|
|
|
 האמן הצרפתי הוא יחיד ומיוחד בתחומו כבר 40 שנה. בעוד כשנה הוא יחגוג 70, אבל מפגין אנרגיות ודינמיות של אדם צעיר, וגם הלוק שלו כזה. בעודו חובש און-אנד-אוף משקפי שמש, ולובש חליפה כהה, מקפץ האיש על הבמה תוך כדי נגינה, ואף שהוא חולש על סט בימתי ענק - הכריזמה שלו מאפילה על הכל ופורצת-עוברת לקהל."
|
|
|
|
|
במשך שעתיים פלוס להטט אמן האלקטרוניקה הצרפתי למרגלות המצדה, מלווה בסאונד ומופעי לייזר מהפנטים. תצוגה אור-קולית שטרם נראתה כאן הסעת העיתונאים יורדת אל מתחת לפני הים ומגיעה בסוף עד למקום הנמוך בעולם. מתאם מטעם ההפקה לוקח אותנו לאתר ההתרחשות ומסביר לנו בדרך שעד לא מזמן התחוללה כאן סופה רצינית שדחתה את התחלת האירוע המוזיקלי.
אמני אלקטרוניקה מקומיים ומחו"ל היו אמורים לנגן לפני האטרקציה המרכזית כבר מהשעה 20:00. החשיכה הכמעט מוחלטת לא מאפשרת ליהנות מיפי המדבר ומהמצדה שברקע הבמה, עליה מוטל אור חיוור, שמספיק רק כדי לסמן אותה.
אולי זה רק בראש שלי, אבל האזור בכל זאת משרה אווירה מיוחדת של הוד קדומים. זה השקט שאחרי הסערה ולפני המוזיקה.
קרני לייזר במדבר
צעידה קצרה לאתר ההופעה חושפת במה ענקית, מהגדולות שנראו כאן - אם לא הגדולה שבהן - עם תצוגות אור מתחלפות וקרני לייזר המנסות כוחן בהבלחות קצרות. החיזיון האסוציאטיבי הקופץ מיד לתודעה הוא של אתר נחיתת החוצנים ב"מפגשים מהסוג השלישי".
ז/אן מישל ז'אר במצדה (צילום: Mark Tso)
לא שמישהו לחוץ כאן, אבל איזה כרוז קורא לקהל לקחת את הזמן שלו, להתיישב בנחת על המחצלות הפרושות במתחם הגדול והרחב שמול הבמה ולנשום עמוק. טוב שהוא לא ביקש שנשתה מים.
עסקי הבירה לעומת זאת פורחים כאן, כצפוי. האווירה במקום מזכירה פסטיבלי שאנטי מדבריים נוסח "אינדינגב" ו"צלילים במדבר", כשהקהל הנינוח נושם עמוק - חלק את החמצן הנקי וחלק את עשן הג'וינטים המיתמר.
קול מתכתי רך של אישה-רובוט מוסר מדי פעם ברמקולים נתונים על רמת החמצן באזור ועוד עובדות מדעיות רלוונטיות לים המלח, או המוות, בהתייחס לגסיסתו המדאיגה - מה שהביא את ז'אן מישל ז'אר לכאן. ההרכב האלקטרוני "המדענים" מחמם את האווירה ואת האמן שתיכף יעלה, בצלילים אמביינטיים חלליים מרחפים, וזה עושה את העבודה.
שושלת ז'אר
ב-23:20 מתחיל מסע ה-Zero Gravity. הצלילים המהפנטים שז'אר מפיק מהקלידים ומהמקלדות שלו ממלאים את האוויר, ויחד איתם נפתח מופע אור-קולי סימולטני מופלא.
הקטע "אוקסיג'ן 2" מנוגן ומזכיר את ראשית הקריירה של חלוץ אמני האלקטרוניקה, שכבר ב-1976 הוציא אלבום שמכר מיליוני עותקים והפך לקלאסיקה.
ז'אן מישל הוא בנו של מוריס ז'אר, מגדולי מלחיני הפסקולים לסרטים, בהם הוליוודיים קלאסיים ("דוקטור ז'יוואגו", "לורנס איש ערב" ועוד), שעזב את המשפחה בהיות ז'אן מישל בן חמש. הילד בילה זמן רב בבית סבו, איש רדיו וממציא בתחום המיקס, ושאב ממנו השראה ליצירתו. כשגדל, הפך אמן-ממציא מוזיקה אלקטרונית - אז ז'אנר חדשני ומהפכני - כשהוא משתמש באמצעים אנלוגיים בלבד. זה מה היה.
ז'אן מישל ז'אר במצדה (צילום: שי מהלאל)
האמן המייסד
אמנם רבים חיקו אותו, לקחו את עבודתו לכיוונים שונים, וכיום יש למוזיקה האלקטרונית הדיגיטלית פנים רבות, אבל אסור לשכוח שז'אן מישל ז'אר הניח לה את אבני היסוד.
גם אם יהיו שיאמרו שהיא כבר אנכרוניסטית, יש בה קסם מיוחד שמסעיר את המאזינים לה. כמו פעם. אני זוכר שהיינו מאזינים ללא לאות לצלילים המכושפים של אלבומיו המוקדמים (בתקליטי ויניל כמובן) המצליחים, "אוקסיג'ן" ו"אקווינוקס". והדרך בה שדרג האמן את האקט הפרפורמרי שלו מאז והפך אותו לחגיגה מרהיבה של צלילים, במשולב עם תאורה מיוחדת ואפקטים ויזואליים גדולים מהחיים - היא חסרת תקדים.
יעידו על כך המיליונים שהגיעו למגה-מופעי הראווה המיוחדים שלו ברחבי העולם. מהפירמידות בגיזה, דרך מתחם מגדל אייפל והמופע בחסות נאס"א ביוסטון, טקסס, ועד זה שברחבת הקרמלין. כמו באתרים אלה, הוא סיפק גם כאן מופע-מיצג אורקולי חד-פעמי. מקצועי, מדויק, מעורר השתאות והתפעמות. סאונד וויזואליה ברמה הגבוהה ביותר, עליהם עמלו אנשיו באתר ימים לא מעטים לפני האירוע. זאת אף שהקהל כאן מנה, על פי ההערכות המקלות, כעשרת אלפים איש בלבד - והיה מגיע לז'אר שיבואו הרבה יותר.
ז'אן מישל ז'אר במצדה (צילום: שי מהלאל)
הוא ביקש את ההיענות ותשומת לבו של הקהל - וקיבל אותה בגדול. האמן הצרפתי, מהעיר ליון במקור, הוא יחיד ומיוחד בתחומו כבר 40 שנה. בעוד כשנה הוא יחגוג 70, אבל מפגין אנרגיות ודינמיות של אדם צעיר, וגם הלוק שלו כזה. בעודו חובש און-אנד-אוף משקפי שמש, ולובש חליפה כהה, מקפץ האיש על הבמה תוך כדי נגינה, ואף שהוא חולש על סט בימתי ענק - הכריזמה שלו מאפילה על הכל ופורצת-עוברת לקהל.
החשש שהוא יתבצר מאחורי הסינתיסייזרים והמקלדות שלו, ינגן כאילו רק לעצמו תוך אטיטיוד מנוכר כלפי הקהל, התבדה מהר מאוד. ז'אר, שאכן מוקף סינטיסייתזרים ומחשבים ומגובה בשני פרקשניסטים, ניהל כל הערב גם דיאלוג ורבלי עם צופיו-מאזיניו, מבקש לוודא שהאנשים נהנים.
בין היתר הוא הציג, דרך מצלמה המותקנת במשקפיו, את מגוון הכלים בהם הוא עושה שימוש בהופעה (כולל גיטרה, שבעזרתה הוא גם נעשה רוקר לרגע). וכן ערך לנו היכרות עם איגור, רחפן קטן החג סביבו וגם בו מותקנת מצלמה זעירה המשתפת את הקהל בצילומיה, מעל גבי המסכים הענקיים.
ז'אן מישל ז'אר במצדה (צילום: שי מהלאל)
אונסקו, הפט שופ בויז ואדוארד סנודן
ז'אר, שגריר אונסקו הפועל בעולם למען מטרות של איכות הסביבה, בחר במצדה כאתר ההופעה שלו, על מנת להעלות את המודעות למצבו הקשה של ים המלח. הוא מקדיש לנושא מספר דקות וזוכה בתשואות רמות. האג'נדה הפוליטית-חברתית שלו באה לידי ביטוי גם בקטע "Exit", אותו חיבר לדבריו לאחר פגישה במוסקבה עם אדוארד סנודן.
בנאמבר, מתוך האלבום "אלקטרוניקה 2: דה הארט אוף נויז", נראה האיש על המסכים ונשמע בקולו כשהוא מתריע מפני המעקב הבלתי פוסק של ממשלים אחר חיינו, תוך פגיעה גסה בפרטיותנו, באמצעות שימוש בטכנולוגיות המעקב המתוחכמות של היום.
במשך יותר משעתיים ז'אר ביצע קטעים מתחנות שונות בקריירה שלו, במקצבים שונים ובאווירות תאורה עשירות-מגוונות-מתחלפות, כשהלייזרים מספקים אפקט חללי מרשים של תלת-ממד. והלוקיישן המיוחד בהחלט העצים את האימפקט של המופע. בין היתר, סיפר ז'אר על ביקורו המוקדם בסין, שהוליד קטע האהוב עליו במיוחד, "Souvenier of China", אותו הוא מבצע כמובן.
בין ההיילייטס גם "Brick England", שיתוף הפעולה שלו עם הפט שופ בויז, כשהצמד נראה בתצוגות הווידאו-ארט שעל גבי המסכים. ויש גם קטע ווקאל-שירה אוריינטלי עוצמתי שמבצעת הזמרת קמילה.
לקראת הסיום מגיע "אוקסיג'ן" הקלאסי, סימן ההיכר המובהק של ז'אר וקטע שדומה כי אין איש שלא מכיר. ואחרי זה אלמנט שמשאיר אותנו פעורי פה: האמן מנגן על נבל עשוי קרני לייזר ירוקות. הוא חושש שבשל הרוח במקום זה לא כל כך יעבוד, אבל לרווחתנו הקטע מצליח לו בגדול.
וכשאנחנו חושבים שזה כבר סוף הערב, פוצח האמן בסדרת טראנסים לריקודים מחלצי איברים ומקפיץ את אלפי האנשים שהגיעו למדבר וקיבלו תמורה מלאה על המאמץ.
ז'אן מישל ז'אר במצדה (צילום: שי מהלאל)
09/04/2017
:תאריך יצירה
|