מחול - עולים השבוע: "מלחמת 90 הדקות" ועוד

איל חלפון בקומדיה אירונית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, קסבייה דולן מרשים בדרמה חדשה, "העיר האבודה Z" מרתק בראשיתו אך מייגע בהמשך ומרוסיה מגיע המותחן "מעבר לכוכבים"

"מלחמת 90 הדקות" (ישראל-גרמניה 2016)

קומדיה. סרטו של איל חלפון, שתסריטו עובד מספרו של איתי מאירסון. עשרות שנים חלפו, כל הפתרונות כבר נוסו ושום נוסחה לא הצליחה להושיב את שני הצדדים, הפלסטיני והישראלי, לשולחן משא ומתן לדיון רציני שיביא שלום בסופו. שני הצדדים מסכימים לבסוף להצעה נועזת שהועלתה: שפתרון הסכסוך יוכרע במשחק כדורגל אחד. הקבוצה המנצחת תישאר כאן וזו שתפסיד תיאלץ למצוא לעצמה מקום חדש למולדתה. התאחדות הכדורגל הבינלאומית אופ"א שבשוויץ מכריזה על ההחלטה לקיים את המשחק במגרש בלירייה, פורטוגל, לאחר שהצעות אחרות נפסלו מסיבות שונות. מתנהל דיון גם בנוגע לזהותו הלאומית של השופט ולבסוף מושגת הסכמה. שני ראשי התאחדויות הכדורגל, זו של פלסטין (נורמן עיסא) וזו של ישראל (משה איבגי) חותמים על כל הפרטים, אבל גם בכל הפורומים הבינלאומיים להכנת הפרויקט ממשיכים להתקוטט וצריך להפריד ביניהם. הפלסטינים דורשים שבנבחרתם יוכלו לשחק גם שחקנים שהוריהם נולדו בפלסטין, וקובלים שוב ושוב על כך שחיילים ישראליים עוצרים את האוטובוס של הנבחרת שלהם במחסומים בדרך לאימון. בישראל מובעת ביקורת על כך שמאמן הנבחרת הוא דווקא גרמני. מתעוררות עוד ועוד בעיות ומחלוקות בין הצדדים, אבל ההכנות למשחק הגורלי נמשכות ונראה כי דבר לא יוכל למנוע הפעם את ההכרעה. עם דאטלף באק, אלכסנדר ברטה, פאולה פדרגל, פפה רפזוטה, הארלד רדמר, טורסטן קניפרץ. 85 דקות.

אחרי לא מעט סרטי קונפליקט כבדים ורציניים, מגיעה התבוננות משועשעת ומבודחת על הסכסוך. בסגנון דינמי, המשלב גם את טכניקות הז'אנרים הטלוויזיוני והדוקומנטרי - של מצלמות ניידות העוקבות אחר הנפשות הפועלות - מצליח הבמאי איל חלפון ליצור קומדיה אירונית המעבירה את כל מרכיבי מחלוקת הדמים הארוכה בין הצדדים לכר הדשא. משעשעת במיוחד האיבה בין ראשי ההתאחדויות, שאפילו בישיבות הבינלאומיות המתנהלות באנגלית ממשיכים להתקוטט ביניהם בעברית. משה איבגי ונורמן עיסא עושים כאן תפקידים נהדרים. ראש ההתאחדות הישראלית מתואר כנהנתן המעשן סיגרים ומזיע בסאונה, ואילו זה הפלסטיני משחק את איש העסקים החשדן. הקאסט כולל, כצפוי וכראוי, גם מספר לא מועט של שחקני רכש בינלאומיים. מדובר אמנם בקומדיה, אבל אחרי כל כך הרבה כרטיסים צהובים שהונפו לאורך השנים לעבר שני הצדדים, מאיים חלפון לשלוף להם כרטיסים אדומים.

למועדי הקרנות

"מלחמת 90 הדקות" (תמונת יחסי ציבור)

"זה רק סוף העולם" (קנדה-צרפת 2016)

דרמה. סרטו של קסבייה דולן, אותו עיבד לתסריט ממחזה של ז'אן-לוק לגראס. לואיס (גספר אוליאל), בנה המוצלח של משפחה קנדית שעושה קריירה כתסריטאי בהוליווד, חוזר בגיל 34 לבית המשפחה לאחר היעדרות של 12 שנים. בכוונתו להודיע לבני המשפחה שהוא עומד למות. אלא שעם בואו מתנהל הבית על פי דינמיקה אחרת משחשב, אותה כלל לא צפה. מתברר שלכל אחד מבני המשפחה יש כלפיו מטענים כאלה ואחרים - של הערצה, או קנאה, או התמרמרות, ובסוף גם אהבה. סוזאן (לאה סדו), אחותו הצעירה שהייתה מאוד צעירה כשנטש והפכה צעירה מרדנית השואפת לצאת מהקן המשפחתי, מנסה לסגור איתו פערים, להיכנס לחייו ולעולמו ולזכות באהבתו. אמו של לואיס, לה מר (נטלי ביי), מציפה אותו באהבה אך מרגישה, מבלי שיאמר, שזו תהיה פגישתם האחרונה. גיסתו קתרין (מריון קוטיאר), אותה לא הכיר, מנסה להתיידד איתו בדרכה הגמלונית והמהוססת. ואילו אחיו הבכור אנטואן (וינסנט קאסל), הרתחן, הממורמר והאגרסיבי, שומר ללואיס טיני ישנה, לא כל כך ברור על מה. 97 דקות.

לא בכדי נחשב קסבייה דולן לילד הפלא של הקולנוע. הוא רק בן 28 ובמאזנו כבר שישה סרטים באורך מלא שביים, כמה מהם זוכי תשבחות ופרסי פסטיבלים. כשחקן הוא השתתף כבר ב-18 פרויקטים, וברבים מהם הרכיב פרסונה דרמטית מרתקת. בסרט זה הוא מתחקה אחר כתיבתו של המחזאי לגראס, שמת מאיידס ב-1990. לכן מטשטש דולן את התקופה בה מתרחש הסרט, ויש בו סממנים השייכים לשנות ה-80. ייתכן שכמו המחזאי גם גיבור הסרט לואיס הוא הומוסקסואל חולה איידס, אם כי אין לכך אזכור מפורש בסרט. כתיבה ובנייה קולנועית של מערכות יחסים - אלה הצדדים החזקים של דולן בהם ניתן להיווכח בסרטיו הקודמים - למשל "מאמי" ו"טום בחווה" - וגם כאן. למרות שמדובר בשלד סיפורי כחוש המתרחש כל כולו ביום אחד, וכמעט אך ורק בדירה אחת, הוא מיטיב לשרטט את הרקמה המשפחתית השבירה והמתפוררת. את התא האימפוטנטי והלא מתפקד, שהמתין רק ללואיס - על תקן הקטליזאטור שבא מבחוץ - כדי ליפול עליו בתקווה או להטיח בו האשמות. דולן מנהל בצורה טובה ויעילה את אנסמבל השחקנים המרשים שליהק, ומוציא מהם תצוגות משחק מצוינות. גם השימוש שלו במוזיקה קלאסית דרמטית ברגעים חשובים בעלילה משיג אפקט חזק. בכלל, דולן מציג בסרט ביצועים וירטואוזיים מרשימים, אלא שלפעמים נראה כי הוא מתאמץ מדי, ואז האמצעים האמנותיים גונבים את ההצגה לסיפור. כך או כך, שווה לצפות בסרט של במאי העשוי להפוך לאחד מיוצרי הקולנוע החשובים בדור הבא.

למועדי הקרנות

"זה רק סוף העולם" (תמונת יחסי ציבור)

"העיר האבודה Z" (ארה"ב 2016)

דרמה. סרטו של ג'יימס גריי, שתסריטו עובד מספרו של דייוויד גראן. סיפורו האמיתי של חוקר הארצות הבריטי פרסי פוסט (צ'רלי הונאם), שיצא לסדרת מסעות אל מרחבי האמזונס, החל מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, כדי לאתר ביערות העד עדויות לקיומה של ציוויליזציה מתקדמת, לא מוכרת. הוא מתמסר בעיקשות למשימתו, נוטש את אשתו נינה (סיינה מילר) לתקופות ארוכות כדי לצאת עם משלחות מחקר, כשמלווה אותו בנאמנות חברו הנרי קוסטין (רוברט פטינסון). הממסד המדעי לועג לו וטוען שבמקרה הטוב הוא יאתר בג'ונגלים עוד שבט של "פראים". למרות שאשתו נינה יולדת ומגדלת את ילדיהם לבדה, כמעט ללא נוכחותו, היא תומכת בו ללא סייגים. בהמשך, כאשר קוסטין כבר לא מעוניין להמשיך עם פרסי לעוד מסע, יוצא איתו לדרך בנו הבכור ג'ק (טום הולנד), שהתבגר ונדבק בחיידק של אביו. 141 דקות.

בראשיתו זהו סרט מרתק. הסיפור האמיתי עליו הוא מבוסס מספק חומרים דרמתיים מצוינים שג'יימס גריי ("אודסה הקטנה", "הלילה הוא שלנו", "המהגרת") מטפל בהם היטב. אך ככל שהסרט מתקדם ניכרת בו סוג של "עייפות החומר". הריטואלים של המסעות, והפאוזות הקצרות של החיים האישיים במחיצת האישה, חוזרים על עצמם מבלי שהתסריט יציע איזשהו גיוון או תפניות משמעותיות בעלילה. בשלבים אלה הסרט לא מצליח לגעת ולרגש יותר - להוציא את הסצנות בהן בניו של פרסי, ובמיוחד ג'ק (עוד בטרם חבר אליו למסע), מתמרדים נגדו ונגד סגנון חייו, שלמעשה מותיר אותם "ללא אב". אבל זה מעט מדי והסרט בכללו נותר די טרחני ומייגע.

למועדי הקרנות

"העיר האבודה Z" (תמונת יחסי ציבור)

"מעבר לכוכבים" (רוסיה 2017)

הרפתקאות/ מותחן. סרטו של דימיטרי קיסילב. העלילה מתרחשת בשנות ה-60. בין שתי המעצמות, ברית המועצות וארצות הברית, מתנהלת המלחמה הקרה והן גם עסוקות במרוץ לחלל ובניסיון להשיג עליונות בתחום. רוסיה שוקדת על משלוח חללית מאוישת לחלל, אך כשבועיים לאחר ההמראה, המעבורת הניסיונית מתפוצצת. פאבל בלייב (יבגני מירונוב), טייס צבאי מיומן, ושותפו אלכסיי ליאונוב (קונסטנטין חבנסקיי), מוכנים לסכן את חייהם למען מדינתם והשגת יעדיה בחלל לפני ארצות הברית. הם יוצאים לטיסה אל הבלתי נודע, שבה כל מה שיכול להשתבש אכן משתבש. 140 דקות.

למועדי הקרנות

"מעבר לכוכבים" (תמונת יחסי ציבור)