האופרה הישראלית תארח בחודש יוני הקרוב את תיאטרון האופרטה הממלכתי מבודפשט. הפעם שבים אשפי האופרטה מבודפשט- הסולנים, המקהלה, הרקדנים והתזמורת- עם הפקה עשירה וססגונית של  "הרוזנת מריצה"- מהאופרטות הידועות והאהובות ביותר ברפרטואר מאת המלחין ההונגרי הידוע אמריך קלמן. מנצח: לאסלו מקלארי, במאי: מיקלוש גאבור קרני (קרו ®).

טלנובלה משעשעת

האופרטה מבוססת על ספר מאת אלפרד גרונוולד ויוליוס ברמר, והיא הועלתה לראשונה בבכורה בווינה ב- 1924. היא מיוחדת בכך שעלילתה אינה מתרחשת רק בחצרות האצולה, אלא בקרב המון העם בטרנסילבניה. היא נשענת על פולקלור טרנסילבני ומשולבים בה מחולות הונגריים ורומנים כמו צ'רדאש וגם הוואלס הווינאי. יצירתו זו של אמריך קלמן שזורה בלהיטים המוכרים לכל חובב של הז'אנר: "קולוז'ואר המקסימה", "בוא צועני", "געגועים לעיר הגדולה", "נגן כמו פעם". "לא נותר אלא לרקוד?.

במרכז העלילה – סיפור אהבה בין הרוזנת מריצה, האלמנה לבין מנהל האחוזה החדש שלה, שהוא למעשה רוזן בתחפושת, המסתיר את השתייכותו למעמד האצולה. לכך נוספת הסתבכות נוספת - כדי להיפטר ממחזריה הרבים ממציאה הרוזנת מריצה ארוס בדוי, אך מתברר כי אדם בשם הזה קיים, והוא אף מגיע למקום, מתאהב בה ואף מבקש את ידה.
בסופו של דבר מסתיימת האופרטה בסוף טוב, ובניצחון האהבה. העלילה מציגה את ה"אצולה" העשירה באור מגוחך ומראה כמה בעצם כולם דומים כשמדובר באהבה: עשירים, אצילים, בורגנים ו"פשוטי העם". מעיין טלנובלה מתקתקה וצפויה שגורמת לצופה בה לצחוק גם ברגעים "דרמטיים".


הרוזנת מריצה (באדיבות התיאטרון המלכותי של בודפשט)

אמריך קלמן, מלחין

המלחין היהודי אמריך קלמן, נחשב להונגרי המוכר ביותר בעולם. למעשה אין שנייה שבה לא מנוגנת יצירה שלו ברדיו אי-שם ברחבי העולם . הוא נולד בשם אימרה קופשטיין בעיר שיופוק שלחוף אגם בלטון בהונגריה. בשנת 1900 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת בודפשט ובמקביל נרשם לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, שם התיידד עם בלה בארטוק וזולטאן קודאי. בצעירותו למד נגינה בפסנתר והתעתד להיות פסנתרן, אבל מחלת פרקים מנעה ממנו זאת והוא החל לעסוק בקומפוזיציה.

לאחר שסיים לימודיו התקבל לעבודה כמבקר מוזיקלי בעיתון יומי. בשנת 1908 עבר לווינה ושם קנה לו שם עולמי עם האופרטות המפורסמות שלו "הרוזנת מריצה", "נסיכת הצ'רדש" (לליברית של לאו שטיין), "נסיכת הקרקס" ו- "הביידר". עם השתלטות הנאצים על אוסטריה נמלט קלמן לפריז ומשם היגר ארצות הברית. ב-1942 קיבל שם אזרחות. לאחר המלחמה, בשנת 1945 חזר לאירופה וגר בפריז. הוא נפטר בפריז בשנת 1953 ונקבר בווינה.

תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט

תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט נחשב לבית היוצר המוביל באירופה להפקות מז'אנר האופרטה. התיאטרון נוסד בשנת 1923 ועם פתיחתו החל עידן הזהב של הז'אנר בבירה ההונגרית. משנות ה-60 הורחבה פעילות התיאטרון והוא החל להתמחות גם במחזות זמר. כך הועלו במסגרתו בין היתר הקלסיקות "גבירתי הנאווה", "היפה והחיה", "סיפור הפרברים", "כנר על הגג", "מצחיקונת", "קברט", "מיס סיגון", "צלילי המוזיקה", "אליזבט", "אותו הזמן בשנה הבאה" ומחזמר הפופ המועלה בברודוויי "Alter Boys".

התיאטרון מייחס חשיבות רבה להופעות מחוץ להונגריה גם כדי להפיץ את מסורתו ואמנותו, כמו גם את הפולקלור ההונגרי השמח. כך הופיע בית האופרטה בשנים האחרונות בבלגרד, במינכן, ברומא, באמסטרדם, בלונדון, בווינה, בסט פטרסבורג, בפרנקפורט ובתל-אביב. כן קיים סיבובי הופעות ארוכים ברחבי ארה"ב, ביפן, קנדה, איחוד הנסיכויות וברחבי המזרח הרחוק.

התיאטרון זוכה להערכה עבור הישגים יוצאים מן הכלל ומארח באופן קבוע   תחרויות מוזיקה בינלאומיות מן השורה הראשונה כמו בשנת 2016  תחרות האופרטה הבינלאומית ע"ש פרנץ לאהר או תחרות סילבסטר ליוויי הבינלאומית למחזות זמר והתחרות הבינלאומית ע"ש אמריך קלמן  לניצוח על אופרטות. בעולם נחשב התיאטרון לטוב בסוגו כפני שנכתב ב"פרנקפורטר אלגמיינה" הגרמני: "יש ערים רבות במקום שבו אתה יכול להקשיב למוזיקה טובה.  לאופרטה, לעומת זאת, יש רק כתובת בטוחה אחת: רחוב נגימצו 17 בבודפשט".


הרוזנת מריצה (באדיבות התיאטרון המלכותי של בודפשט)


מיקלוש גאבור קרני, במאי

את האופרטה ביים הבמאי מיקלוש גאבור קרני הידוע גם בכינויו קרו. הוא מנהלו האמנותי של בית האופרטה הממלכתי ונחשב בארצו ל"מר אופרטה". הוא בוגר לימודי תיאטרון וקולנוע במדינתו ובמשך עשר שנים היה במאי באופרטה הלאומית של הונגריה. ב-2001 מונה לבמאי תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט וההפקות שביים סיירו בעולם וזכו בהצלחה בלונדון, במינכן, באמסטרדם, בלייפציג, בווינה, בניו יורק, בשיקגו, בטורונטו ועוד.  במרוצת עבודתו הוא ביים, בין היתר, את האופרות "מאדאם בטרפליי", "מקבת" ו"דון קרלו", ומיוזיקלס רבים, בהם "מיס סייגון", "רומיאו ויוליה" ו"אליזבת". במקביל לעבודתו בהונגריה הוא ביים גם לתיאטרון הלאומי של זלצבורג, לאופרה בווינה ועוד. ב-2008 זכה בפרס האמן המצטיין של הונגריה.

קרו מסור מאוד למשימה של שימור אמנות האופרטה והרלוונטיות שלה גם בקרב הדור הצעיר: "אנחנו מרגישים שצורת האמנות הזו מאוד חשובה. התיאטרון מצליח לשמר את אמנות האופרטה ואף למשוך את הדור הצעיר. משתתפים בו רקדנים וסולנים צעירים, שחלקם הגדול מופיע גם במחזות זמר. המבוגרים מגיעים כי הם מכירים את המוזיקה, הצעירים מגיעים בגלל השואו, הרקדנים הצעירים וההומור הרב שיש במופע. היום כל אחד יכול למצוא באופרטה את מה שידבר אליו".
 
על הביקור בישראל אומר קרני: "הופענו כבר בתל-אביב והקהל הישראלי הוא קהל חם מאוד, קהל טוב. אנחנו רוצים להסעיר אותם מחדש".


הרוזנת מאריצה (באדיבות התיאטרון המלכותי של בודפשט)


קצת על אופרטה

האופרטה היא סוג של אמנות במה הדומה לאופרה, אך היא עוסקת בנושאים פחות רציניים ועמוקים. לרוב מילות השירה מועברות באמצעות דיבור ולא באמצעות שירה. במקום לעבור מסוג מוזיקלי אחד לאחר (אריה, רצ'יטטיב, פזמון), הזמרים מחברים אותם באמצעות קטעים של דיאלוג אשר לא שרים אותם והם אינם מלווים במוזיקה. האופרטה נחשבת לפחות "רצינית" מאופרה, מכיוון שיש לה יותר קשר לעלילות, שהן בדרך כלל קומיות, מאשר למוזיקה. האופרטה היא למעשה הז'אנר שממנו יצא המחזמר. בעוד שהאופרטה היא סוג של אופרה קלה המלווה במשחק, המחזמר הוא מחזה המלווה במוזיקה ובשירה.

השירה בהונגרית, כתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית.

לרכישת כרטיסים