליחות ביותר שלו, ומאז שנוצרה לפני כעשור היא זכתה לביצועים של להקות רבות ברחבי העולם. יש בה מוזיקה מרוקאית, שמאוד מתחברת לאווירה שבה אנו חיים כיום במדינת ישראל".
במה בדיוק?
"אני חושב שיש במזרח תיכוניות תכונה רחבה יותר, שהיא לאו דווקא מזרח תיכון של ארצות ערב. אנחנו דומים בהרבה דברים לקפריסאים וליוונים וגם לדרום איטלקים. החום, הפולחניות, רקיעות הרגליים, האחדות עם האדמה – כל אלה מתקיימים ביצירה וגם מבטאים את המציאות שלנו. בחנו כמה יצירות של דואטו ולא בהכרח נבצע עבודה מזרח תיכונית בפעם הבאה. לדעתי, Gnawa היא יריית פתיחה נכונה".
ניסיון לפענח את האהבה
לאחר הפתיחה עם יצירתו של דואטו, תעבור הלהקה לעבודה טרייה של גינץ שמרחיבה את ההתעמקות במובניו השונים של רגש האהבה. "אני הולך פה למקום חדש ואחר ממה שיצרתי בשנים האחרונות", משתף גינץ. "אם מסתכלים על מה שיצרתי היו, בין היתר, העבודות 'סטטוס', 'במדבר-דברים', 'שמיים אדומים' ו'לא נודע' - לכולן יש נגיעה מאוד חברתית, פוליטית, חלקה קשורה באזור הדרום שבו הלהקה פועלת וחלקה במזרח התיכון, בנוף של המאבקים שאנחנו חיים בהם. 'לא נודע' מאוד הושפעה מהאיום שאנחנו מרגישים מהצד של דאע"ש ומהכאוס שקורה פה באזור.
"הפעם אני הולך למחוזות מאוד אישיים. לפני עשור עלתה היצירה 'כרמינה בורנה', שהיתה חגיגת אהבה מאוד חיצונית, אקסטרווגנזה. הפעם החלטתי לחפש את המובן של האהבה במקום האינטימי והאישי שלי, לפענח מה הרגש הזה אומר בתוך הלב, מבחינה פיזית, כשזה לא קשור למדינה, לאזור או לדרמה גדולה. אני מבקש לבחון את האספקט של מה גורם לאהבה ומה אנחנו מחפשים בלב כשאנחנו בקשר עם אדם אחר. זו עבודה נקייה ואני שמח עליה".
להקת קמע, "מותר רק לאהוב" (צילום: כפיר בולוטין)
מה ייחודי לעבודה הזאת לעומת יצירות אחרות שעוסקות באהבה?
"מצד אחד יש פה אלגנטיות צורנית שמבטאת את הליריות שברגש האהבה, ומצד שני יש את כל המרכיבים שגורמים לנו לכאוב כשאנחנו עוסקים במערכות יחסים, ומביאים את הצד המאוד ברוטלי ואגרסיבי שמזין הרבה מהדואטים ביצירה. נוצר פה איזון בין כאב גדול ליופי ועושר גדול. אולי זאת התשובה בחיפוש.
"הגעתי אל היצירה הזו מתוך רגש אישי של רצון להביע את הצד היפה והכל כך מנחם ברגש הזה. מאחר שאני גם מאוד משתף את הרקדנים בתהליך היצירתי, נהניתי ללמוד במהלך העבודה מהרקדנים שלי, שהרבה מהם קושרים את רגש האהבה למצבים מאוד אגרסיביים מבחינה נפשית. זה נתן ביטוי של עושר לתנועה, כך שהיא לא חד-ממדית בעבודה".
להקת קמע, "מותר רק לאהוב" (צילום: כפיר בולוטין)
"הישראליות מביאה אש לבמה"
אם כבר מדברים על שיתוף הרקדנים, איך לדעתך הם הכילו את היצירה של דואטו?
"זאת עבודה ששונה מכל מה שאפשר לראות בארץ. היא דורשת יכולות פיזיות קלאסיות מאוד גבוהות, עם עבודות דואטים מאוד סבוכות. ללא ספק, הרקדנים של 'קמע' הועשרו דרך הניסיון להתמודד עם העבודה הנפלאה הזאת. והם הצליחו, קיבלנו הרבה מחמאות מהצוות של דואטו. אחת הסיבות שבחרתי לפתוח את הערוץ הזה, היא שתהיה להקה ישראלית שתאפשר לרקדנים ישראלים בישראל לרקוד עבודות של טובי הכוריאוגרפים בעולם. זה אתגר לא קל לביצוע, אבל עצם האתגר הוא תענוג גדול".
אחרי שראית את העבודות של דואטו בביצוע של להקות אחרות, איך לתחושתך הוא מתורגם ב"קמע"?
"אני מרגיש שהרקדנים שלנו מעניקים ערך מוסף ליצירה. ברמת הביצוע - יש משהו בישראליות שמביא אש לבמה ולדעתי זה גם חדר את הכוריאוגרפיה של נאצ'ו".
תמיר גינץ (צילום: אבשלום לוי)
ומלבד העבודה עם דואטו, מה החידוש של "קמע" בגזרה הישראלית?
"אני חושב שעצם הכוח שלנו הוא מצד אחד וירטואוזי, בשילוב שבין היצירות הקלאסיות והמודרניות, ובכך שאנו בונים שפה חדשה והרקדנים שלנו ורסטיליים. העבודות שאני יוצר ומבוצעות על ידי הלהקה, יש בהן נושא דרמטי רלוונטי שאפשר להתמודד איתו והקהל יכול למצוא את עצמו בתוך היצירה, בהעמקה רגשית, לבאר את היצירה בדרך שבה הוא בוחר. תמיד יהיה אלמנט ביצירה של אסוציאציות שבונות מסע רגשי שהוא נדיר לצופים. אני אישית אוהב לרגש אנשים ולחדור להם ללב. התנועה מבחינתי היא ללא תיחום בפני עצמה, אלא אמצעי לתקשורת עם הבנאדם שיושב מולנו באולם".
TWO – המופע המיוחד של להקת קמע עם נאצ'ו דואטו יתקיים ב-22-21 במרץ, בשעה 21:00 במרכז סוזן דלל בתל אביב. מחיר לכרטיס: 140 ₪. רכישת כרטיסים בטלפון: 03-5105656, או באתר האינטרנט של להקת קמע
לרכישת כרטיסים
19/03/2017
:תאריך יצירה
|