|
|
|
 דיאן של רביאן, בשפע חילופי השמלות שלה היא ציר מיוחד ומרתק במחזה וכמובן בהצגה - במונולוגים נוטפי חיצים של סאטירה וארס, במאמצי שכנוע של מחזאי בלתי נראה, בהתדיינות עם עורכי דין על פרטי החוזים, ובעיקר בשיג ושיח שלה עם כל מי שנעה מולה, לעברה, מאחוריה או לצידה. דונלד טראמפ יכול ללמוד ממנה איך לשחק משחק אנטיפטי ומתוק בעת ובעונה אחת."
|
|
|
|
|
הצגה מבריקה של תיאטרון תהל של מחזה על אמיתות ושקרים בברודווי ובהוליווד הייעוד המוצהר של תיאטרון תהל להעלות מחזות שעניינן, ישיר או אפילו בעקיפין, מצבם של הלהט״בים למגדריהם ולסוגיהם, כאלה שיצאו מהארון או כאלה שעדיין נאחזים בדפנותיו מבפנים, הם והקרובים אליהם, זוכה בהדרגה להכרה הממסדית. כך במינהל תרבות, כך במפעל הפיס ועדיין רחוקה הדרך להבטיח את קיומו, שנוסד על ידי גרי בילו ז״ל, והמשיך תוך מאבק הישרדות של הנותרים אחריו.
סאטירה וארס
הפעם מעלה התיאטרון את ״הכלב הקטן צחק״ מחזה אמריקאי מאת דאגלאס קרטר בין, שזכה ב-2006 בהצלחה רבה גם באוף-ברודווי וגם בברודווי, היה מועמד לפרס טוני, וזיכה בפרס החשוב הזה את השחקנית שגילמה בו את דמותה המרכזית של דיאן, סוכנת השחקנים הלסבית. ליז רביאן המגלמת את התפקיד בהפקה הישראלית המעולה העולה עתה על ידי תיאטרון תהל במרכז הגאה בגן מאיר, מצליחה להאיר איך תפקידים כאלה נוצרים והופכים ממילה כתובה לאש במה חיה.
העלילה מתארת מפגש בין מיטשל, שחקן על סף קריירה מבטיחה, ואלכס, זונה ממין זכר, שמתפתח לרומאנסה ריגשית המטלטלת את שניהם אך גם את הסובבים אותם, הלן החברה השכנה של אלכס הצעיר, ודיאן סוכנת השחקנים שמגלה הזדמנות לגדול ולצמוח בעצמה על גבי הצלחה שהיא מייעדת למיטשל.
דיאן של רביאן, בשפע חילופי השמלות שלה - בעיצוב מבריק של צילה מיכאלי - היא ציר מיוחד ומרתק במחזה וכמובן בהצגה - במונולוגים נוטפי חיצים של סאטירה וארס, במאמצי שכנוע של מחזאי בלתי נראה, בהתדיינות עם עורכי דין על פרטי החוזים, ובעיקר בשיג ושיח שלה עם כל מי שנעה מולה, לעברה, מאחוריה או לצידה.
דונלד טראמפ יכול ללמוד ממנה איך לשחק משחק אנטיפטי ומתוק בעת ובעונה אחת. והוא בהחלט לא הכלב הקטן של שם המחזה, המצטט שורה מוכרת בספרות ילדים וגם אצל אגתה כריסטי, אך איננו מופיע ואינו גונב את ההצגה.
הכלב הקטן צחק (צילום: הדר ברוך)
רומאנסה עצובה
אתה לא יכול ללכת לבכורה החגיגית בלי בת זוג, היא נוזפת במיטשל, שאודי פרסי מייטיב לעצב את חיבוטיו ביחס למיניותו, קח את אמא שלך. ואין מי שאינו זוכר שחקן אחד או שניים שאמנם כך עשו. או עושים גם כיום. שלא לדבר על רומנים מלאכותיים בפקודת האולפנים והמפיקים. פרסי הולך עם הבלבול קדימה, ואינו מונע את ביטוי מיניותו האמיתית, כשם שלפתע פתאום יירגע, וימשיך לדכא אותה במצוות דיאנה. טיפול המרה, אם תרצו.
זהו אינו ספיולר, כי למען האמת זה הנושא האמיתי הנחבא בין הקלעים של המחזה המוגש בתרגום חי ומבריק של עידו ריקלין, מצחיק ואפילו פיוטי ברגעים הנכונים, ובהצגה המצוינת שורד פלדמן - זו ההצגה הראשונה שהיא מביימת - העמיקה לחדור לתוכו ברגישות ובהומור. היא מפיקה מהמשחק גוונים יפים, שיוצרים ברגעיהם הנכונים את ההכרה שמעבר לנושא המורכב לפנינו רומאנסה אנושית עצובה.
הכלב הקטן צחק (צילום: הדר ברוך)
נייר הליטמוס ההדדי של המיניות הוא אלכס, הצעיר שהוא זונה מזדמנת בקריאה טלפונית, בגילומו של גל לב המפתה בקשת הרגישויות שהוא מרעיף על הדמות הזאת ומכאיב כאשר המיניות הלא מודעת שלו בוקעת מתוכו ומספרת לו שהוא לא זונה אלא גם, אולי אבל בהחלט, גיי. לא פחות מזה הוא יוצר תקשורת בימתית מצוינת עם מיטשל של פרסי, ועם הגר טישמן השברירית המעצבת ביופי זוהר את המבוך הנפשי של הלן, חברתו שותפתו לדירה והזיון הקבוע שלו עד שהיא מורחקת ממנו למשימה הרבה יותר קשה.
״הכלב הקטן צחק״ של תהל עולה במרכז הגאה בגן מאיר, עם תאורה ובימוי וידאו ארט של סזר ביגר, תפאורה של טל הראל, תלבושות של רוני כהן ומוזיקה ועיבודים של גל לב, כבר הצליחו לגייס אליה את תשומת לב מפעלי התרבות ויש בכך יותר מהישג, המצטרף לאלה של ״וינסנט ריבר״ ו״חדירה״.
הכלב הקטן צחק (צילום: הדר ברוך)
הצגה מצוינת במועדה ובחיצים שהיא מפיצה גם בסביבה הקרובה לנו.
04/07/2017
:תאריך יצירה
|