רוק בלי הכרה 

את להקת "אירוסמית" ראיתי בביקורה הקודם כאן, ב-1994, אז החברים – שהקימו את הרכבם בשנות ה-70 - היו בשיא אונם ובטופ של הקריירה שלהם וחרשו את העולם עם Get a Grip" Tour". אלא שאז הם לא הצליחו, משום מה, למלא לחלוטין את פארק הירקון. אמש הם כבר פוצצו את הפארק, ודי מפתיע היה לגלות בקהל המון מעריצים שרבים מהם היו צעירים מכדי לבוא להופעה ההיא.

ומה שהכי חשוב הוא שהם הוכיחו שגם בשלהי העשור השישי לחייהם, האנרגיות שלהם ויכולות הביצוע עומדות ברמה גבוהה מאוד. אין ספק שמדובר בהרכב רוק מנוסה ומשופשף. עבורם זהו סיבוב פרידה והופעה אחרונה בישראל אולי, ומה שראינו ושמענו בפארק אמש היה קרוב לשעתיים של קונצרט שנותן ברוק בלי הכרה.

הם פותחים עם "Let The Music Do The Talking", עוברים ל"Young Lust", וכבר בשיר השלישי מביאים את אחד מלהיטי הענק שלהם, "Crying". סטיבן טיילר, עטוף בביגוד טרנדי, כסוף ומנצנץ, ובתכשיטים אקסטרווגנטיים, משחרר את כל מה שיש לו, מלאי בלתי נדלה של כריזמה פראית ואדרנלין תוסס, כאילו רוצה לומר: 69 (גילו) זה רק מספר. קלישאה, אבל מנצחת.


אירוסמית' (צילום: ליאור כתר)

מרימים את הפארק

אחר כך באים "Living on the Edge", "Rag Doll" ו"Dude" ואז שוב להיט היסטרי, אולי הכי גדול שלהם, "Crazy". הסטליסט של ההופעה נבנה בצורה אפקטיבית למדי: אחרי כמה נאמברים שדופקים בראש ומאפשרים להם על הבמה לקהל על הדשא להשתולל, מגיעה בלדה ממיסה. ומתברר שלא רק טיילר בכושר אלא גם הגיטריסט ג'ו פרי, שמוציא סולואים וירטואוזיים, ממש כמו פעם.

ולא נקפח את הבסיסט טום המילטון, המתופף ג'ואי קרמר והקלידן בראד וויטפורד, שכל אחד מהם זכה, בתורו, להפגין את המיומנות האינדיבידואלית על הכלי שלו, ובמקביל הם חלקים שמרכיבים יחד חטיבת קצב מתואמת מושלמת. הייתה רק הרגשה שהווליום של הרמקולים בפארק, לפחות בהשוואה לרוקרים אחרים שהרעישו כאן, לא היה בשיאו.


אירוסמית' (צילום: ליאור כתר)

אחרי "Stop Messin'" מגיע קטע שאותי אישית מאוד הפתיע, ולטובה. ביצוע מיוחד, בעל פרשנות אישית, של "Oh Well" ", שיר מורכב ומאתגר של "פליטווד מק", מראשית הקריירה שלה. הבאים בתור הם "Sweet Emotion", "Seasons", "Hangman" ו-"Baby Please", ואז מגיע עוד קטע שכולם, אבל כולם חיכו לו (והם הביעו את רצונם בקולי קולות מראשית ההופעה), "I Don't Wanna Miss a Thing ", מהסרט "ארמגדון" הידוע, ומרים את הפארק.

אחרי "Janie" מגיע עוד קאבר מפתיע, "Come together", של הביטלס. הקטע "Elevator" מסיים את החלק הפורמלי של הערב. קטע ההדרנים קצר, אבל רק בשביל ביצוע אינטימי קרוב של הבלדה האולטימטיבית "Dream On" היה שווה הכל. לחבר'ה שעמדו מאחורי וכמעט לאורך כל ההופעה קראו במקהלה בשם השיר הזה והמתינו לו בשקיקה - הייתה סוף סוף עדנה.

"אירוסמית" מסיימים את הערב עם "Walk This Way" ומותירים טעם של "רוצים עוד". ככה זה עם להקות שיכון הוותיקים שיש להם שירים שלא נס ליחם. 
  

אירוסמית' (צילום: ליאור כתר)


מופע אירוסמית. 17 במאי 2017. פארק הירקון תל אביב