אנסמבל סולני תל אביב בניהולו המוזיקלי של ברק טל, יקיים קונצרט מיוחד וחגיגי בקונסרבטוריון ראש העין - "חגיגה של וירטואוזים" - בהשתתפות הסולן, נגן המנדולינה רזיאל צור, ונגנים צעירים ומבטיחים זוכי תחרויות: הכנר המוערך סולומון מרקמן (17), הצ'לן אורי רון (19) והפסנתרן אלמוג סגל (22). 

בין ניהול החזרות לטיפול בבתו הפעוטה, תפסתי את טל, שגם מנצח על הקונצרט, לשיחת עומק על העבודה באנסמבל, על הקונצרט הייחודי, ועל ההעדפה החד משמעית לנגנים צעירים. 
 
"הנעורים מונעים שחיקה"

אנסמבל סולני תל אביב פעיל כבר 16 שנים, ונראה שבעניין הסולנים נותר רק השם. בעצם זו תזמורת קאמרית קטנה, רק כלי קשת, שיש לה מנצח מייסד וגרעין של כמה ותיקים עם מקדם תחלופה גבוה?

"התזמורת הייתה מיום היווסדה תזמורת של נגנים צעירים. כשהקמתי אותה כל הנגנים היו בני 20 פלוס, וזה דבר שניסיתי לשמור עליו במשך כל השנים - ההתלהבות, הפתיחות, האנרגיה והרעננות של הנגנים הצעירים מוסיפה המון לאנסמבל ומורגשת היטב בנגינה שלו. ולכן, כדי למנוע מצב של שחיקה, נגינה אוטומטית כמשהו שגרתי וחסר התלהבות, אני שומר על האנסמבל צעיר ורענן.

"גם כיום, פרט לכמה נגנים מובילים ותיקים יותר, כמו למשל הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין, שמביאים איתם ניסיון של שנים בתזמורות מובילות, כל הנגנים הם בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, כאלה שהיו ממש ילדים כשהאנסמבל הוקם. חלקם אגב גדלו אצלי בתזמורות הצעירות שעליהן אני מנצח בחיפה ובגבעתיים, וכשבגרו הגיעו לאנסמבל, כך שיש כאן איזושהי סגירת מעגל מבחינתי.

"באופן טבעי אין לנו כבר נגנים מהשנה הראשונה, למרות שמדי פעם כמה מהם מנגנים אתנו כאורחים. לאחרונה למשל, הכנר גיא פיגר, מדור המייסדים של האנסמבל, התארח ככנר ראשי לפרויקט אחד."



ברק טל, מישה מאייסקי ונגני אנסמבל סולני תל אביב (תמונת יחסי ציבור)


מה הרציונל לקיומה של הקבוצה?

"האנסמבל מביא חדשנות ורעננות לאולם הקונצרטים - הן ברפרטואר, הן בביצוע עצמו והן באופן הגשת הקונצרטים. מבחינת הרפרטואר – האנסמבל מקפיד לבצע בנוסף לרפרטואר הסטנדרטי, גם יצירות ישראליות חדשות, כולל יצירות משמעותיות באורכן ובמסר שלהן שנכתבות במיוחד עבור האנסמבל.

"רק בשנים האחרונות ביצענו בבכורה כמה יצירות מצוינות של טובי מלחינינו: 'ישרא וישמע' של חיים פרמונט, שאורכה כ-80 דקות, לשתי מקהלות ותזמורת; 'מוות ולידה'  של נעם סיון, שאורכה כ-45 דקות, לשתי זמרות, מקהלה ותזמורת, 'יונה' של בעז בן משה שאורכה כ-40 דקות, לקונטרה טנור, רביעייה קולית, תזמורת מיתרים וכלי הקשה, ו'אשרי הזורעים ולא יקצורו ' של עודד זהבי, למקהלה, ארבעה פסנתרנים ותזמורת. אני מציין את אורך היצירות מאחר שההחלטה שלנו היא לא להגיש את היצירה כי אנחנו חייבי,ם אלא כי חשוב שתבוצע גם אם תמלא ערב שלם. היצירות האלה זכו להצלחה ולביצועים חוזרים.

"באופן הגשת הקונצרטים של האנסמבל ישנם חידושים – אנחנו לא חוששים לתקשר עם הקהל בזמן הקונצרט, להסביר ולהדגים לפעמים לפני הביצוע אם יש צורך. במיוחד ביצירות חדשות או יוצאות דופן חשוב לנו לחדד את ההאזנה והריכוז של הקהל. אנחנו משלבים בתכניות שלנו לפעמים יצירה או שתיים בסגנון אחר, כולל ג'אז ורוק, ומכניסים הפתעות לקונצרטים שלנו – קטעים מוזיקליים או סולנים שלא כתובים בתכנית (למשל בקונצרטים עם אנדראס שול הצטרף אל האנסמבל ואל אנדראס בקטע ההפתעה עידן רייכל, וביחד ביצענו שיר שהוא הלחין, וזה היה שידוך מוצלח ביותר." 



אנסמבל סולני תל אביב, אולם תיאטרון קולון, בואנוס איירס (תמונת יחסי ציבור)
 
"חשוב להופיע מול קהל צעיר"
 
 כמה מאזינים רוכשי כרטיסים יש לאנסמבל?

"אנחנו מופיעים באולמות לא גדולים, כאלה שמתאימים לתזמורת קאמרית קטנה: מרכז עינב וקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב, מרכז וייל בכפר שמריהו ואולם רפפורט בחיפה, כך שבאופן טבעי הקהל הקבוע שלנו הוא כמה מאות מאזינים. בשנים האחרונות יש לנו לשמחתי יותר ויותר קהל צעיר, במיוחד בחיפה, בזכות העבודה החינוכית שאני עושה שם במשך השנים.

"הנגנים הצעירים שאיתם אני עובד במסגרת התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה מגיעים לשמוע את הקונצרטים של האנסמבל, ולשמחתי הם ממשיכים להגיע גם אחרי שהם מסיימים את התיכון, גם אם הם לא ממשיכים בלימודי מוזיקה. יש לנו בקונצרטים בחיפה כיום, בנוסף לקהל המנויים המבוגר יותר, גם קהל צעיר של בני עשרים פלוס, שאותו גידלתי וחינכתי בעצמי, זה מאד מרגש בשבילי. זה גם קהל איכותי שמבין ויודע להאזין למוזיקה ומבחין היטב בסטנדרטים של הביצוע.

"באופן כללי, יש כיום בעיה של קהל חדש וצעיר למוזיקה קלאסית, ולכן לדעתי חשוב מאד ליזום ולהופיע מול תלמידים ומול קהלים צעירים כל הזמן, להתחבר למוסדות לימוד וליצור עימם שיתופי פעולה, לקשר בין הרצאות ופעילויות בפני צעירים לבין קונצרטים. דורון סלומון יזם סדרה לסטודנטים באוניברסיטה בבאר שבע שבה יש שילוב בין הרצאות לבין קונצרטים של הסינפונייטה, והסדרה זוכה להצלחה ולקהל גדול ואיכותי. זה הדור הבא של קהל הקונצרטים שלנו, וזה אחד הדברים שהכי חשוב להשקיע בהם." 
 



מה החשיבות של קיום הקונצרט בראש העין? 

"אנחנו מופיעים באולם סימפוניה במרכז למוזיקה החדש בראש העין. כבר הופענו שם מספר פעמים בעונה שעברה מול אולם מלא ואני מצפה שכך יהיה גם הפעם. בכל פעם שאנחנו שם אנחנו מבצעים שני קונצרטים באותו יום - אחד בשעה חמש אחר הצהריים לילדים ולכל המשפחה, בתכנית מקוצרת ובהנחייתי, והשני בערב, המיועד לקהל מבוגר. בקונצרט לילדים מגיע קהל גדול מתלמידי המרכז למוזיקה, וגם כאן יש חשיבות גדולה לקונצרט מסוג זה – כשתלמידי מוזיקה מגיעים לשמוע קונצרט של תזמורת מקצועית ביחד עם סולנים צעירים, זה כמובן מדרבן ומעודד אותם להמשיך ללמוד מוזיקה."


אורי רון (צילום: יח"צ)


"האנסמבל ימשיך להצליח" 
 
לפחות אחד מן הסולנים בקונצרט, כבר ניגן עם סולני תל אביב. מה היתרון לצעירים להופיע דווקא אתכם? איך בחרת אותם, או שהם בחרו בך ובסולני תל אביב? 

"אחת המטרות המוצהרות של האנסמבל היא לתת במה לסולנים צעירים בראשית דרכם האמנותית. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאד, וממש מדריכים אותם בנגינת סולו עם תזמורת, הן בחזרות אישיות איתי והן בחזרות עם התזמורת כולה. אני אישית כל הזמן עוקב ומקשיב לנגנים צעירים בארץ ומאתר את המצטיינים ביניהם.

"יש לנו כמה מסגרות שבהן אנחנו מופיעים עם סולנים צעירים – בקונצרטים מיוחדים בשיתוף פעולה עם קונסרבטוריון או מרכז למוזיקה מסוים. קיימנו כמה קונצרטים כאלה במרכז למוזיקה רעננה ובקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב  עם נגנים מצטיינים ממוסדות אלה, כקטע הפתעה בקונצרטים שלנו למנויים. כך למשל חשפנו לקהל את הכנרת הצעירה ליר וגינסקי, שניגנה ביחד עם איתמר זורמן ובעונה הבאה כבר תופיע איתנו כסולנית.

"בנוסף, פעם בעונה אנחנו מקדישים קונצרט בסדרה למנויים לסולנים צעירים. העונה אלה היו הצ'לנית דניאל אקטע והפסנתרנים ליאור ליפשיץ ואמיר רון, בעונה הבאה הפסנתרנים עדן לורנצן ומוחמד אלשיך וכאמור הכנרת ליר וגינסקי. לגבי הסולנים שיופיעו אתנו בראש העין – את הכנר סלומון מרקמן גיליתי במסגרת פרויקט סולנים צעירים שקיימנו בקונסרבטוריון עפולה לפני מספר שנים כשהיה בן 12, הצ'לן אורי רון ניגן אצלי מספר שנים בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, והפסנתרן אלמוג סגל הופיע אתנו כחלק מההרכב מולטיפיאנו בהובלתו של תומר לב והפעם יופיע כסולן יחיד."

סולומון מרקמן (צילום: Mila Georgieva)


לאור המצב הלא פשוט בארץ, יש לאנסמבל סיכוי להמשיך ולהתקיים בעתיד?

"כמובן שקשה מאד לתפעל, לנהל ולקיים תזמורת בארץ. התקציבים נמוכים, הקהל לא גדול, ויש הרבה תזמורות. בתוך המציאות הזו האנסמבל מצליח לפעול ואף לבלוט. לפני כשנה זכה בפרס לנדאו לאמנויות הבמה ובפרס עדן פרטוש לביצוע מצטיין של יצירה ישראלית; אנחנו מופיעים בארץ ובחו"ל, לא מזמן הופענו בקונצרטים בפולין ובאולמות הגדולים ביותר בדרום אמריקה, ועם סולנים בינלאומיים כמו הצ'לן מישה מאיסקי וכאמור הזמר אנדריאס שול.

"חשוב מאד בעיני שיש לאנסמבל נישה משלו – קידום היצירה הישראלית, מתן במה לסולנים צעירים, פרויקטים חינוכיים, רפרטואר ייחודי, הגשת הקונצרטים בדרך חדשנית. אבל מעל לכל, האנסמבל שומר על רמתו הגבוהה לאורך השנים, ולא מתפשר על איכות, גם כשהתנאים לא פשוטים. זה לדעתי הדבר החשוב ביותר. אנחנו רואים איך תזמורת כמו הקאמרטה הישראלית מצליחה לאורך הרבה מאד שנים ושומרת על רמתה הגבוהה ואיכותה בזכות עבודה בלתי מתפשרת של מנהלה המוזיקלי אבנר בירון, שממנו למדתי הרבה בתקופת לימודי באקדמיה בירושלים - למשל, איך לבנות תזמורת איכותית. אני משוכנע שכל זמן שהרמה הגבוהה תישמר, בנוסף למאפיינים הייחודיים לאנסמבל - האנסמבל ימשיך להתקיים ולהצליח. " 

"ניצוח הוא תחום שבו ככל שהתזמורת יותר גדולה או שהיצירה יותר מורכבת, יש יותר חשיבות לטכניקה ולשפת הגוף, כי את רוב העבודה המנצח עושה באמצעות הידיים. אני נוכח בזה כשאני מנצח על תזמורות גדולות ובעיקר על תזמורות בארצות שבהן לא כל הנגנים מבינים אנגלית - תנועה אחת ברורה יכולה לחסוך הרבה דיבורים מיותרים. בזכות הניסיון שצברתי עם השנים, ניהול החזרות שלי כיום הוא יותר יעיל מאשר בעבר.

"אני חושב שגם הניצוח על תזמורות צעירות והעיסוק בחינוך מוזיקלי תורמים לי מאד, כי כידוע כשאתה מלמד אחרים - אתה למעשה מלמד את עצמך. וגם, בזכות עצה טובה שקיבלתי לפני כמה שנים מהמלחין עודד זהבי – אני משתדל, למרות האחריות הגדולה שמוטלת עלי והעומס הרב, להתייחס לניצוח ולניהול המוזיקלי יותר ברוגע ופחות בלחץ, ולתת לעצמי יותר זמן של שקט שבו אוכל ללמוד לעומק את הפרטיטורות ולהגיע לכל קונצרט במיטבי. זה גם מאד עוזר לבריאות וגם מביא תוצאות יותר טובות. גם העובדה שהפכתי לאב לפני כשנה וחצי משפיעה עלי מאד, מעבר לאושר היומיומי אני חושב שאני מבטא את עצמי כמנצח בצורה יותר עמוקה ואמוציונלית.

"עם השנים גיבשתי לעצמי סגנון מאד ברור עם אינטרפרטציה אישית לכל יצירה שאני מבצע. אני מקפיד מאד על טמפי, ארטיקולציה וקשתות כך שיסייעו לבטא את רעיונותיי המוזיקליים. אני כותב בעצמי את הקשתות לתזמורת בכל יצירה שאני מבצע. הן יוצאות דופן, לא קונבנציונליות ולפעמים גם לא הכי נוחות לנגנים, אבל יש מאחוריהן רעיונות מוזיקליים מאד ברורים שיוצאים כך לדעתי בצורה המיטבית.


                       ברק טל במהלך חזרה

"כמנהל מוזיקלי חשוב לי להיות מעורב בכל מה שקורה באנסמבל. לכן, אל כל הנושאים המקצועיים שבאחריותי כמנהל מוזיקלי, מצטרפים גם עניינים כמו תווים וספרנות, קשתות כאמור, בחירה והזמנת נגנים באופן אישי לנגן אצלנו, סיוע בשיווק ופרסום, סיוע בהפקה ובארגון, ואפילו נושאים הקשורים בחוזים, כספים ותשלומים. אז למרות שאריה בר-דרומא הוא מנכ"ל שעושה עבודה מצוינת וגם אנשי השיווק, ההפקה ויחסי הציבור, אני מעורב כיום בכל מה שנעשה באנסמבל. זו אמנם אחריות גדולה, אבל חשוב לי שהתזמורת שלי, הבייבי שלי, תפעל ותתנהל כפי שאני רוצה."

הקונצרט יתקיים ביום ראשון, 28 במאי 2017 בשעות 17:00, 20:30 בקונסרבטוריון ראש העין. מחיר כרטיס למופע ערב: 1+1 - 80 ש"ח, מחיר כניסה למופע אחרי הצהריים: 45 ש"ח. להזמנת כרטיסים: 03-9014527